1.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)

לאחרונה אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק המאריכה את משך הזמן בו ניתן לתבוע בשל אפליה בשכר העבודה על רקע מגדרי, מעשרים וארבעה חודשים לשבע שנים.

הצעה זו, שזכתה לתמיכה רחבה, משקפת את הלך הרוחות בחקיקה ובפסיקה ומעידה על סובלנות הולכת ופוחתת למקרי אפליה על רקע מגדרי.

המטרה: מניעת פערי שכר בין המינים
חוק שכר שווה לעובד ולעובדת, תשנ"ו-1996, נועד למנוע פערי שכר בין המינים ותגמול בלתי שוויוני לעובדים בשל מגדרם. החוק קובע, כי עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעביד באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך. אותו הדבר נכון גם לכל גמול כספי אחר.

לצד חוק שכר שווה ישנו חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח- 1988. חוק זה אינו ספציפי לכינון שוויון מגדרי, אלא נועד למנוע אפליה בין עובדים ודורשי עבודה מחמת גיל, מין, מעמד אישי, דת, גזע, מוצא, לאומיות, השקפה פוליטית, שייכות למפלגה, שירות מילואים, הריון ועוד. החוק עוסק במניעת אפליה בצורה מקיפה, החל מאפליה כלפי דורשי עבודה וכלה בפיטורי עובד.

יוזמת הארכת משך הזמן בו ניתן לתבוע הפרשי שכר לפי חוק שכר שווה, התעוררה בעקבות בג"ץ 1758/11 אורית גורן נ' הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ, בה בית המשפט התבקש להכריע בשאלה האם הרמת נטל ההוכחה בתביעה לפי חוק שכר שווה לעובד ולעובדת, מספיקה על מנת להקים עילה לתביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. המשתמע מהתביעה לפי שני החוקים הוא כפל פיצוי. בג"ץ קבע, כי בנסיבות מסוימות יכולה הרמת נטל ההוכחה בתביעה לפערי שכר להקים טענת אפליה.

פרק הזמן בו ניתן לתבוע - קצר
בג"ץ זה האיר את עיני המחוקק לקושי הקיים בתביעת הפרשי שכר לפי חוק שכר שווה, והוא שסעיף הגבלת פרק הזמן בו ניתן לתבוע עומד על עשרים וארבעה חודשים בלבד. פרק זמן זה, גורם להתיישנותם של מרבית רכיבי התביעה עוד בטרם זו גובשה. אי לכך, הארכת משך הזמן בו ניתן לתבוע בגין הפרשי שכר תאפשר תיקון העוולה המבוצעת כנגד העובדת, ואף תהפוך אותו למרתיע יותר בפני מעסיקים.

קושי זה גרם לכך שבעבר נדרשו עובדות שרצו לתבוע בשל פערי שכר, להגיש תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אשר בו נטל ההוכחה גבוה מזה של חוק שכר שווה. כמו כן, הסעדים הקבועים בשני החוקים שונים זה מזה, דבר שמדגיש עוד יותר, כי תכלית החוקים שונה וכי החוקים נחקקו על מנת למנוע עבירות שונות.

חקיקה זו צפויה להקל על נשים המבקשות לתבוע את מעסיקיהן בשל פערי שכר אל מול עמיתיהן הגברים ואף למנוע מצב בעייתי בו ניתן יהיה לתבוע כפל פיצוי בגין אותה עבירה.