open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          תאונת עבודה: התקף לב - שבוע לאחר מתח

          ביה"ד לעבודה הכיר בקשר הסיבתי בין מתח שחווה נהג משאית, בעקבות שיחה קשה עם הממונה עליו - לבין התקף לב בעבודתו, לאחר שבוע

          תאונת עבודה: התקף לב - שבוע לאחר מתח

          המוסד לביטוח לאומי החליט לאחרונה לחזור בו ולאשר תביעה שהגיש נהג משאית (באמצעות משרד הח"מ), בדרישה להכיר בהתקף לב שעבר - כתאונת עבודה.
          ההחלטה התקבלה על רקע פסיקה משמעותית של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, שהכירה בקשר בין התקף הלב שעבר האיש לבין המתח המתמשך, שממנו החל לסבול כמעט שבוע קודם לכן.

          בעקבות החלטת בית הדין, מונה מומחה רפואי בתיק, שקבע כי ישנו קשר סיבתי רפואי בין אותו מתח, לבין התקף הלב שעבר נהג המשאית - מסקנה שסללה את הדרך לקבלת התביעה. 

          הנקודה המשמעותית בתיק היא ההכרה של בית הדין במתח המתמשך שבו היה שרוי נהג המשאית, כאירוע החריג שגרם להתקף הלב, על אף העובדה שחלף כמעט שבוע בין שני האירועים. 

          מקרה שקרה: השיחה גרמה לנהג המשאית לתחושות קשות. בבית הדין הוא העיד: "עברה עלי חרדה גדולה מאוד.."

          הנהג פונה ארבע וחצי שעות לאחר התקף הלב 

          על פי התביעה שהגיש האיש (69) לבית הדין, הוא עובד כנהג משאית מנוף מאז שנת 1971. בעשרים השנים האחרונות, הוא מועסק כמפעיל מנוף במתחם ניסויים של גוף ביטחוני בדרום הארץ. לדבריו, חברה חיצונית מפנה אותו למשימות במתחם - מה שמהווה את עיקר פרנסתו.

          על פי כתב התביעה, ביום 10 באוקטובר 2015 - בעת ביצוע עבודתו במתחם - פנה אל האיש מנהל האתר באופן תוקפני והעיר לו על אופן ביצוע העבודה, במשאית שבבעלותו (בבעלות התובע). 

          לטענת נהג המשאית, אמר לו המנהל: "...תעשה לי טובה ואל תבוא יותר לעבודה פה. אתה כבר חלש מדי בשביל זה... אל תבוא יותר לעבודה (באתר הביטחוני - ו.נ)". 

          השיחה גרמה לנהג המשאית לתחושות קשות. בבית הדין הוא העיד: "עברה עלי חרדה גדולה מאוד. לא יכולתי ללכת מהאתר כי זה מקור הפרנסה שלי. ממש הייתי במצב לא טוב".

          החשש של נהג המשאית מכך שיאבד את מקום עבודתו הלך והתעצם, כאשר ארבעה ימים לאחר מכן הוא קיבל הזמנה לבצע עבודת הובלה נוספת במקום, שיועדה ליום למחרת. הנהג ציין כי היה חרד מהאירוע, בעיקר על רקע החשש שייתקל שוב במקרה במנהל האתר.

          "באותו בוקר יצא התובע לביצוע העבודה, כאשר כל העת מחשבותיו היו נתונות למפגש הצפוי לו עם המנהל", צוין בסיכומים שהגיש התובע לבית הדין. "ככל שהתקדם בעבודת העמסת הבונקרים והגנרטורים לצורך הובלתם לאתר - חששו הלך וגבר".

          בצהרי היום, התרחשה הדרמה הגדולה. סביב השעה 13:30 בצהרים, החל האיש לחוש ברע, תוך שהוא חש כאב בחזה, רעד וקור בגופו. נהג שעבר במקום והבחין במצבו, הזעיק אמבולנס. רק לאחר 4.5 שעות (!) פונה נהג המשאית מהמקום, בשל תנאי הדרך הקשים.

          לדברי נהג המשאית, יש לתת משקל רב יותר לדברים שאמר המנהל לחוקר מטעם הביטוח הלאומי - ולא לגרסה שמסר בבית הדין

          קרב גרסאות סביב האמירה שהובילה למתח

          הביטוח הלאומי הכחיש בתחילה את הקשר בין המתח שבו היה שרוי האיש לבין התקף הלב שעבר. בנוסף, הוא ניסה לשוות לאמירות של מנהל האתר כלפי נהג המשאית אופי כללי, כאילו כלל לא ביקש לרמוז על סיום העסקתו של האיש.

          אף שבשיחה טלפונית עם חוקר מטעם המוסד לביטוח הלאומי, אישר מנהל האתר כי "ביקש מהאיש לא להגיע עם המשאית הישנה שלו", בעדותו בבית הדין הוא בחר לרכך את גרסתו וטען כי רק הפטיר כלפי הנהג: "יאללה, צא לפנסיה" או "קשה לו כבר יש לו משאית ישנה".

          נהג המשאית טען בבית הדין לעבודה, כי אין לקבל עדות זו, שניתנה שנה וחצי לאחר האירוע "ככל הנראה מתוך חשש של העד שתוטל עליו אחריות כלשהי". לדבריו, יש לתת משקל רב יותר לדברים שאמר המנהל לחוקר מטעם הביטוח הלאומי - ולא לגרסה שמסר בבית הדין.

          עיקר הדיון המשפטי בתיק התמקד בשאלה אם ניתן לקבל את טענת התובע, שלפיה המתח שממנו סבל היה "מתח מתמשך", שניתן להכיר בו כ"אירוע חריג"

          "מתח מתמשך שיש להכיר בו כאירוע חריג"

          עיקר הדיון המשפטי בתיק התמקד בשאלה אם ניתן לקבל את טענת התובע, שלפיה המתח שממנו סבל היה "מתח מתמשך", שניתן להכיר בו כ"אירוע חריג". 

          על פי הפסיקה, כדי שהתקף לב יוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח כי לתובע קרה "אירוע חריג" במסגרת עבודתו; וכן כי קיים קשר סיבתי בין אירוע זה לבין התקף הלב.

          התובע הציג בפני בית הדין שורה של פסקי דין, בהם הכירו בתי הדין באירוע חריג כאירוע הנפרס על פני ימים ספורים (עב"ל (ארצי) 26029-09-11 המוסד לביטוח לאומי נ' יהושוע תשמש); וכן מקרה שבו נקבע כי טווח של 7 ימים עונה לדרישת סמיכות הזמנים. 

          התובע ביקש מבית הדין לקבוע, כי המתח שבו היה שרוי ביום שבו הגיע לאתר בפעם השנייה, עולה כדי "אירוע חריג" ולהורות על מינוי מומחה, שיקבע אם מתקיים קשר סיבתי בין מתח זה לבין התקף הלב שעבר, זאת לאור הפסיקה הקיימת בעניין זה.

          עוד טען התובע כי יש לדחות עדות שמסר לבית הדין יועץ רפואי של הביטוח הלאומי, שקבע כי אין קשר בין האירוע לבין התקף הלב, מאחר שהאיש איננו מומחה בקרדיולוגיה. מנגד, טען נהג המשאית כי חוות דעת מומחה שהוגשה מטעמו קובעת זאת בבירור.

          על פי חוות דעת זו, "המתח לו נחשף התובע ביתר שאת ביום האירוע תרם ללא ספק לקריעת הרובד הטרשתי ולהתפתחות האוטם באותו יום... לולא אירוע חריג זה, אין לדעת אם האוטם היה מתרחש ומתי".

          במסגרת החלטתו, בחודש מרץ 2018, קיבל בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע את טענת נהג המשאית - והכיר במתח המתמשך שממנו סבל, כאירוע חריג

          ביה"ד קיבל את גרסת התובע ללא פקפוק

          במסגרת החלטתו, בחודש מרץ 2018, קיבל בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע את טענת נהג המשאית - והכיר במתח המתמשך שממנו סבל, כאירוע חריג.

          בין היתר, בית הדין התחשב בהחלטתו בגילו של נהג המשאית; ובכך שעיקר עבודתו התבצעה במתחם. הוא הכיר גם בתחושתו הסובייקטיבית, שלפיה קיים חשש ממשי להמשך עבודתו במקום.
          במקביל להכרתו באירוע כחריג, הורה בית הדין על מינוי מומחה רפואי, שקבע באופן חד-משמעי כי קיים קשר סיבתי בין "האירועים בעבודתו של התובע לבין האוטם שבו לקה".

          כך הכריע בית הדין

          על רקע זה, הודיע לאחרונה המוסד לביטוח לאומי לבית הדין, על החלטתו לחזור בו - ולהכיר בפגיעה שממנה סבל העובד, כתאונת עבודה. בחודשים הקרובים, צפוי התובע להופיע בפני ועדה רפואית של הביטוח הרפואי, שתקבע את אחוזי הנכות שיוכל לקבל.

          ליצירת קשר עם גדעון פנר - משרד עורכי דין
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          גדעון פנר - משרד עורכי דין

          קבע פגישה עם
          גדעון פנר - משרד עורכי דין