Zap Mishpati Logo. Darck blue square with 2 fingers as if walking

הרמת מסך בדיני עבודה: לתבוע אישית את המעסיק

מעסיק שלא משלם זכויות סוציאליות או מציע שכר גלובלי עלול לשלם לעובד פיצויים מכיסו. עו"ד שמעון צור מסביר מדוע כדאי לתבוע אישית את המעסיק ואת משאבי האנוש

מאת: עו"ד שמעון צור | עו"ד שמעון צור - דיני משפחה
03.03.22
תאריך עדכון: 12.12.23
7 דק'
הרמת מסך בדיני עבודה: לתבוע אישית את המעסיק

הרמת מסך בדיני עבודה היא מונח המתייחס להגשת תביעה אישית כנגד מעסיק שפוגע בזכויות העובדים ולא רק כנגד החברה. זכויות אלו הינן זכויות סוציאליות כגון הפרשה לפנסיה, תשלום על שעות נוספות וכן קיום הסכם עבודה.

המעסיק יכול להיות הבעלים, אך גם בכירים נוספים בחברה הנושאים אחריות תאגידית או קיבלו החלטה לגבי העובד, כגון המנכ"ל, רואה החשבון או ראש משאבי האנוש.

"איש משאבי האנוש בחברה מעורב בקבלת העובד לעבודה, עריכת הסכם העובדה, קביעת התנאים הסוציאליים של העובד והפיקוח עליהם", אומר עו"ד שמעון צור, מומחה בדיני עבודה. "איש או אשת משאבי האנוש הם גם הגורם אליו העובד פונה במקרה של בעיה. לכן אני בדרך כלל כולל אותו/ה בתביעה".

בתביעה שמופנית רק כנגד חברה, "איום" פסק הדין אינו ממשי וקרוב. מעסיקים חושבים שפסק דין יגיע בעוד שנה-שנתיים ומקסימום החברה תשלם אז לעובד

יתרון התביעה של מעסיק באופן אישי

לדברי עו"ד צור, "לעורכי דין נוח לתבוע את החברה ופחות להתעסק בנושא 'הרמת מסך' כנגד המעסיק. ברגע שאתה יודע איך להתנהל בבית משפט ולהוכיח שהיתה רשלנות, אחריות או חבות של המעסיק באופן ישיר, אז לתיקים יש נטייה להיסגר יותר מהר כי בעל החברה מבין שבסופו של דבר התשלום ייצא גם מהכיס שלו", מבהיר עו"ד צור.

"בתביעה שמופנית רק כנגד חברה, 'איום' פסק הדין לא ממשי וקרוב. מעסיקים חושבים שפסק דין יגיע בעוד שנה-שנתיים ומקסימום החברה תשלם אז לעובד. כאשר תובעים גם את המעסיק וגם את נציג מש"א, האחרון מטיל בדרך כלל את כל האחריות על המעסיק היות שהוא לא מעוניין לשלם הוצאות ופיצויים של עשרות או מאות אלפי שקלים. המעסיק, שמבין שהאחריות מוטלת עליו, לא רוצה שהפיצוי ייצא כאמור מכיסו ואז קיים אינטרס להגיע לפשרה כמה שיותר מהר".

על פי עו"ד צור, לא רק שניתן לתבוע את המעסיק אישית בנוסף לחברה, ישנם מצבים בהם פסק הדין מוטל רק על המעסיק כמי שהיה אחראי לאי תשלום ומניעת זכויות העובד. "בתביעה שבה טיפלתי לאחרונה, במשך 34 חודשים צוין בתלוש השכר של העובדת שמנוכה לה החלק היחסי של הפנסיה, כלומר 6%. בפועל, המעסיק לא העביר לחברת הביטוח את החלק שלה ואת החלק שלו. הוא גם פגע לה בשכר וגם לא העביר את הכסף – זה בגדר גניבה לכל דבר ועניין".

חוק הודעה לעובד על תנאי העסקה אומר שצריך לעשות הסכם עבודה עם העובד ולפרט לו את כלל תנאי העסקתו: שעות עבודה, זמן להפסקה, נסיעות לפי חישוב של חופשי-חודשי לדוגמה, שעות נוספות ועוד

שכר גלובלי עם שעות נוספות

עניין מוכר לעובדים בישראל הוא קבלת שכר גלובלי שמגלם בתוכו גם את תשלום השעות הנוספות. על פי עו"ד צור, שהינו גם חשב שכר בכיר בהכשרתו, הדבר אינו חוקי אם איננו מפורט ומפורק בתלוש ו/או בהסכם העבודה, כלומר חוזה העבודה. "תלוש השכר צריך להיות מאוד מפורט. כלומר לכלול את שכר היסוד ואת כל הפרמטרים הרלוונטיים הנוספים כמו נסיעות, שווי טלפון נייד, שווי רכב, שעות נוספות בחלוקה על פי אחוזים – 125% ו-150%, מתנות, הבראה, חופשה וכו'. כל פרמטר כזה חייב להופיע בשורה בנפרד. אם סוגרים את הפרמטרים הללו כגלובליים והם לא מפורטים בתלוש, ניתן לתקוף זאת בבית המשפט. שכר גלובלי הוא רק על משרה מלאה, משמע 182 שעות".

אם תלוש השכר שלכם איננו מפורט, המעסיק עלול לטעון שחשב השכר עשה טעות. במקרה זה יש לגשת ולבחון את חוזה העבודה עליו חתמתם עם כניסתכם לתפקיד. "חוק הודעה לעובד על תנאי העסקה אומר שצריך לעשות הסכם עבודה עם העובד ולפרט לו את כלל תנאי העסקתו: שעות עבודה, זמן להפסקה, נסיעות לפי חישוב של חופשי-חודשי לדוגמה, שעות נוספות עד גבול מסוים ביום – גם אותן יש לפרט במדויק". כלומר, אם היתה טעות בתלוש שלכם אבל הפירוט מופיע בהסכם העבודה והוא תקין ותואם, אין עילה לתביעה.

אם לעובד יש כרטיס נוכחות או שהוא מנהל יומן של שעות העבודה שלו ויכול להוכיח שהוא עבד הרבה שעות נוספות, בית המשפט יחלק אותו שכר גלובלי לפי שעות

עובדים חייבים לשמור את יומן הנוכחות שלהם

אם תהיתם מה קורה במקרים שבהם תלוש ו/או הסכם העבודה שלכם אינם מפורטים כמצוין, הכל תלוי בכמות השעות הנוספות שעבדתם ואיזה תשלום קיבלתם בסופו של דבר לפי שעה.

"אם לעובד יש כרטיס נוכחות או שהוא מנהל יומן של שעות העבודה שלו ויכול להוכיח שהוא עבד הרבה שעות נוספות, בית המשפט יחלק אותו שכר גלובלי לפי שעות. אם החישוב יראה שהשכר השעתי מגיע במקרה זה לשכר מינימום או קרוב לשכר מינימום, אז השכר הגלובלי לא שווה שום דבר.   

"במקרים שבהם החישוב השעתי גבוה מהמינימום, ההסתכלות היא שונה, אבל זה תלוי במקצוע של העובד. בסופו של דבר, שכר גלובלי לא יכול להיות על 30 שעות נוספות, אלא על 5-10 שעות נוספות בחודש. בכל מקרה, חשוב לדעת שהיום יש פיצוי כספי על עצם זה שלא נערך הסכם עבודה על פי חוק".

מומלץ לעובדים להוציא דו"ח פנסיוני מחברת הביטוח מדי שנה כדי לראות שיש רצף הפרשות עם תגמולי עובד, תגמולי מעסיק ופיצויים

פגיעה בזכויות הפנסיוניות של העובד

לדברי עו"ד צור, עובדים בדרך כלל מקבלים מכתב מחברת הביטוח אחרי חצי שנה עד שמונה חודשים של העדר הפרשת כספים מצד המעסיק. המכתב מגיע לביתו של העובד והוא מיידע אותו שהמעסיק לא הפריש תגמולים לקופה.

במצב כזה, העובד בדרך כלל פונה למעסיק ומנסה לברר מדוע התשלומים נוכו משכרו אך לא הגיעו לחברת הביטוח. מה שעלול להתרחש בהמשך הוא סחבת מתגלגלת של שנים.

"מעסיק עשוי להראות לעובד שהוא תיקן את הבעיה והעביר תשלום על חודש-חודשיים, אך לאחר מכן שוב להימנע מהפרשות. העובד לא יהיה מודע לכך שבשנית, במשך תקופה ארוכה, לא הועברו תשלומי הפנסיה שלו. חברת הביטוח לא תיידע את העובד כי היא קיבלה תשלום או שניים, והסיפור עלול לחזור על עצמו שוב ושוב ולהצטבר לשנים של העדר תגמולים".

מה עובדים יכולים לעשות כדי להימנע מפגיעה בזכויות פנסיוניות?

"אני ממליץ לעובדים להוציא דו"ח פנסיוני מחברת הביטוח מדי שנה בשביל לראות שיש רצף הפרשות עם תגמולי עובד, תגמולי מעסיק ופיצויים. אם קיימת חריגה, רצוי שהעובד יוציא בשלב ראשון מכתב התראה למעסיק שבו הוא מראה את דו"ח ההפרשות מחברת הביטוח ואת התשלומים שלא הועברו. במכתב יש לציין שעל פניו, מדובר במעשה שאיננו חוקי ופלילי.

"את המכתב כדאי לשמור למקרה שהדבר יתגלגל לתביעה ויידרש תיעוד. לעובדים שרוצים להמשיך לעבוד בחברה ולשמור על יחסים נאותים עם המעסיק, כדאי שהמכתב יהיה מטעמם ולא מטעם עורך דין. במקרים כאלה אני מסייע בניסוח אך המכתב חתום בידי העובד. יש להקפיד על מכתב רשום או עם אישור מסירה חתום".

לדברי עו"ד צור, פגיעה בהפרשות לפנסיה אופיינית יותר אצל מעסיקים קטנים ובינוניים שנכנסים לקשיים כלכליים. אם ניתן פסק דין בעניינים והוא אינו יכול להיפרע כי המעסיק מסובך כלכלית, הולכים להליך של הוצאה לפועל על מנת להפעיל את פסק הדין. אם המעסיק יפעל להכריז על עצמו כפושט רגל, העובד יכול להגיש תביעות חוב, כלומר להפוך לנושה של החברה. יש לציין כי לעובדים יש עדיפות בתביעות חוב.

עוד מוסיף עו"ד צור, כי במקרה של פגיעה בשכר (לא בפנסיה) שנקבעה בפסק דין ואינה יכולה להיפרע עקב פשיטת רגל וכינוס נכסים, ביטוח לאומי עשוי לפצות את העובד בסכום של עד 100 אלף שקל. 

האם ניתן להפריש לקרן הפנסיה רטרואקטיבית?

"עובדים אשר נפגעו מאי העברת תשלומים לחברת הפנסיה עשויים להיות זכאים להעברת תשלום רטרואקטיבית, אך זה תלוי בתקנון של חברת הביטוח הפנסיוני ומוגבל בזמן.

"עובד שמקבל כסף במסגרת תביעה יכול גם להעביר את הכסף לקופה ייעודית כמו קופת גמל שתשמש אותו בעתיד".

לסיכום, עו"ד צור שמלמד בחוג לניהול במכללת גליל מערבי, ממליץ לסטודנטים שמתכוונים להתמחות במשאבי אנוש, לתעד כל מקרה שבו מעסיק מבקש מהם לעשות מעשה שהוא בגדר עברה או הפרה של זכויות עובדים. את התיעוד יש לשלוח במייל למנכ"ל או בעל המניות כדי שיהיה רישום של ההוראה והם לא יוכלו להיתבע בעתיד.  

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

מאמרים נוספים