ימנו בנימין זלקה ז"ל, תיעוד מהרשתות החברתיות, לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
עיקרי הכתבה:
• גם מי שלא דקר עלול להיות מואשם: בעבירות קבוצתיות החוק רואה בחלק מהנוכחים שותפים גם בלי פעולה ישירה
• נעצרתם? לא מדברים בלי עורך דין: השעות הראשונות קריטיות, וכל אמירה עלולה לשמש נגדכם בהמשך.
• מזהים הידרדרות או איום? פועלים מוקדם: מערבים בית ספר, רווחה או משטרה - התערבות בזמן יכולה למנוע תיק פלילי או פגיעה.
_____________________________________
גל האלימות שבו מעורבים בני נוער כבר מזמן אינו מתבטא רק באירועים נקודתיים. בשטח מצטברת בשנים האחרונות מציאות מורכבת יותר, כזו שמערבת תקיפות קבוצתיות, שימוש בנשק קר והתנהלות שמזכירה דפוסים עברייניים בוגרים. הנתונים משקפים זאת היטב: בשנת 2025 נפתחו למעלה מ־2,000 תיקי חקירה נגד קטינים במחוז תל אביב בלבד - שיא של ארבע שנים, לצד זינוק במספר המעצרים ועלייה בהגשת כתבי אישום.
לצד המגמה הכללית, מתחדדת גם תחושת חוסר השליטה במרחב הציבורי. לאחרונה פורסמו מקרים שבהם פועלות כנופיות צעירים, חלקם קטינים, המעורבות על פי החשד בשוד ואלימות ברחובות. בין היתר עלתה לכותרות כנופיית בני מהגרים בשם SSQ, שנקשרה לשורת אירועים אלימים, כולל תקיפה של ילדה בת 12. חלק מהאירועים אף מתועדים ומופצים למרבה האימה, ברשתות החברתיות.
עם זאת, חשוב להבהיר כי לא מדובר בתופעה המוגבלת לקבוצה מסוימת. מרבית תיקי האלימות בקרב קטינים נוגעים דווקא לבני נוער ישראלים, והאירועים מתרחשים במגוון אזורים ובקרב אוכלוסיות שונות. במילים אחרות, זו אינה תופעה שולית או ממוקדת, אלא מגמה רחבה שמקבלת ביטויים שונים במרחב הציבורי.
רצח ימנו בנימין זלקה בערב יום העצמאות ממחיש את זה בצורה הקשה ביותר. על פי החשד, חבורה של נערים בגילים 12–17 תקפה אותו לאחר שביקש מהם לא לרסס ספריי שלג בפיצרייה בה עבד. התיעוד הקשה שהופץ ברשת מצביע על תקיפה ממושכת, ובחקירה עלה כי חלק מהמעורבים פעלו באופן שמזכיר ניסיון להימנע מזיהוי. עד כה נעצרו מספר קטינים בחשד למעורבות, חלקם שוחררו למעצר בית ואחרים נמצאים עדיין בהליכי חקירה.
המשמעות המשפטית של מצבים כאלה מורכבת במיוחד: במקרים של אלימות קבוצתית, האחריות אינה מוגבלת למי שביצע את המעשה בפועל. לעיתים, עצם הנוכחות, הסיוע או ההשתתפות באירוע עלולים להוביל לאישומים חמורים כולל עבירות שבוצעו “בצוותא”.
במציאות הזו, השאלה כבר אינה רק איך מונעים את האירוע הבא אלא גם מה הורים ובני נוער צריכים להבין על האחריות המשפטית שלהם, רגע לפני שהגבול בין "להיות שם", לבין הסתבכות פלילית נחצה.
שוחחנו עם עו"ד דניאל שטיינברג כהן כדי להבין איך החוק מתייחס למקרים כאלה ובעיקר - מה עושים במקרה של מעצר, איך מתמודדים עם הסתבכות בחבורה אלימה, ואילו כלים משפטיים יכולים לסייע גם במצבים שבהם ילד מרגיש מאוים או נפגע.
במקרה של ימנו זלקה ז"ל, שבו מעורבים קטינים בגילאים צעירים מאוד - איך החוק קובע אחריות כשמדובר בקבוצה, והאם גם מי שלא דקר עלול להיחשב שותף לרצח?
"אחריות פלילית מוטלת על קטין מעל גיל 12, וכן ניתן להטיל אחריות על קטינים בעבירות קבוצתיות, אישום זה נקרא 'ביצוע בצוותא'. מבצע בצוותא הוא מי שלוקח חלק בביצוע העבירה על ידי עשיית מעשה או חלק ממנה ותרם לביצועה". עו"ד שטיינברג כהן מדגיש כי לעתים קרובות ישנו 'מבצע עיקרי', אך אין הדבר פוטר את המעורבים משותפות בביצוע. לדוגמא בעניין עבירת הרצח נדרש להוכיח למשל, כי נער אשר אינו דקר בפועל – לא ידע כי המבצע העיקרי הביא עמו סכין."
עד כמה טענות כמו "רק הייתי שם" או "לא ידעתי שזה ייגמר כך" באמת מחזיקות במקרים כאלה?
"טענות כמו 'רק הייתי שם' או 'לא ידעתי שזה ייגמר כך' בדרך כלל אינן מספקות להגנה בעבירות קבוצתיות". עו"ד שטיינברג מוסיף כי "בתי המשפט בוחנים את מכלול התנהגות הנאשם בפועל, מידת מעורבותו, והאם היה מודע לתכנית הפלילית, ולא מסתפקים בהכחשות כלליות."
ההגנה המשפטית הטובה ביותר היא התרחקות פיזית מיידית מסיטואציה שמתחילה להסלים, שכן שתיקה או נוכחות פסיבית מתפרשות לעיתים קרובות כהסכמה שבשתיקה.
בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר מקרים של אלימות קשה בקרב בני נוער - עד כמה החוק הקיים באמת נותן מענה למציאות הזו?
לדברי עו"ד שטיינברג כהן, החוק הקיים מתמודד עם האתגר באמצעות איזון מורכב בין שיקולי שיקום לבין הצורך בהרתעה. עו"ד שטיינברג כהן מציין כי "בשנים האחרונות ניכרת מגמה של החמרה בענישה, תוך שמירה על הגישה השיקומית, אך עדיין קיימים אתגרים משמעותיים ביישום המדיניות."
קלף השיקום אם כך, אינו מהווה חסינות. כיום המערכת מעדיפה את שלום הציבור על פני התחשבות בגיל, וכתם פלילי בגיל צעיר עלול לסגור דלתות לכל החיים.
כשקטינים מתנהלים עם סכינים ולעיתים גם מנסים להימנע מזיהוי, זה עדיין "עבריינות נוער" או כבר משהו אחר מבחינה משפטית? איפה נדונים תיקים מהסוג הזה והאם הם נשפטים כבגירים?
"קטינים המבצעים עבירות מתוחכמות ומנסים להימנע מזיהוי ומסתתרים בדירות מסתור הם עדיין נשפטים כקטינים בבתי משפט לנוער. התחכום והתכנון המוקדם של העבירה מהווים שיקולי חומרה משמעותיים. החוק אינו מאפשר העברת קטינים לשיפוט כבגירים, אך בתי המשפט מתייחסים לחומרת המעשים ולמידת התחכום בגזירת העונש."
חשוב להבין אם כך, שאם הילד מאמץ דפוסי התנהגות של עולם הפשע, השופט יתייחס אליו כאל עבריין בוגר בתפיסתו, גם אם תעודת הזהות שלו מעידה אחרת.
הורה שמקבל הודעה שהילד שלו נעצר על רקע אלימות - מה הצעד הראשון שהוא חייב לעשות ומה מצפה לו?
"ככל שההורה יפעל מוקדם יותר ויצור קשר עם עורך דין פלילי בעל ניסיון בייצוג קטינים, כך הסיכוי להצליח בתיק גדל משמעותית". עו"ד שטיינברג מסביר כי ההחלטות שמתקבלות כבר בשלב החקירה המשטרתית, בשלב המעצר ובשלבי המשפט הראשוניים עשויות להשפיע באופן מכריע על כל מהלך התיק: "ייצוג מקצועי ומנוסה יכול לעשות את ההבדל בין הרשעה לזיכוי, בין מאסר למעצר בית, ובין רישום פלילי לבין מחיקתו המהירה. חשוב לזכור שההליך הפלילי הוא מורכב ומלחיץ במיוחד עבור קטינים והוריהם, ועורך דין מנוסה לא רק מייצג משפטית, אלא גם מלווה, תומך ומספק הסבר מפורט ומובהר למצב."
מה הטעות הכי קריטית שילדים או הורים עושים בשעות הראשונות אחרי מעצר?
"קיימת דעה רווחת בציבור, בה אם נחקר מציין בחקירתו כי 'אין לו צורך בעורך דין כי אין לו מה להסתיר', זה יעזור לו ויציג אותו באור טוב יותר. אולם, ההפך הוא הנכון. תפקידו של עורך הדין הינו לשמור על זכויותיו של הנחקר. חשוד לא ירשים אף חוקר אם יוותר על זכותו להיוועץ בעורך דין, אלא רק ישרת את מטרותיו של החוקר."
הורה שמזהה שהילד שלו מסתבך עם חבורה אלימה ונסחף אליה, יכול לעשות משהו משפטית לפני שקורה אירוע פלילי?
"קיימים כלים משפטיים מונעים יעילים. המפתח הוא פעולה מהירה ומתואמת הכוללת פנייה לשירותי הרווחה, שיתוף גורמי החינוך, והפעלת הליכים משפטיים מתאימים", אומר עו"ד שטיינברג כהן ומוסיף כי: "ההתערבות המוקדמת יכולה למנוע הידרדרות לעבריינות ולהציל את עתידו של הקטין. חשוב לזכור שהמערכת מעדיפה תמיד התערבות מונעת על פני טיפול לאחר מעשה."
ילד שמרגיש מאוים או נסחט על ידי חבורה, מתי זה כבר מצב שצריך לערב משטרה או לנקוט בצעד משפטי, ומה האפשרויות שעומדות בפני ההורים?
"כאשר ילד חש מאוים, יש לערב את המשטרה מיידית במקרים של איומים, סחיטה, או חשש לפגיעה פיזית. חיוני לפעול מהר ובאופן מתואם. במקביל, ההורים יכולים לפנות לבית המשפט לצו הגנה, ולגורמי החינוך לתמיכה".
עו"ד שטיינברג כהן מסכם כי המפתח הוא זיהוי מוקדם, תיעוד מקיף, ופעולה מהירה בשיתוף עם הרשויות המוסמכות. "ההגנה על הילד היא בראש סדר העדיפויות."
הנייד של הילד יכול להיות ממש כלי הגנה, אם יתעד בזמן אמת הודעות ואיומים, שכן ראיות דיגיטליות הן כוח להפוך את הילד מקורבן למוגן על ידי החוק.
עו"ד דניאל שטיינברג כהן הוא עורך דין פלילי הנלחם בקביעות ובהצלחה למען עתידם של קטינים בהליכים פליליים סבוכים, ומתוך אמונה כי לכולם מגיע ייצוג ואופציה אמיתית לשיקום.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
תמונה ראשית - ימנו בנימין זלקה ז"ל, תיעוד מהרשתות החברתיות, לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
