open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          תביעה: קיצור הקיבה כמעט גרם למוות

          הסברים חלקיים, ניתוח כושל וניסיונות חוזרים ונשנים לתקן שרק גרמו לסיבוכים ולנזקים מיותרים - כך נטען בתביעה שהגישה אשה שעברה ניתוח לקיצור קיבה

          man silhouette


          עו"ד אורנית שגיא-דקל

          (תוכן מקודם)
          תביעה: קיצור הקיבה כמעט גרם למוות

          אשה צעירה, שעברה ניתוח כושל לקיצור קיבה, סובלת מנזקים קשים, כתוצאה משרשרת ארוכה של מחדלים בטיפול בה - כך נטען בתביעה בעילת רשלנות רפואית, שהגישה לאחרונה לבית משפט השלום בתל אביב.

          בתביעה, שהוגשה באמצעות משרד עוה"ד שגיא-דקל, מוצגת השתלשלות של כל הכשלים שנעשו במהלך הטיפול בתובעת: הסברים חלקיים שניתנו לה לפני הניתוח, כשל בתכנון ובניהול הפרוצדורה הניתוחית עצמה והניסיונות החוזרים ונשנים חסרי הסיכוי לתקן את שנעשה, אשר לכשעצמם העמידו את התובעת בסכנת חיים וגרמו לנזקים נוספים בלתי הפיכים.

          ע"פ הטענה, המנתח החתים את התובעת על טופס הסכמה כללי לניתוח, מבלי להסביר לה על הסיכויים והסיבוכים השכיחים העלולים להתרחש בהליך

          הטענה: לא הוסברו לאשה הסיכונים והסיבוכים

          התובעת, בשנות הארבעים לחייה, התמודדה שנים עם השמנת יתר, ולכן, החליטה לעבור ניתוח לקיצור קיבה בשיטה של שרוול. במסגרת הליך זה, כורתים הרופאים כ-90% מהקיבה המקורית, באופן שהחלק הנותר מוארך וצר מאוד - ונראה כשרוול. נפחו הממוצע נמוך בהרבה מזה של קיבה רגילה; כתוצאה מכך, קטנה גם כמות המזון שיכול המנותח לאכול בכל ארוחה.

          על פי התביעה, לצורך ביצוע הניתוח, התובעת פנתה למנתח בכיר בתחום, על מנת שיבצע את הניתוח, הוא החתים אותה על טופס הסכמה כללי לניתוח, מבלי להסביר לה על הסיכויים והסיבוכים השכיחים העלולים להתרחש בהליך. 

          התובעת הוחתמה על טופס ההסכמה על ידי הרופא שביצע את הניתוח שעה וחצי בלבד (!) לפני הניתוח. הרופא הסביר לתובעת רק על סיכונים כמו: תחושת מלאות באכילה של מנות קטנות של מזון, הקאות, אשר הנם סיבוכים המוגדרים כקלים, אך לא הדגיש בפניה אילו סיבוכים מסכני חיים שכיחים עליה לקחת בחשבון, סיבוכים שעלולים היו לגרום לה להחליט להימנע מההליך הרפואי. 

          כל סימני האזהרה הצביעו על כך שהדלף מהקיבה נמשך, אך למרות זאת הצוות הרפואי המשיך לספק לתובעת אוכל ושתייה כרגיל, ולאחר מספר ימים, היא שוחררה לביתה

          שחרור מבית החולים עם מדדים שזועקים לשמיים

          התובעת עברה את הניתוח בבית החולים אסותא, בחודש ינואר 2013, ומיד לאחריו, היו לה בחילות והקאות. התחושות הלא טובות נמשכו, ויום למחרת - בעודה מאושפזת - ביצעו לה הרופאים בדיקה, שבמהלכה הם זיהו דלף מהקיבה. בעקבות גילוי הדלף, היא הוכנסה לניתוח דחוף, בלי שהרופאים הסבירו לה את משמעויותיו, ובלי שהיא הוחתמה על הסכמה לביצוע הניתוח. יצוין, כי את הבדיקה לקיומו של דלף היה אמור המנתח לבצע עוד במהלך הניתוח הראשון.

          למרות הניתוח הנוסף, מצבה של התובעת המשיך להידרדר. הדלף מאזור הניתוח נמשך, ובמקביל חלה עליה משמעותית בהפרשת חומר המהווה מדד לקיומה של בעיה פעילה באזור הניתוח. 

          כל סימני האזהרה הצביעו על כך שהדלף מהקיבה נמשך, אך למרות זאת הצוות הרפואי המשיך לספק לתובעת אוכל ושתייה כרגיל, התעלמו ממדדים המעידים על קיומו המתמשך של הדלף, ולאחר חמישה ימי אשפוז, למרות מצבה ההולך ומידרדר של התובעת, אשר, בין היתר, התבטא בדופק מהיר ובהפרשות בלתי תקינות - הוחלט לשחרר אותה לביתה. 

          עוד באותו יום, עלה חום גופה של התובעת, והיא אושפזה באופן דחוף בבית החולים רמב"ם. 

          במשך שנה שלמה, לא יכלה התובעת לאכול ולשתות, יכולת הספיגה של חומרים חיוניים לגופה נפגעה, והיא הגיעה למצב פיזי ונפשי קשה

          "במשך שנה שלמה הרופאים ניסו שוב ושוב לבצע סגירה של הדלף, ללא הועיל"

          התובעת עברה חמישה אשפוזים (!) בבית החולים רמב"ם -  הוכנס שוב ושוב נקז לחלל הבטן שלה ובוצעו ניסיונות סרק להדבקות וסגירה עם סיכות, בוצעו פעולות חודרניות, היא נזקקה לאנטיביוטיקה תקופה ממושכת ולהזנה דרך וריד מרכזי הן במסגרת אשפוז והן במסגרת ביתית.

          מה שהוסיף עוד יותר לקשיים שמהם סבלה התובעת היה אי-היכולת ליטול תרופות, נוכח היעדר יכולת הספיגה של גופה. 

          במשך שנה שלמה, לא יכלה התובעת לאכול ולשתות, יכולת הספיגה של חומרים חיוניים לגופה נפגעה, והיא הגיעה למצב פיזי ונפשי קשה. 

          מסכת האירועים הרשלניים גרמה לתובעת לכאב וסבל משמעותיים, לפגיעה בהנאות החיים וברמת התפקוד שלה

          היועץ אמר לתובעת: "את צריכה לעבור כריתה של הקיבה או שתאבדי את החיים"

          לאחר שנה, כשהתובעת במצב פיזי ונפשי קשה ביותר, היא החליטה לפנות לייעוץ כירורגי באופן פרטי. היועץ שאליו פנתה נדהם ממצבה הקשה ומסר לה כי היא חייבת לעבור כריתה של הקיבה באופן מיידי ולעבור מעקף - ישירות למעי הדק - "אחרת היא תאבד את חייה". 

          על פי כתב התביעה, הניתוח שעברה האשה על ידי היועץ הציל את חייה, אולם כתוצאה ממסכת הכשלים בטיפול בה היא נותרה עם נזקים רפואיים ונפשיים קשים ביותר. 

          על פי חוות דעת המומחה בתחום הכירורגיה הבריאטרית נותרו לתובעת אחוזי נכות גבוהים ביותר עקב כריתת הקיבה שעברה והפעולות הכירורגיות החוזרות ונשנות במערכת העיכול, אשר יצרו מחסור קשה בחומרים חיוניים לגוף. 

          מה יכריע בית המשפט?

          מסכת האירועים הרשלניים גרמה לתובעת לכאב וסבל משמעותיים, לפגיעה בהנאות החיים וברמת התפקוד שלה.

          התובעת עברה מסכת של רשלנות רפואית מצד הרופא המנתח והמוסדות הרפואיים בהם טופלה במשך שנה שלמה, ולכן פנתה למשרד הח"מ המתמחה בתחום רשלנות רפואית, ולאחר שהתיעוד הרפואי נבחן בקפידה וזוהו הכשלים בטיפול וההשלכות שלהם, עוה"ד פנו למומחים רפואיים מתאימים ונערכו חוות דעת רפואיות שתמכו בטענות הרפואיות שעולות מכתב התביעה, והמנתח והצוות הרפואי במוסדות הרפואיים בהם טופלה התובעת יצטרכו לשאת בהשלכות של רשלנותם.

          * הכותבת היא עו"ד אורנית שגיא-דקל, עוסקת ברשלנות רפואית.

          לקבלת יעוץ מעו"ד אורנית שגיא-דקל, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          שגיא דקל משרד עורכי דין

          קבע פגישה עם
          שגיא דקל משרד עורכי דין

          עו"ד שגיא-דקל עוסקת במתן מענה משפטי רחב ובמתן שירותים משפטיים בתחום דיני הנזיקין והביטוח, לרבות מתן שירותי ייעוץ משפטי ללקוחות...

          לפרופיל המלא