הבנק חב ללקוח חובות אמון. על הבנק לנהוג כלפי הלקוח בתום לב, בנאמנות ועליו לשמור על סודיות. מנגד, גם ללקוח יש חובות, והוא לא יכול "לזרוק" את האשם על הבנק, במקרה שנגרם לו איזשהו נזק, מבלי לפשפש בכליו ולבדוק האם עשה מה שיכול היה כדי למנוע את הנזק או להקטין אותו.

חובת הקטנת הנזק זכתה לעיגון בפסיקה גם ביחסי בנק לקוח.
כבר נפסק, כי:" חובת הזהירות של הלקוח ביחסיו עם הבנק נגזרת מעיקרון העל בדיני החוזים של קיום החוזה בתום לב, וכפועל יוצא מכך (או מתווסף לכך) של חובת הקטנת הנזק הפוטנציאלי במקרה בו נודע ללקוח על גניבת או אובדן טופסי השיקים שברשותו. (בנק לאומי לישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה).

בהתאם לעיקרון זה, כי על הלקוח להקטין את נזקו, בימ"ש השלום בחיפה, אשר דן לאחרונה בתביעה שהגיש לקוח של בנק לאומי נגד הבנק דחה אותה, בקובעו כי הנזק שנגרם ללקוח נגרם עקב אשמו המכריע, שכן הוא לא הקטין את נזקו.

מדובר באדם, אשר השקיע 400,000 שקלים בתוכנית חיסכון בבנק לאומי לישראל, במסגרת חשבון לתקופה של שנתיים.
החשבון נפתח ב- 14/9/2000 והתוכנית הייתה אמורה להיפדות ב- 18/9/2002. התוכנית נפדתה במועד, והחשבון זוכה ב- 513,248.70 שקלים.
לטענת התובע, הכספים נותבו לפיקדון דולרי למשך 3 חודשים, בעוד שהוא ביקש לנתב את הכספים לתוכנית חיסכון המשך צמודת מדד ו/או מדד/דולר לתקופה של שנתיים או חמש שנים.

התובע טען, שבשל התנהלות זו של הבנק נגרם לו נזק כלכלי ישיר. לדברי התובע, הבנק התרשל כלפיו והטעה אותו.

התובע אשם - לא הקטין את נזקו
השופטת חנה לפין דחתה את התביעה, וקבעה כי גם בהנחה שכל טענות התובע נכונות, וכי הבנק פעל בניגוד לבקשתו להפקיד את כספי "תוכנית בנק לאומי" ל"תוכנית חסכון המשך" ולא לפיקדון דולרי לשלושה חודשים, וכי הבנק ונציגיו התרשלו כלפיו והטעו אותו, וכן הפרו את חובת האמון כלפיו, הרי שנזקו של התובע, ככל שנגרם, נגרם עקב אשמו המכריע.

נקבע, כי באמצעי סביר ופשוט התובע היה יכול להקטין את נזקו, ע"י משיכת כספי הפיקדון ביום הפירעון.

לדברי השופטת, התובע, לטענתו, ידע כבר באותו יום שבו נפתח הפיקדון, כי הוא לא עונה למטרה שלשמה הוא רצה להשקיע את הכספים, וכי הפיקדון נפתח בניגוד להנחיותיו ולכל הגיון כלכלי, ובכך נגרם לו נזק. הוא היה יכול למשוך את כספי הפירעון כבר ביום הפירעון, כעבור 3 חודשים בלבד, ב-18/12/2002, אך הוא עשה כן רק ב-8/2006, כדי שיוכל בבוא היום להשוות עם פירות התוכנית בבנק דיסקונט.

כאמור, התביעה נדחתה, אך התובע לא חויב בהוצאות. זאת, משום שנקבע כי התנהלות הבנק בשלבים מסוימים לא הייתה תקינה.
(ת"א 20637-06 שוורץ נ' בנק לאומי סניף השופטים).

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום בנקאות