הגענו לחופשה שכל-כך חיכינו לה. מלון מפנק, 3 ארוחות ביום, חדר מרווח ומיטה נינוחה. מי צריך יותר? לא אנחנו. פרקנו את תכולת המזוודות, הכנסנו את הבגדים ויתר הדברים לארון ויצאנו ליהנות מכל הטוב שהמלון יכול להציע לנו. כשחזרנו לעת ערב למלון גילינו כי כמה חפצים שלנו נגנבו- השרשרת היפה עם התליון לא הייתה בחדר, גם הבושם בניחוח הדרים נגנב, ומה עם צעיף הקשמיר בצבע הלילך? נכון, גם הוא לא היה. האם המלון אחראי לגניבה? האם המלון חייב לפצות אותנו בשווי המלא של הפריטים שנגנבו, או שמא התרשלנו בכך שלא שמרנו על חפצינו ואין לנו על מי להלין אלא על עצמנו?
ע"פ חוק השומרים, האחריות של המלון לגניבה זהה לאחריות של שומרי שכר. "לעניין נכסים של אורח הנמצאים במלון, דין בעל המלון כדין שומר שכר". עם זאת, כאשר ישנן נסיבות של כוח עליון, שאי אפשר לחזות אותן מראש ולמנוע אותן, המלון פטור.
ואולם, יש לסייג את האחריות הכמעט גורפת שחלה על המלון. כאשר אורח מגיע למלון והוא מביא עימו כסף או חפצי ערך, עליו לדווח עליהם מראש בקבלה, ואם דורשים ממנו להפקידם- עליו לעשות כן.
כמו-כן, כאשר האורח מגלה כי חפציו נגנבו, עליו לדווח למלון על הגניבה תוך זמן סביר.
במקרים רבים, בתי המלון מנסים להתנער מאחריות לגניבת חפצים, זאת על אף שלא נקטו אמצעי אבטחה והגנה ראויים ו/או על אף שלא ביקשו מאורחיהם להפקיד את החפצים.
המלון התרשל ויפצה
כך למשל, בימ"ש השלום בירושלים דן בתביעה שהגישה אשה, אשר התארחה עם אחותה במלון לב י-ם בקיץ 2007, ונגנבו מחדרה חפצים ומסמכים, ביניהם: צמידי זהב, עגילים ותכשיטי כסף, שני זוגות משקפיים, שני טלפונים סלולריים ודרכונים ישראלי ואמריקאים.
התובעת העריכה את חפציה שנגנבו בסכום של 23,200 שקלים, וביקשה סכום נוסף של 20,000 שקלים בשל עוגמת הנפש שנגרמה לה והצורך להתרוצץ כדי להוציא מחדש את הדרכון שנגנב.
השופט גד ארנברג קבע, כי חלק מהפריטים שנגנבו הם חפצי ערך, והמלון אחראי לפצות את התובעת בגינם רק אם דיווחה עליהם, אולם יתר הפריטים שנגנבו אינם בגדר "חפצי ערך אחרים", ואין לצפות שאורח ימסור אותם לשמירה במלון, שכן הם נועדו לשימושו היומיומי. לגבי חפצים אלו, אחריות המלון היא כשל שומר שכר.
השופט קבע, כי המלון התרשל, אך בשל הרשלנות התורמת של התובעת, אשר לא אחסנה את החפצים היקרים בכספת שבחדרה, יש לפסוק לה פיצוי של 5,000 שקלים.
(א 10009/08 דרעי לאה נ' מלון לב י-ם).
במקרה אחר, בימ"ש השלום בראשון לציון דן בתביעה שהוגשה ע"י בני-זוג שהתארחו במלון קלאב הוטל באילת בקיץ 2006, כאשר באחד הלילות פרץ אדם לחדרם, ע"פ הטענה, וגנב את התיק של התובעת אשר היה מונח ליד המיטה. בתיק היה כסף מזומן, תעודת זהות ומפתחות של הבית ושל הרכב.
השופטת יעל בלכר קבעה, כי מלון קלאב הוטל אחראי לנזקים שנגרמו למשפחה, שכן הוא התרשל בשמירה על האורחים וחפציהם האישיים.
" הנתבעת 1 לא הוכיחה כי נקטה אמצעי זהירות סבירים להגנת אורחי המלון וחפציהם... אין בהצבת מאבטחים בכניסה כדי להוציא את המלון ידי חובת השמירה, המשתרעת על כל מרחב המלון, על מתקניו וחדריו", כתבה השופטת בפסק הדין.
השופטת חייבה את המלון לפצות את התובעת ובעלה ב-6,738 שקלים.
(א 5344/07 יחיאלי שרית נ' קאלב הוטל אינטרנשיונל בע"מ).
החפצים נגנבו מהמלון - מי אחראי לכך?
יצאתם לחופשה וגיליתם שגנבו לכם חפצים יקרים מהחדר? האם המלון יפצה אתכם על כך?

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

הוציאו אתכם מהארון בלי הסכמתכם: האם אפשר לתבוע?
לרגל חודש הגאווה, בדקנו מה אומר החוק על אאוטינג - חשיפת נטייתו המינית או זהותו המגדרית של אדם ללא הסכמתו. האם מדובר בפגיעה בפרטיות, מתי ניתן לתבוע פיצויים, ומה חשוב לעשות אם זה כבר קרה לכם? עו"ד נמרוד האן - מסביר

שילם חוב במשך 40 שנה וגילה שהוא רק תפח – כך החוק מאפשר לצאת מהחובות מהר יותר
הליכי חדלות פירעון כבר אינם "בור בלי תחתית": החוק מאפשר כיום לקצר את משך ההליכים ובמקרים מסוימים, להגיע להפטר בתוך שנים ספורות ואף להסדיר חובות גם בלי הליך חדלות פירעון מלא. עו"ד ראובן זבורוב מסביר איך מזהים שהמצב מסתבך - ומה אסור לעשות מאוחר מדי.

בג"ץ דן בהכרה בלוחמי "חרבות ברזל" שהתאבדו כחללי צה"ל: "פגיעה נפשית שווה לפגיעה פיזית"
בדיון דרמטי שנערך השבוע (25/5/2026) בבג"ץ בעתירת משפחות שכולות, אמר השופט יחיאל כשר כי "פגיעה פיזית שווה לפגיעה נפשית". העתירה, שהוגשה על ידי "מכון ירושלים לצדק" ובשיתוף עמותת "יהלומי קרב", דורשת להכיר בלוחמי "חרבות ברזל" ששמו קץ לחייהם בעקבות פוסט־טראומה כחללי צה"ל. עו"ד גיא אקוקה, המייצג את המשפחות, טוען: "המדינה מטילה על המשפחות נטל הוכחה בלתי אפשרי".