פרסום הדמיות של בית מגורים באתר אינטרנט

הצגת הדמיות ממוחשבות של בית מגורים באתר אינטרנט של משרד האדריכלים שתכנן את הבית, מבלי לציין פרטים מזהים של הבית או של הבעלים בו, מהווה פגיעה בפרטיות. כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל-אביב בת.א. (ת"א) 1222/09 אריה ורדי נ' א. גוטסמן אדריכלות בע"מ.

באותו המקרה, התקשר מר אריה ורדי עם משרד האדריכלים גוטסמן לצורך תכנון בית מגורים יוקרתי עבורו. מדובר היה בפרויקט יחיד מסוגו שבסופו נבנה בית מרהיב ויוצא דופן מבחינת גודלו, סוג החומרים ששימשו לבנייתו, העיצוב הייחודי שלו, וכן מבחינת ההשקעה בכל אחד מן הפרטים האדריכליים המרכיבים אותו.
משהתגלע סכסוך בין הצדדים לגבי האפשרות לפרסם תמונות של הבית באתר האינטרנט של משרד האדריכלים, התקשר המשרד עם מומחה בתחום ההדמיות אשר יצר הדמיות של הבית. ההדמיות היו ריאליסטיות ביותר, בעלות אפקט של תצלום, אשר עין בלתי מקצועית לא תמיד יכולה להבחין בין השניים. ההדמיות הציגו את הבית כפי שהוא במציאות, למעט פרטים שוליים ששונו והועלו לאתר האינטרנט של המשרד ללא הסכמתו של מר ורדי.
מר ורדי פנה אל בית המשפט וביקש צו מניעה קבוע להסרת ההדמיות מאתר האינטרנט.

בית המשפט המחוזי הסביר כי הזכות לפרטיות היא אחת מזכויות היסוד החשובות של הפרט בחברה דמוקרטית, המגנה על האינדיבידואל ועל האוטונומיה של הפרט ביחסיו עם הסביבה. בעידן של קידמה טכנולוגית הנותנת אותותיה כמעט בכל תחומי החיים - ובכלל זה באורחות המסחר, תרבות הצריכה, החשיפה התקשורתית ואף האכיפה השלטונית – נראה כי יש חשיבות יתרה להעניק לזכות לפרטיות הגנה ראויה.
לאחר ניתוח עובדות המקרה נקבע כי פרסום ההדמיות של בית מר ורדי באתר האינטרנט של משרד גוטסמן דינו כדין פרסום של עניין הנוגע לצנעת חייו של אדם בהתאם לחוק הגנת הפרטיות ועל כן יש בו משום פגיעה בפרטיותו של מר ורדי.

הפסיקה הכירה בביתו של אדם ככזה שעומד במרכז האוטונומיה הפרטית שלו ובית המשפט במקרה זה הוסיף כי מן הראוי להגן על פרטיותו של בית המגורים כמכלול, כלומר כמקום המפלט והמקלט של האדם מן הסביבה. לאור האמור נקבע כי אין להגביל את המונח "צנעת החיים" שבחוק לפריטים מסויימים ואינטימיים שמצויים בביתו של אדם. במקרה זה, יש להגן גם על ייחודו של הבית, כאשר אין מחלוקת כי כל תכליתה של ההתקשרות בין הצדדים הייתה ליצור עבור ורדי בית מגורים יחיד מסוגו ושאין שני לו. כלומר, גם אם ההדמיות נטולות חפצים אישיים או פריטים אינטימיים - נקודת המבט הרחבה מאפשרת להתרשם בין היתר מאורח החיים בבית, הרגלי הדיירים בו, וכמובן שגם ממצבם הכלכלי.

עוד קבע בית המשפט המחוזי כי כיוון שההדמיות מציגות את בית מר ורדי כמות שהוא במציאות, אין זה משנה אם הן תוצר של עבודת מחשב או מצלמה.

לעניין טיב הפרסום נקבע כי בניגוד לספר היוצא לאור במהדורה מוגבלת, או עיתון שכבר למחרת פרסומו נאסף ומושלך אל הפח, הפרסום שבו עסקינן נעשה ברשת האינטרנט. המשמעות היא שהמידע הפוגע בפרטיות חשוף לכמות בלתי מוגבלת של צופים, מהארץ ומהעולם, באופן קבוע וללא הרף. יתר על כן, משמצוי הוא ברשת ניתן להעתיק את המידע, לאחזר אותו, ולעשות בו כל שימוש כיד הדמיון הטובה על גולשי הרשת.
בית המשפט קבע כי גם אם הפרסום באתר האינטרנט של משרד גוטסמן לא כלל פרטים מזהים של הבית או של הבעלים בו – די בעצם הפקעתו של המידע החזותי של בית המגורים משליטתו של מר ורדי, ונטילתו לשימושם של הנתבעים כראות עיניהם, כדי לקבוע שיש בפרסום פגיעה בפרטיות.

בית המשפט איזן בין האינטרסים המנוגדים של הצדדים, הזכות לפרטיות לעומת אינטרס כלכלי של משרד האדריכלים למשוך לקוחות פוטנציאליים, וקבע כי במאזן זה - הזכות לפרטיות גוברת.

משלא עומדות לפרסום ההגנות הקבועות בחוק הגנת הפרטיות, ניתן צו מניעה קבוע האוסר על משרד האדריכלים לעשות כל שימוש שיש בו משום פגיעה בפרטיות, בתצלומים או הדמיות המציגים את בית מר ורדי מכל זווית שהיא, לרבות את חלקיו החיצוניים או את חדריו הפנימיים ותכולתם.

*כותבת מאמר זה הינה עו"ד העוסקת בתחום הגנת הפרטיות ולשון הרע.