open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          פיצוי לפגועים מלידתם: על הצעת חוק שפוגעת בזכויות נפגעי רשלנות רפואית

          הצעת החוק הנ"ל הינה שטחית, מנוגדת לעקרונות יסוד משפטיים ונימוקיה דמגוגיים. מאמר מורחב בנושא זה מאת עו"ד נתן רון

          לפני מספר ימים אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק בדבר פיצוי פגועים מלידתם. ע"פ הצעת החוק, ינתן פיצוי אוטומטי לכל משפחה שנולד לה ילד עם מום מולד או גנטי שגורם לנכות קשה. זאת, מבלי שהמשפחה תצטרך להוכיח מחדל של רופא. ע"פ ההצעה, לא ניתן יהיה לתבוע פיצוי מעבר לכך גם אם הייתה רשלנות רפואית.

          ייאמר כבר עתה - מדובר בהצעת חוק שעיקרה הענקת חסינות לרופאים מתחום המיילדות, האבחון (אולטרה-סאונד) והגניקולוגיה מפני תביעות רשלנות. 

          לדעת כותב שורות אלו, ההצעה היא שטחית ומרושלת. הצעת החוק מנוגדת לעקרונות יסוד משפטיים ונימוקיה דמגוגיים. היא תפגע פגיעה אנושה הן בזכויות הנפגעים והן בטיב רפואת הילודה בישראל.

          ההצעה מתעלמת ממסקנותיהן של שתי ועדות ממלכתיות - ועדת קלינג (1993-1999) וועדת שפניץ (2002–2006) - שבחנו סוגיה זו באופן היסודי ביותר, תוך שמיעת כל גורם רלבנטי, וקבעו באופן חד משמעי כי אין כל מקום לשלול עילת תביעה בנזיקין בתחום הרשלנות הרפואית.

          בהצעת החוק נפלו פגמים רבים

          להלן, בתמצית, עיקר הפגמים בהצעה :

          1• בפועל – החוק מבטל כל פיצוי

          רוב נפגעי הרשלנות בלידה/טרום לידה נפגעים באופן קשה מאד הן פיזית והן קוגניטיבית. לא פעם 100% בשני ההיבטים. כפועל יוצא צרכיהם נכבדים במיוחד למשך ימי חייהם. כיום עומד הפיצוי לנפגע 100% שכזה על מיליוני שקלים, ממנו מנוכים תגמולי ביטוח הלאומי, העומדים בממוצע על כ-2 מליון שקלים. הפיצוי המוצע - 250,000 שקלים - לא רק ש"יבלע" תמיד (!!) ע"י תגמולי המל"ל, אלא שאינו עומד בשום יחס לצרכים בפועל.

          2• משפחות הנפגעים תקרוסנה בעוד האחראיים לנזק יצאו נקיים

          גם כך ילד פגוע מלידה מהווה "מכה" נפשית קשה, מורלית וכלכלית על משפחה. צרכי ילד שכזה, בתשומת לב ובאמצעים טיפוליים, הם עצומים. כיום הנטל נופל - במקרה של רשלנות - על מבטחים. כלומר: הנטל מתפזר באופן כלכלי ועל פי תוחלת סיכון מדודה. ההצעה מונעת בפועל כל פיצוי ממשי, באשר היא דנה את הנפגעים ומשפחותיהם לחיי עוני וסבל.

          3• "אחריות מוחלטת"? – זריית חול בעינים!

          "הסוכריה" שהצ"ח מציעה, לכאורה, היא "אחריות מוחלטת" ופיצוי "מובטח". לא מיניה ולא מקצתיה!

          כפי שהוסבר, בפועל אין כלל פיצוי. הדברים דומים לעניין האחריות "המוחלטת", לכאורה, שכן אחד התנאים לקבלת פיצוי על פי החוק המוצע, בחלק מן המקרים לפחות, הוא כי: "ניתן היה למנוע את הנזק בין על ידי מתן טיפול מתאים או על ידי מסירת מידע שהיה מוביל לאי לידתו של המבקש, וכל זאת במסגרת הידע הרפואי שהיה קיים בזמן התהוות הגורמים לנזק על ידי בדיקה שניתן היה באותו זמן לבצעה בישראל".

          בלשון בני אדם: הפיצוי מותנה בהוכחת רשלנות.
          תנאי זה עוסק כל כולו, בשאלות התרשלות ואשם מבחינה עובדתית ומשפטית. יתרה מכך – בתאונות דרכים יש הסדר חוקי של אחריות מוחלטת ויחוד עילה, אולם למעט בשני רכיבים – אבדן שכר וכאב וסבל בהם יש תקרת פיצוי – שאר רכיבי הפיצוי הם מלאים.

          4• מסירת הטיפול לועדות רפואיות - החתול "שומר" על השמנת!

          ההצעה מבקשת כי במקום ביהמ"ש האוביקטיבי המעניק מסגרת דיון שוויונית לשני הצדדים, תימסר קביעת הזכאות לפיצוי לידי ועדות רפואיות. כלום לא ברור שזה המקרה הקלאסי של החתול "השומר" על השמנת?!

          5• החוק ירע מצבן של אוכלוסיות חלשות

          בדברי ההסבר נטען, כי ההצעה תיטיב את מצבן של אוכלוסיות חלשות, או בעלות מאפיינים יחודיים כגון: חרדים וערבים. מדובר באחיזת עיניים לשמה, שכן על פי נוסח ההצעה, מסירת המידע (על המומים הצפויים) הייתה מובילה לאי לידת הנפגע. הדבר יוביל לכך שימנע כליל פיצוי מאוכלוסיות שמטעמי דת ומצפון אינן מבצעות הפלות, גם כאשר העובר בעל מום.

          זאת ועוד, שלילת אפשרות התביעה הנזיקית שיוצר החוק (סעיף 'ייחוד העילה') תוביל להתפתחות ביטוחים מפני מצב של לידת ילד בעל מום. אלה סוגי ביטוחים הנרכשים רק ע"י בעלי אמצעים. זהו אבסורד נוסף הטמון בהצעת החוק – במקום שהממסד הרפואי יבטח את עצמו, יגולגל נטל הביטוח אל הציבור.

          6• טענות הרופאים בדבר "רפואה מתגוננת" הופרכו פעמיים בעבר

          טענות הרופאים כאילו במצב הקיים ישנה "הצפה של תביעות", או כי הוא מוביל ל"רפואה מתגוננת" (קרי: עריכת בדיקות יקרות ו"מיותרות"), ועוד טענות סרק דומות נבחנו לעומקן ונדחו במפורש על ידי שתי ועדות ממלכתיות: ועדת קלינג (1993 - 1999) וועדת שפניץ (2002 – 2006). למותר לציין, כי הטענה נטענת ללא כל סימוכין עובדתיים או נתונים.

          7• חסינות הרופאים מנשיאה במחדליהם תוריד את רמת הרפואה

          החוק המוצע יפגע בביקורת האובייקטיבית על מוסדות הרפואה ויוריד את רמת הרפואה בארץ. בירור מעמיק ואוביקטיבי ע"י בתי המשפט של סוגיות רפואיות וקביעת רשלנות במקרה המתאים תורמים בעליל לשיפור הרפואה ומונעים מצבים בהם הרופאים "קוברים" את טעויותיהם. לדוגמא: פסקי דין קבעו שרופא חייב לחפש בעצמו אחר תסמינים ולא להמתין שהמטופל יתלונן. פסקי דין גרמו לכך שמערכות כלליות של קופות חולים דואגות לחפש את החולה אשר מדחיק את מחלתו.

          8• החוק אינו חוקתי  -  פוגע בנגישות לערכאות ובזכות לפיצוי

          סעיף ייחוד העילה שבחוק המוצע, המונע בחירה במסלול של תביעת נזיקין רגילה למי שאינו מעונין לתבוע על פי חוק זה, מהווה פגיעה בזכות הגישה לערכאות. שלילת הפיצוי בפועל – כמבואר לעיל – מהווה פגיעה בזכות החשובה לשלמות הגוף ובריאותו. לפיכך, הצעת החוק אינה חוקתית כלל, מעבר להיותה בלתי הוגנת, פוגענית וחמסנית בצורה יוצאת דופן.

          לסיכום: הנימוקים שהובאו לעיל מדגישים, כי תכלית הצעת החוק היא לפגוע בנפגעי הרשלנות הרפואית ולהפוך את הרופאים לבעלי חסינות מוחלטת מפני תביעות אזרחיות- מעמד שאפילו שופטי ישראל אינם נהנים ממנו!

           

          עוד בנושא:

          על ניתוח קיסרי והשלכות של רשלנות רפואית בלידה

          רשלנות רפואית בהריון ולידה / המדריך

          רשלנות רפואית בלידה – סקירה נרחבת

           

          • עו"ד נתן רון - שותף - מנהל במשרד רון-פסטינגר המתמחה ברשלנות רפואית.

          לקבלת יעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם