open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          האם כל איחור באבחון מהווה רשלנות רפואית?

          התלוננתם על כאבי ראש חריפים, הרופא נתן לכם משכך כאבים ולאחר זמן קצר התגלה גידול ממאיר בראשכם? ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית. תביעת רשלנות רפואית בעקבות איחור באבחון: מדריך

          האם כל איחור באבחון מהווה רשלנות רפואית?

          לאבחון מוקדם של מחלה יש חשיבות קריטית, הן מבחינת התאמת הטיפול, הן מבחינת מזעור נזקים ועיכוב התפתחות המחלה או התדרדרותה, והן מבחינת הצלחת הטיפול. לא פעם, בעיקר כשמדובר במחלות קשות (למשל: סרטן) אבחון מוקדם אף עשוי להציל חיים.

          תהליך האבחון אינו תמיד פשוט ו/או מהיר, אך תפקיד הרופא (בד"כ רופא המשפחה או הרופא המומחה שאיתו נפגשים לראשונה) להתייחס במלוא הרצינות לתלונות המטופל, להיסטוריה הרפואית שלו ולתסמינים השונים, לשאול אותו שאלות מכוונות, ולהפנות אותו לכל הבדיקות והבירורים הנדרשים. כל התנהלות רשלנית אחרת, שתעכב את האבחון, וכתוצאה מכך תסב נזק או תגדיל את הנזק, עלולה להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

          בבואו לקבוע האם האיחור באבחון אכן נבע כתוצאה מרשלנות של הרופא, ביהמ"ש יבחן את ההתנהלות במקרה הנדון, ביחס לנורמה הנהוגה והמצופה מהרופא באותו תחום

          מתי איחור באבחון ייחשב לרשלנות רפואית?

          כדי לקבוע שהיתה רשלנות רפואית, במקרה של נזק שנגרם כתוצאה מאיחור באבחון, צריכים להתקיים שני פרמטרים:

          1. אכן היתה רשלנות - ההגדרה המשפטית לרשלנות מצויה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש, תשכ"ח-1968): "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות".

          כלומר, יש להוכיח שהרופא לא עמד במבחן "האדם הסביר", שמשמעותו היא שלא השתמש בידע ובמיומנות שלו, כפי שהיה מצופה מכל רופא אחר. כך, למשל: אם המטופל חוזר שוב ושוב על אותן תלונות, ובכל פעם הרופא שולח אותו לביתו עם מרשם למשככי כאבים; אם הרופא אינו רואה צורך בבדיקות מקיפות, על אף שלמטופל יש היסטוריה משפחתית של מחלות קשות (כגון: סרטן או סוכרת); אם הרופא אינו מבצע למטופל בדיקה פיזית נאותה ולכן "מפספס" את התסמינים השונים וכו'.

          בבואו לקבוע האם האיחור באבחון אכן נבע כתוצאה מרשלנות של הרופא, ביהמ"ש יבחן את ההתנהלות במקרה הנדון, ביחס לנורמה הנהוגה והמצופה מהרופא באותו תחום. כך, למשל: אין לצפות מרופא משפחה לאבחן סרטן במוח, אבל יש לצפות ממנו לזהות את החשד ולשלוח את המטופל לבדיקות המתאימות. 

          2. נגרם נזק כתוצאה מאותה רשלנות - המטרה של תביעות רשלנות רפואית היא לפצות את החולה על הנזק הכלכלי שנגרם לו, כתוצאה מאותה התנהלות רשלנית, במידה כזו ש"תשיב את המצב לקדמותו". לכן, בדומה לתביעות רשלנות אחרות, גם בתביעות רשלנות רפואית בגין איחור באבחון, לא די להוכיח שהיתה התנהגות רשלנית מצד הרופא. יש צורך להוכיח גם את הקשר הסיבתי בין ההתנהגות הרשלנית לנזק שנגרם.

          במקרים בהם יש איחור באבחון, הנזק עשוי לבוא לידי ביטוי בהחמרת המצב, בצורך בטיפולים אגרסיביים רבים, בפגיעה במערכות נוספות ואף במוות.

          ככל שגיל הנתבע צעיר יותר, ככל שהנזק ו/או הנכות שנגרמה כתוצאה מאותה רשלנות גדולה ומגבילה יותר, וככל שהיא פוגעת יותר ביכולת ההשתכרות של התובע, כך סכום הפיצוי יהיה גבוה יותר

          כיצד מחושב הפיצוי במקרה של רשלנות רפואית בגלל איחור באבחון?

          כאמור, העיקרון שמנחה את ביהמ"ש בקביעת גובה הפיצוי, בתביעות רשלנות רפואית, הוא "מניעת חיסרון כיס" ו"השבת המצב (הכלכלי) לקדמותו". לכן, חישוב גובה הפיצוי הוא חישוב אינדיבידואלי, הנקבע ע"פ שקלול של נתונים רבים: גיל התובע, שיעור הנכות, סוג הנכות, קיצור תוחלת חייו, רמת השתכרותו ומצבו הכלכלי, מצבו הרפואי הקודם, יכולת השתכרותו העתידית, עלותה המשוערת של עזרה מצד שלישי (כולל מצד בני משפחה) ועוד.

          באופן כללי, ניתן לומר כי ככל שגיל הנתבע צעיר יותר, ככל שהנזק ו/או הנכות שנגרמה כתוצאה מאותה רשלנות גדולה ומגבילה יותר, וככל שהיא פוגעת יותר ביכולת ההשתכרות של התובע בהווה ובעתיד, כך סכום הפיצוי יהיה גבוה יותר.

          איחור באבחון המחלה עלול להוביל לתוצאה הרת אסון - למות המטופל. אולם לרוב ועל אף שהנזק הוא כה חמור, סכום הפיצוי שקובע ביהמ"ש נמוך יחסית, משום שאין צורך בתשלום עבור טיפולים עתידיים

          גובה הפיצוי במקרה מוות

          למרבה הצער, במקרים רבים (בעיקר אבחון מחלות קשות, כגון: סרטן), איחור באבחון המחלה עלול להוביל לתוצאה הרת אסון - למות המטופל. אולם בד"כ במקרים כאלה, על אף שהנזק הוא כה חמור, סכום הפיצוי שקובע ביהמ"ש נמוך יחסית. זאת, משום שאין צורך בתשלום עבור טיפולים עתידיים, עזרה מצד שלישי וכו'.

          במקרים מסוימים, זכאי עיזבונו של אדם שמת, כתוצאה מעוולה נזיקית, לקבל פיצוי עבור אובדן ההשתכרות של המנוח בשנות העבודה שאבדו לו עקב מותו

          מה באשר לפיצוי עבור השתכרות עתידית?

          בעבר, קבע בית המשפט העליון (ע"א 295/81 עיזבון המנוחה גבריאל נ' גבריאל) שאין לפסוק פיצויים בגין הפסד ההשתכרות, שיכול היה המנוח או הניזוק החי להרוויח באותן שנים, שבמהלכן היה עובד, אלמלא נפגעה תוחלת חיי העבודה שלו ("השנים האבודות"). קביעה זו שונתה בשנת 2004 בעקבות פס"ד אטינגר, המכונה גם "הלכת השנים האבודות" (ע"א 140/00 עזבון המנוח אטינגר נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ), לפיה במקרים מסוימים זכאי עיזבונו של אדם שמת, כתוצאה מעוולה נזיקית, לקבל פיצוי עבור אובדן ההשתכרות של המנוח בשנות העבודה שאבדו לו עקב מותו. 

          לסיכום: תביעות רשלנות רפואית, בגין איחור באבחון, הן תביעות מורכבות מאוד. לכן, חשוב מאוד להיוועץ בעו"ד בעל ניסיון ובקיאות רבה בתחום, שיוכל לבחון את הדברים ולנהל את התיק מתוך ראייה רחבה והיכרות של הפסיקה.

          * עו"ד ליאור וימן עוסק בדיני נזיקין ורשלנות רפואית.

          ** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי. 

          ליצירת קשר עם ליאור וימן - עורך דין
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          ליאור וימן - עורך דין

          קבע פגישה עם
          ליאור וימן - עורך דין

          עו''ד ליאור וימן בעל ניסיון רב בהתמחותו, דיני נזיקין וחבר בלשכת עורכי הדין משנת 2008. רשלנות רפואית, דיני נזיקין ודיני...

          לפרופיל המלא