נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

אפוטרופסות לילדים עם צרכים מיוחדים: מה קורה בגיל 18?

על הסכנה האפשרית הצפויה לילדים עם מוגבלויות המגיעים לגיל שבו הם הופכים לכשירים משפטית, אך עדיין זקוקים לטיפול והשגחה

מאת: עו"ד שני בן דוד| | 4
אפוטרופסות לילדים עם צרכים מיוחדים: מה קורה בגיל 18?

אפוטורופוס (מיוונית – ממונה), הוא אדם שתפקידו לדאוג לענייניו האישיים או הרכושיים של אדם אחר שאינו מסוגל לנהל אותם בעצמו, עקב מצבו הפיזי, הנפשי או המנטלי. 

חוק הכשרות המשפטית והאופטרופסות הוא שקובע אילו אוכלוסיות זקוקות לאפוטרופוס. בין האוכלוסיות הללו מנויים גם אנשים בוגרים עם צרכים מיוחדים – מי שמעל גיל 18 וסובל ממוגבלות כלשהי, שכלית/נפשית, ואינו יכול באופן זמני או קבוע לנהל את ענייניו הכספיים או הבריאותיים. לפי החוק, הורים הם "האפוטרופוסים הטבעיים" של ילדיהם עד גיל 18 ועליהם מוטלת החובה והזכות לדאוג לחינוכם של ילדיהם, בריאותם, קביעת מקום מגוריהם, טיפול רפואי בהם, שמירה על נכסיהם וכיו"ב.

אפוטרופסות טבעית זו של ההורים פוקעת עם הגיעם לגיל 18, אז הילדים הופכים אוטומטית, על פי חוק, לכשירים ולבעלי אחריות משפטית לכל דבר. הם יכולים לחתום על הסכמה לניתוח, על חוזים, לעמוד לדין, לטוס לחו"ל וכו'. הוריהם, שעד כה דאגו לכל ענייניהם, מנועים מלבצע במקומם כל פעולה או לקבל עבורם החלטות מכל סוג, וזאת גם אם מבחינה מהותית הם לא באמת מסוגלים לדאוג לעצמם.

בהרבה מקרים, מצב משפטי זה עלול להיות מסוכן עבור אותם ילדים שאמנם הפכו לבגירים, אולם נותרו עם מגבלות מסוגים שונים ובפועל עדיין זקוקים לטיפול, להשגחה ולסיוע. במקרים כאלה, על הורים לעתור לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום אזור מגוריהם ולבקש להתמנות כאפוטרופסים (ולמעשה, להאריך את תקופת האפוטרופסות) על מנת לקבל סמכות חוקית להמשיך את הטיפול באותם ילדים שבגרו, לדאוג לצורכיהם, לקבל החלטות עבורם ולפעול ולמענם ובמקומם.

את הבקשה רצוי להגיש לפני ובסמוך למועד שבו יגיעו הילדים לגיל 18 ולא להמתין ממש לגיל זה, שכן יש חשש שאותם בגירים יהיו נתונים לסכנה הן מפני עצמם והן מפני הסביבה שיכולה לנצל לרעה את מצבם ולפגוע בהם.

הורים המגדלים ילדים עם מגבלה כלשהי וצופים שלא יוכל לפעול עצמאית ולנהל את ענייניו, צריכים לשקול להתמנות כאפוטרופסים שלו לפני הגיעו לגיל 18, על מנת להימנע מסיטואציות מורכבות ואף מסוכנות

המקרה של א' הסובל מסכיזופרניה סכיזואקטיבית

למה חשוב כל כך להיערך ליום שבו תפקע האפוטרופסות של ההורים ולהגיש את הבקשה למינוי אפוטרופוס קודם לכן? המקרה של א' ממחיש זאת היטב. א' אובחן כסובל מסכיזופרניה בגיל 12 ואז החל ליטול כדורים כדי לשמור על איזון.

לאורך השנים, כאשר א' גר עם הוריו והיה תחת טיפול והשגחה שלהם מתוקף אפוטרופסותם הטבעית, הוא הצליח לשמור על תפקוד גבוה. עם הגיעו לגיל 18, ועל רקע התפתחותו האישית המרשימה, החליטו הוריו של א' שלא לבקש להתמנות לאפוטרופוסים שלו, והוא עמד ברשות עצמו. 

א' התנדב לשירות לאומי וסיים אותו בהצלחה יתרה, שהביאה להמשך תפקידו כעובד מן המניין לאחר תום השירות. במקביל להמשך עבודתו, החליט א' לעבור לגור לבד בדירה שכורה. זמן קצר לאחר שעזב את בית הוריו, הפסיק א' על דעת עצמו ובניגוד לעצות הפסיכיאטר המטפל, ליטול את התרופות המאזנות את מחלתו ומאפשרות את תפקודו הגבוה והיציב. בתוך זמן קצר חלה הידרדרות איומה במצבו, ומחלת הנפש ממנה הוא סובל הביאה לסדרה של התקפים פסיכוטיים חריפים ביותר שכללו מחשבות שווא, הזיות ואובדן אחיזה במציאות ולא אפשרו לו עוד ניהול חיים תקין.

בעודו מצוי במצב פסיכוטי פרנואידי חמור, החליט א' לרכוש שישה (!) כרטיסי טיסה כדי לברוח מהארץ. מאחר שלהוריו המבוהלים לא היתה אפוטרופסות עליו, הם נאלצו, בלב כואב, לאשפז אותו בכפייה על מנת להגן עליו מפני עצמו. בהמשך, בעודם מודאגים וחסרי אונים, פנו לבית המשפט לענייני משפחה להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד בנם וכן, ביקשו להתמנות כאפוטרופסים שלו.

המקרה של א' ממחיש את הצורך לתכנן את הצעדים הנכונים מבעוד מועד. הורים המגדלים ילדים עם מגבלה כלשהי וצופים שלא יוכל לפעול עצמאית ולנהל את ענייניו, צריכים לשקול להתמנות כאפוטרופסים שלו לפני הגיעו לגיל 18, על מנת להימנע מסיטואציות מורכבות ואף מסוכנות שיכולות להיווצר. 

גישת בתי המשפט מבקשת להעצים ולהגביר את עצמאותם של אותם אנשים שלגביהם מתבקש המינוי, שמירה על האוטונומיה וזכויות היסוד שלהם ושיתופם בהחלטות הנוגעות אליהם

אדם ריבון על עצמו, כל עוד אינו מהווה סכנה לעצמו ולאחר

חשוב להדגיש שמינוי אפוטרופוס לאדם הוא מהלך דרמטי. יש בו משום פגיעה והצרה של האוטונומיה הנתונה לאדם. בשנים האחרונות, הוחלפה הגישה הפטרנליסטית כלפי קבוצות מוחלשות הזקוקות לסעד ולהתערבות מטעם המדינה, ובמקומה צמחה גישה השמה דגש על כבודם וזכויותיהם של אנשים מקבוצות אלה.

כיום, לאחר תיקון שבוצע בחוק, גישת בתי המשפט מבקשת להעצים ולהגביר את עצמאותם של אותם אנשים שלגביהם מתבקש המינוי, שמירה על האוטונומיה וזכויות היסוד שלהם ושיתופם בהחלטות הנוגעות אליהם. אם בעבר, הדיון נסוב סביב שאלת המינוי או אי המינוי, כיום החוק מאפשר לתפור לכל אדם "חליפת הגנה" ייחודית ומתאימה לצרכיו וטובתו במובן הרחב, תוך שמירה מירבית על עצמאותו.

העניינים עבורם ימונה האפוטרופוס יהיו מצומצמים ככל האפשר, ובמצבים מסוימים, בית המשפט יבחר באופציות פוגעניות פחות, על פי מודלים אחרים להגנה הקיימים בחוק. דוגמה לכך היא המודל של "תומך החלטה". מודל זה נועד למקרים בהם סביר שהאדם יקבל החלטות המתיישבות עם טובתו והוא רק זקוק לסיוע ולתמיכה בקבלת ההחלטות וניהולן.

בהתאם למודל זה, חירותו של הנתמך אינה נשללת. הוא ממשיך ליהנות משליטה מלאה על אורח חייו, תוך ליווי של אדם קרוב ותומך שמחויב לשמור על עצמאות הנתמך ורצונו החופשי תוך הגנה על שלומו, ואינו יכול לקבל החלטות בשמו. הנתמך רשאי להודיע בכל עת על ביטול התמיכה באופן חד צדדי.

בבואו לשקול מינוי או ביטול של אפוטורופוס, בית המשפט יבחן האם אכן מדובר במקרה שבו מנגנון האפוטרופסות ישמש כמנגנון הטוב ביותר עבור הגנה ושמירה על אותו אדם, שלמות גופו, בריאות נפשו ואיכות חייו

המקרה של ש' – בעל שיתוק מוחין

ש', בן 25 המתגורר עם הוריו, הוא בעל מגבלות פיזיות קשות כתוצאה משיתוק מוחין: הוא מתנייד באמצעות כיסא גלגלים ממונע, מתקשה בראייה וזקוק לטיפול סיעודי מלא.

הוריו של ש' עתרו לבית המשפט להתמנות כאפוטרופוסים לעניין רכושו. במועד הפנייה, חוות דעת מומחים קבעו שלש' אינטליגנציה תקינה, דעה צלולה, מדבר בשפה רהוטה, קורא וכותב, מודע לזכויותיו ובעל מסוגלות להביע עמדותיו ורצונותיו ולפעול לטובת קידום ענייניו. אולם, נוכח קשייו בתחומים השונים, קבעו המומחים שככל שש' לא יקבל תמיכות מתאימות, עלולות זכויותיו להיפגע שכן הוא עלול להתקשות במידה רבה בניהול ענייניו הכספיים. 

בית המשפט קיבל את המלצת חוות הדעת וקבע שהוריו של ש' ישמשו כאפוטרופסים לעניין רכושו, כאשר את ענייניו האישיים ינהל ש' בעצמו. ממועד המינוי של הוריו כאפוטרופסים, ש' חווה כאב רב, חוסר עצמאות וכעס על עצם ההחלטה, שבעיניו אינה תואמת את יכולותיו ורמת עצמאותו. למרות שהוא אוהב וקשור מאוד להוריו  ומוצא בהם מקור תמיכה ונחמה, ש' לא קיבל את הפגיעה הקשה באוטונומיה שלו ויצא למאבק לביטול מינוי הוריו כאפוטרופסים על ענייניו הכספיים וקבלת המושכות חזרה לידיו.

בהליך המשפטי התרשם בית המשפט מיכולת הביטוי הגבוהה של ש' ורמת האינטליגנציה שלו והשתכנע שש' יכול לצאת ממעטפת ההגנה של הוריו ואינו זקוק עוד לאפוטרופסות אלא רק ל"רשת ביטחון" לענייניו הכלכליים ולמתן הוראות לעניין ניהול החשבונות והכספים. האפוטרופסות בוטלה ונקבע שאביו של ש' ישמש כמיופה כוח בחשבונות הבנק. כמו כן, ניתנו הוראות ספציפיות לניהול החשבונות.

לסיכום, מינוי אפוטרופוס פוגע בכבודו וחירותו של אדם, באופן השולל ומצמצם משמעותית את זכותו לממש את רצונו החופשי. לאור כך, בבואו לשקול מינוי או ביטול של אפוטורופוס, בית המשפט יבחן האם אכן מדובר במקרה שבו מנגנון האפוטרופסות ישמש כמנגנון הטוב ביותר עבור הגנה ושמירה על אותו אדם, שלמות גופו, בריאות נפשו ואיכות חייו, כמו בהרבה מצבים הנוגעים לבגירים עם צרכים מיוחדים.

בית המשפט יבחן את הצורך במינוי, קרי שהאדם אינו יכול, באופן זמני או קבוע, לדאוג לענייניו, או חלק מהם, ואין מי שמוסמך או מוכן לדאוג להם במקומו, וכתוצאה מכך, עלולים להיפגע אינטרסים שלו, זכויותיו או צרכיו של אותו אדם אם לא יינתן המינוי.

כמו כן, בית המשפט יישם את עקרון השימוש באמצעי הפחות מגביל – הגבלה מינימלית ככל האפשר של השליטה בחיי האדם, וקביעה כי לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס באמצעות חלופות המגבילות פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו של האדם.

עו"ד שני בן דוד מתמחה בדיני משפחה וירושה ועוסקת, בין היתר, בליווי משפחות בהליכים הכרוכים במינוי אפוטרופוסים לבגירים בעלי צרכים מיוחדים

* הכתוב אינו מהווה תחליף ליעוץ מקצועי פרטני 

האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
אפוטרופוס דיני משפחה מינוי אפוטרופוס

קבע פגישה עם