zap group mishpati logo

זכאות למענק עבור עבודה מועדפת - פרשנות בית הדין

נקבע, כי פרשנות תכליתית מחייבת את המסקנה, כי חייל שנפצע בשירותו זכאי לדמי אבטלה בתקופה שלאחר השחרור. זאת, כאשר נבצר ממנו לעבוד במהלך השנה הראשונה בשל הפציעה

מאת: עו"ד אורנית אבני-גורטלר
25.02.13
תאריך עדכון: 22.10.15
3 דק'
זכאות למענק עבור עבודה מועדפת - פרשנות בית הדין

בית הדין האזורי לעבודה בת"א דן בשאלה האם התובע למענק עבור עבודה מועדפת, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום ביטוח לאומי

לפי חוק הביטוח הלאומי "חייל משורר" זכאי לדמי אבטלה במהלך התקופה של השנה הראשונה מאז שחרורו. בהתאם לכך, אם הוא עובד במהלך תקופה זו "בעבודה מועדפת" הקבועה בחוק הוא זכאי בנוסף לשכר העבודה גם למענק מיוחד המשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי. תכלית המענק היא לעודד חיילים משוחררים לעבוד בעבודה מועדפת ולא להסתמך על דמי האבטלה להם הם זכאים כאמור למשך כשנה מן השחרור.

במקרה הנדון, נמנע מן החייל לעבוד במהלך השנה הראשונה כאמור, מכיון שהוא נפצע במהלך תקופת השירות הצבאי בעת פעילות מבצעית, ותקופת השיקום שלו, לאחר השחרור, השתרעה על פני למעלה משנה מיום "שחרורו" הפורמאלי. מייד לאחר תום תקופת השיקום החל החייל לעבוד "בעבודה מועדפת", אולם בקשתו לקבלת המענק נדחתה בטענה שהוא החל לעבוד בה למעלה משנה ממועד שחרורו, בתקופה שבה לא היה זכאי עוד לדמי אבטלה כחייל משוחרר.  

פרשנות המונח "מועד שחרור"
השאלה שנדונה בפסק הדין היתה, האם לאור עקרונות הפרשנות התכליתית ניתן לפרש את המונח "מועד השחרור" בצורה רחבה כך שמועד זה יחשב המועד בו הסתיימה תקופת השיקום – להבדיל ממועד השחרור הפורמאלי.
התשובה שניתנה לכך בפסק הדין היא חיובית והתביעה התקבלה.

השופטת נטע רות קבעה, כי בנוגע לשיקול המוסרי ולאופן בו הוא צריך להשליך על פרשנותו של המונח "מועד השחרור"   הרי שנראה כי אימוץ עמדתו הפרשנית הצרה של המוסד לביטוח לאומי, בנסיבות בהן נמנע למעשה מן התובע, בשל פציעה שנפצע במהלך ועקב שירותו הצבאי, ומשך למעלה משנה לאחר "שחרורו" הפורמאלי מצה"ל, להיחשב כמובטל לפי סעיף, 163 (א) לחוק, (בשל העדר "מסוגלות לעבודה") ולנצל את זכאותו לדמי אבטלה או לחילופין  למענק  – מפלה אותו לרעה לעומת חייל אחר.

תכלית מוסרים וערכית
" תוצאה זו, סותרת באופן חזיתי את התכלית המוסרית והערכית של הענקת דמי האבטלה לחייל משוחרר. במיוחד, שעה שסיכון גופו של אותו חייל למען המדינה לא היה, למרבה הצער, רק בגדר סיכון אלא סיכון שהתממש עם פציעתו", כתבה השופטת בפסק הדין.

נקבע, כי יש לראות את תקופת השיקום מבחינה מהותית, כמעין "שלוחה בזמן" של תקופת השירות הסדיר שרק עם סיומה ומשנעשה התובע כשיר לעבודה - ניתן לראות בו "חייל משוחרר" לצורך תשלום דמי אבטלה או מענק. 
לאור האמור, נקבע כי יש לראות את "מועד השחרור" של התובע לעניין הזכאות לדמי אבטלה ומכאן גם לעניין הזכאות למענק עבור עבודה מועדפת - כמועד בו תמה תקופת השיקום ביום. זאת, באופן המזכה אותו במענק.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

(ב"ל 5511-08 שרון שנקמן נ' המוסד לביטוח לאומי)

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים