בית הדין האזורי לעבודה בת"א דן בסוגיה שעניינה פרשנות הוראות צו התרופות ("סל התרופות") הנוגעות למתן תרופת "הרצפטין" המשמשת בעיקר לטיפול בסרטן השד.

התובעת, "מכבי שירותי בריאות", היא קופת חולים המספקת שירותי בריאות לתושבי המדינה וביניהם הנתבעת 2, אשר אובחנה בסוף שנת 2007 כי היא חולה בסרטן שד גרורתי.

מרגע שהתגלתה המחלה אצל הנתבעת 2 ועד היום מטופלת הנתבעת 2 בהרצפטין, בדרך כלל בשילוב עם תרופות אחרות.
על פי צו התרופות, ההרצפטין ניתנת בשני קווי טיפול, כאשר בין הצדדים לתובענה זו ניטשה המחלוקת מהם גדריו של כל קו טיפול, זאת בהתאם לאמור בצו התרופות.

מכבי: התקציב מוגבל
מכבי טענה, כי תקציבה מוגבל ואין באפשרותה לממן טיפולים רפואיים אלא בהתאם לצו התרופות ולפרשנותו הראויה סברה. לשיטת מכבי, בכל פעם שנרשמת התקדמות של המחלה בעת שמבוטחת מטופלת בהרצפטין, מסתיים קו טיפול ואין זה משנה אם ניתנת תרופה נוספת יחד עמה.
בהתאם לפרשנותה זו, הפסיקה מכבי את מימון התרופה לנתבעת 2 לאחר שפעמיים במהלך שנות טיפולה, התקדמה המחלה.

הנתבעת 2 עתרה לנציבת קבילות הציבור, אשר קיבלה את קבילתה וקבעה כי פרשנותה של מכבי אינה נכונה. נציבות קבילות הציבור קבעה, כי קו טיפול יגיע לסיומו רק כאשר נרשמת התקדמות של המחלה בעת טיפול משולב – הרצפטין עם תרופה כימותרפית.

מחלוקת זו הובאה לפתחו של בית הדין. מכבי טענה כי פרשנות הנתבעת 2 ונציבת קבילות הציבור שגויה, וכי תקציבה אינו מאפשר מימון טיפול רפואי בהרצפטין לפי פרשנות זו.
הנתבעות טענו מנגד, כי פרשנות מכבי מנותקת מהמציאות הרפואית, וכי הטיפול בהרצפטין הוביל לחסכון בכסף, הציל חיי אדם והאריכם.

בית הדין: פרשנות מכבי שגויה ומנותקת
בית הדין (השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ) דחה את התביעה, וקבע כי פרשנותה של מכבי הייתה מנותקת הן מכוונת המחוקק, בעת שהוסף ההרצפטין לצו התרופות והן מהמציאות הרפואית הנוהגת ומהמלצות הגורמים הרפואיים המתאימים.

פרשנותה של מכבי לצו התרופות הייתה מילולית וצרה ולא התמודדה כלל ועיקר עם חוות הדעת הרפואיות עליהן התבססו הנתבעות.

בית הדין התייחס לדיוני ועדת סל התרופות, אשר התייחסה במפורש לטיפול בהרצפטין במשולב עם תרופה כימותרפית אחרת. ועדת הסל הגדירה קו טיפול ככזה הנעשה במשולב עם טיפול כימותרפי ובהתאם לכך אף נקבע כשלון קו טיפול.

בית הדין התייחס אף ללשונו של צו התרופות הקובעת, כי ניתן להמשיך בטיפול בהרצפטין כל עוד המבוטחת מפיקה ממנו תועלת כלשהי גם אם מדובר בהקלה בכאבים. הנתבעת 2 הגיבה לטיפול בהרצפטין והוא האריך את חייה ושיפר את איכותם. על כן פרשנותה של מכבי, אשר נשענה אך ורק על רטוריקה, במנותק מהמציאות שהובילה לתיקון צו התרופות ומעמדת גורמי הרפואה, דינה להידחות.
לאור האמור, בית הדין חייב את מכבי בהוצאות משפט לנתבעות בסך 22,000 ₪.

(חב"ר 01401-10-01 מכבי שירותי בריאות נ' נציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות ואח')