zap group mishpati logo

הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות - קבלת תביעות הדדיות

ביהמ"ש למשפחה קבל תביעות הדדיות של בני זוג בשל הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות. השופטת גולן-תבורי הרגישה את חשיבות המרחב הפרטי של האדם ואת הזכות לשם טוב

מאת: עו"ד אורנית אבני-גורטלר
17.11.13
תאריך עדכון: 22.10.15
3 דק'
הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות - קבלת תביעות הדדיות

ביהמ"ש לענייני משפחה בראשון לציון דן בתביעות הדדיות, שהגישו שני הצדדים,  זה כנגד זו ולהפך, בעניין הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות. הצדדים היו נשואים ולהם בן משותף. ראשון הגיש תביעתו התובע (להלן גם: "האיש") בשל פרסום מכפיש ומבזה כנגדו שכתבה האישה בדף הפייסבוק שלה. משכך עתר בתביעה כספית בשל הוצאת לשון הרע ונזקים  בסך 100,000 ₪. 

בהמשך הגישה הנתבעת (להלן גם: "האישה") תביעה שכנגד, בטענה שהאיש חדר למחשב שלה ללא רשותה, נכנס לתיבת הדואר האלקטרוני הפרטי שלה, הדפיס תכתובות פרטיות שכתבה לאחרים, ומסר העתק לאביה, באמצעות צד שלישי. על מעשה זה תבעה אותו בשל הוצאת לשון הרע בזדון ופגיעה בפרטיותה, בסך של 100,000 ₪.

פרסום מבזה ומשפיל
לטענת האיש, האשה כתבה בדף הפייסבוק שלה, כך: ""___": אהממ מה עולה בדעתי ... ובכן בתור התחלה גיליתי שהאבא של התינוק שלי משלם לפרוצות כדי לשכב איתו ובגלל זה הוא גורם להוריו לקנות לבן שלי אוכל וחיתולים, כי אין כסף, הכל הולך לזונות.... אני מקווה שהשמן הדפוק הזה ייחנק מעצם של תרנגולת".  לטענתו, לטענתו, פרסום ההודעה מהווה הוצאת לשון הרע בהיותו פרסום מבזה ומשפיל ויש בכך לפגוע במשרתו.

האשה טענה להגנתה, כי פרסום ההודעה היה על רקע מצב אישי ונפשי קשה ביותר בו היתה שרויה באותה עת. היא מצאה עצמה בישראל לבד, חסרת אמצעים משלה, עם בן זוג אלים, לאחר לידה, נאלצת לעבור ממקום למקום ומטופלת לבד בתינוק שרק נולד.

השופטת איילת גולן-תבורי קבלה את טענת האיש, וקבעה כי באיזון האינטרסים בין זכותה של הנתבעת לחופש הביטוי מחד, למול זכותו של התובע מנגד לשמו הטוב ובמסגרת זו זכותו לכך שלא תפורסם כנגדו ברבים הודעה משפילה ומבזה -  גוברת זכותו של התובע.

"בעת שאדם כותב את הודעתו בדף הפייסבוק, הרי הוא - לכאורה - עם עצמו בלבד, בין אם בביתו, בין אם על ספסל בגינה עם המחשב הנייד, ובין אם באמצעות הטלפון הנייד החכם אשר בידו. אלא שתחושת ה'לבד' הינה רק לכאורית, בפועל אין הדבר כך. מרגע שנכתבת ההודעה ונשלחת, הרי היא יוצאת מרשות הפרט לרשות הרבים", כתבה השופטת בפסק הדין. 

לא הוכחה הסכמה מדעת
האשה, מצידה הגישה גם היא תביעה, בגין פגיעה בפרטיות והוצאת לשון הרע מצד האיש, בכך ששלח לאביה, באמצעות קרוב משפחה, מעטפה ובה 12 דפי מחשב שהכילו תכתובות דואר אלקטרוני של האישה עם אמה וידידים קרובים בארה"ב. 

בעניין זה קבעה השופטת, כי לא הוכח שהאשה נתנה הרשאתה לקרוא תכתובות פרטיות. " תכתובות שנשלחות מתיבת דואר אלקטרוני פרטית, בהן אדם מעלה תחושותיו ורגשותיו, הן פרטיות. 
תכתובות אלה, ניתן לראות בהן חלק וירטואלי מאותו "מרחב" פרטי שנע עם האדם עצמו, ... שמלווה כל אחת ואחד, גם למול בן זוגו".

" במקרה דנן לא הוכחה הסכמה מדעת, לא הוכחה הסכמה קונקרטית, ולאחר שאין בנישואין משום הסכמה משתמעת לפגיעה בפרטיות - הרי שגם לא הוכחה הסכמה משתמעת מעצם הנישואין", קבעה השופטת.

לאור האמור, גם תביעתה של התובעת התקבלה.

בסיכום נפסק, כי האישה תשלם לאיש פיצוי בסך 35,000 ₪, וכן תשלום הוצאותיו ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪. 
 האיש ישלם לאישה פיצוי בסך 27,000 ₪, וכן תשלום הוצאותיה  ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪. 

(תמ"ש 17772-01-10 פלוני נ' אלמונית

תמ"ש 34949-07-10 אלמונית נ' פלוני)

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים