open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          רשלנות רפואית במחלות סרטן

          מהן הנסיבות שמהוות עילה לתביעת רשלנות במקרה של מחלת הסרטן?

          פורסם בתאריך  תביעת רשלנות רפואית רשלנות באבחון
          רשלנות רפואית במחלות סרטן

          מחלת הסרטן היא המחלה הקטלנית ביותר במאה ה-21, שמובילה לכרבע מכלל מקרי המוות מדי שנה. 

          ישנם סוגים שונים של סרטן, כמו: סרטן השד, סרטן הערמונית, סרטן הקיבה, בהם גילוי מוקדם של התהליך הסרטני עשוי להביא לתוצאות טובות ואף לריפוי מוחלט של המחלה. דווקא היעדר הגילוי במועד הוא שעשוי להוביל להחמרה במצב החולה, עד כדי פיזור גרורתי ובהמשך אף למוות. 

          יש חשיבות רבה לגילוי מוקדם של סרטן, שיאפשר למנוע את התפשטות התאים ולעצור את המחלה לפני שיהיה מאוחר מידי

          מהו סרטן?

          סרטן הוא שם כללי למחלות שונות שבהן התחלקות התאים אינה מבוקרת. 
          אם בתהליך תקין בגוף האדם מתים מדי יום תאים "ישנים" ובמקומם נוצרים תאים חדשים, הרי שגידול סרטני נוצר כאשר התאים הישנים אינם "מתים" ובמקומם כבר נוצרו תאים חדשים שממשיכים להתחלק.

          גידול שגורם להרס של הרקמה ומשתלט על איברים סמוכים נקרא גידול ממאיר - סרטני, אך לא כל סוגי הסרטן הם גידוליים. כך למשל לוקמיה, היא סוג של סרטן שמקורו בריבוי תאי דם במח העצם. 

          עם הזמן וככל שתאי הסרטן מתפשטים יותר, כך ישנו סיכון גדול יותר שהסרטן יחלחל דרך קשרי הלימפה וכלי הדם, ינוע באמצעות מחזור הדם אל רקמות בריאות באיברים מרוחקים יותר ויתיישב שם. התפשטות זו של התאים הסרטניים נקראת "גרורה" והיא אגרסיבית ביותר. 

          לכן יש חשיבות רבה לגילוי מוקדם של סרטן, שיאפשר למנוע את התפשטות התאים ולעצור את המחלה לפני שיהיה מאוחר מידי.

          רשלנות רפואית - מתי? 

          רשלנות רפואית במקרים של מחלות סרטן יכולה להתרחש כתוצאה מכמה מצבים:

          אי אבחון של הסיבה השכיחה ביותר להיווצרות המחלה ייחשב כהתרשלות מצד הרופא המטפל, שכן עליו להביא בחשבון שייתכן שמדובר במחלה פחות שכיחה, ואז יהא עליו להפנות לבדיקות משלימות לצורך ביצוע אבחנה מבדלת

          רשלנות באבחון  

          פעמים רבות הגורם הראשוני אליו פונה המטופל הוא רופא המשפחה, אשר נדרש לעירנות יתרה ולתשומת לב מירבית כדי לשלול קיומה של מחלה ממאירה, בפרט כאשר מדובר בחולים שמלכתחילה נמנים על קבוצת סיכון מחמת גיל, מוצא עדתי, היחשפות לחומרים מסרטנים, נשאות גנטית (BRCA בסרטן שד) וכו'.

          בידי הרופא המטפל מצויים כלים רבים וזמינים יחסית, שיש בהם כדי לסייע לאבחון המחלה ובהם בדיקות עזר (ממוגרפיה, מרקרים, קולונוסקופיה), התייעצות עם מומחים, לקיחת אנמנזה אודות סיפור משפחתי של ממאירות, התייחסות לסימפטומים השונים וכדומה.

          אבחון סרטן הוא לא תמיד משימה פשוטה, ועל כן לרוב על הרופא המטפל חלה האחריות לבצע אבחנה מבדלת, כלומר לשלול סדרת מחלות כדי לאבחן את המחלה הנכונה. כמובן, אין הכוונה היא שרופא המשפחה חייב להפנות כל מטופל לכל הבדיקות האפשריות, אלא שיש לבצע את הבירור בהדרגה, מהבדיקות הפשוטות יותר לבדיקות המורכבות יותר.

          אי אבחון של הסיבה השכיחה ביותר להיווצרות המחלה ייחשב כהתרשלות מצד הרופא המטפל, שכן עליו להביא בחשבון שייתכן שמדובר במחלה פחות שכיחה, ואז יהא עליו להפנות לבדיקות משלימות לצורך ביצוע אבחנה מבדלת. הדבר נכון פי כמה כאשר המטופל חוזר מספר פעמים עם אותן תלונות לרופא המשפחה, ולא חל כל שיפור בטיפול שניתן.

          אי הפניה לביצוע בדיקות מתאימות עשוי אף לגרום ל"נזק ראייתי", כלומר: כאשר המטופל יבקש להגיש תביעת רשלנות רפואית במקום בו לא בוצעה בדיקה מסוימת ולא ניתן יהיה להסתמך על ממצאיה להוכחת התביעה.

          לעיתים, אף אם אובחנה מחלה כלשהי במסגרת הבירור הקליני, היעדר הצלחה בטיפול יכול להעיד על מחלה אחרת, לעיתים ממאירה, ועל כן נדרשת הקפדה יתרה ומעקב אחר החולה לבחינת הצלחת הטיפול. 

          מצבים אחרים של רשלנות באבחון עשויים להתרחש בפענוח שגוי של בדיקות ההדמיה, כלומר: החולה אכן הופנה לבדיקות, אך הן לא פוענחו נכונה, ולכן הגידול לא התגלה בזמן אלא רק בבדיקות מאוחרות יותר.  

          על הרופא המטפל, חלה האחריות לא רק לאבחן את המחלה ולהפנות לביצוע הבדיקות המתאימות, אלא גם לבצע מעקב אקטיבי אחר החולה ולוודא שהוא מקבל את הטיפול המתאים למחלתו

          חוסר מעקב אחר ביצוע הבדיקות

          כחלק מהמעקב הרפואי, על רופא המשפחה לוודא שהמטופל הגיע לרופא המקצועי, וכן לעקוב אחר מתן תשובתו של הרופא המקצועי. 

          בעניין זה קבע בימ"ש המחוזי בירושלים (ת"א (מחוזי-י-ם) 776/94 עזבון המנוח רון ארטו נ' ד"ר יריב), כי על קופות החולים לקבוע מנגנון שיבטיח שיתוף פעולה בין הרופאים המטפלים, כדי שבהפנייה יופיע כל המידע הרפואי הרלבנטי הנחוץ לרופא האחר, ואף ינחה את החולה אם לשוב אליו לאחר הביקור אצל הרופא האחר:  "מן הראוי כי המוסד הרפואי שלו האחריות הכוללת לטיפול בחולה, יקבע מנגנון שיבטיח את שיתוף הפעולה הנדרש בין הרופאים המטפלים השונים באופן שהחולה יזכה לטיפול המיומן כמו גם המעקב הרפואי הנדרש והראוי. כך, למשל, ראוי לקבוע מנגנון מסודר שיבטיח כי רופא שמפנה את החולה לרופא מקצועי אחר, יביא בהפנייתו את כל המידע הרפואי הרלבנטי לידיעת הרופא האחר ואף ינחה את החולה אם עליו לשוב אליו לאחר הביקור אצל הרופא הנוסף".  

          ישנם לא מעט מצבים בהם הרופא המטפל כבר הפנה לביצוע בדיקה ואף נלקחה ביופסיה, אולם התשובה כלל לא הגיעה לידיו של המטופל, והוא כלל אינו יודע שהוא נושא גידול ממאיר, והתשובה מתגלה רק באופן מקרי. דבר זה מפחית משמעותית את סיכויי ההחלמה ולעיתים עד כדי אובדן מלא.

          חשוב לדעת, כי על הרופא המטפל, חלה האחריות לא רק לאבחן את המחלה ולהפנות לביצוע הבדיקות המתאימות, אלא גם לבצע מעקב אקטיבי אחר החולה ולוודא שהוא מקבל את הטיפול המתאים למחלתו. 

          ישנן מספר דרכים לטפל במחלת הסרטן (כירורגי, קרינתי או כימותרפי) ולכל חולה מותאם טיפול אחר בהתאם לסוג הסרטן ולשלב שבו אובחנה המחלה

          דרכי טיפול

          ישנן מספר דרכים לטפל במחלת הסרטן (כירורגי, קרינתי או כימותרפי) ולכל חולה מותאם טיפול אחר בהתאם לסוג הסרטן ולשלב שבו אובחנה המחלה. 

          הטיפול הכימותרפי הוא טיפול תרופתי שכולל מגוון רחב של תרופות, אשר חלקן אף עשויות לפגוע ברקמה בריאה. מינון שגוי עשוי לגרום להרס מוגבר ובלתי הפיך של רקמה בריאה, ולחילופין מינון נמוך מדי עלול להוביל לחוסר אפקטיביות של הטיפול הכימותרפי, כאילו לא ניתן כלל. 

          כחלק מהמעקב הרפואי נדרש הרופא המטפל להסביר לחולה את מצבו הרפואי, את חשיבות ביצוע הבדיקות והמעקב סדיר ואף לקיים עמו דיון אודות הטיפול הנכון והמעקב המתבקש בנסיבות העניין

          מעקב וביצוע בדיקות

          במקרים בהם מתגלה הסרטן במועד, בוצע ניתוח להסרת הגידול והושג ריפוי מוחלט של הסרטן, או שהושגה רמסיה (הפוגה), נדרש הרופא המטפל לעקוב אחר החולה ולבצע בדיקות שגרתיות כדי למנוע את הישנות המחלה. בדיקות אלה כוללות בין היתר בדיקות דם תקופתיות לסמנים (מרקרים), בדיקות ממוגרפיה, CT ו- MRI. 

          אי הפניה לבדיקות אלה, או אי מתן תשומת לב ראויה לממצאי בדיקות אלה, אשר הובילה בסופו של דבר להישנות של המחלה עד כדי פגיעה בסיכויי ההחלמה הינה רשלנות רפואית. 

          כחלק מהמעקב הרפואי נדרש הרופא המטפל להסביר לחולה את מצבו הרפואי, את חשיבות ביצוע הבדיקות והמעקב סדיר ואף לקיים עמו דיון אודות הטיפול הנכון והמעקב המתבקש בנסיבות העניין.

          מעקב אחר הטיפול

          לסיכום, רשלנות רפואית עלולה להוביל לאבחון מאוחר מידי של מחלת הסרטן, אך חשוב לזכור שלא כל מחלת סרטן מפושטת היא תוצאה של רשלנות רפואית ועל כן מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום.

           

          * המידע המובא להלן, אינו תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום הנזיקין טרם הגשת התביעה.

           ** הכותבת היא עו"ד לדיני נזיקין

          ליצירת קשר עם עו"ד מירב אשל
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          עו"ד מירב אשל

          קבע פגישה עם
          עו"ד מירב אשל

          עו''ד מירב אשל בוגרת תואר שני במשפטים מטעם אונ' חיפה, סיימה תואר שני בגרונטולוגיה ומתמקדת בעיקר בדיני נזיקין. בזכות 11...

          לפרופיל המלא