חקיקה פרטית במושב הקיץ של הכנסת וחוק גיוס אחד - האם המשבר הפוליטי יעמיק?

הכנסת חוזרת מפגרת הפסח עם שלל הצעות חוק פרטיות שמעוררות חשד בקרב רבים כי מטרתן לקדם את הרפורמה המשפטית שהוקפאה. לצד חוק הגיוס השנוי במחלוקת והצעת תקציב המדינה לשנת 2025, מה צפוי לנו?

מאת: מערכת זאפ משפטי
15.05.24
תאריך עדכון: 15.05.24
7 דק'
חקיקה פרטית במושב הקיץ של הכנסת וחוק גיוס אחד - האם המשבר הפוליטי יעמיק?

מושב הקיץ של הכנסת, שייפתח ביום ראשון הקרוב, צפוי גם הפעם, על רקע המלחמה בה נתונה ישראל, להציב את הכנסת והממשלה בהתמודדות עם מספר אתגרים חקיקתיים משמעותיים. בין האתגרים הבולטים ניתן למנות הצעות חוק פרטיות שהוגשו על ידי חברי כנסת מהקואליציה ושיכולות לקדם שינויים מבניים בתחומים כמו הרשות השופטת, חופש המחאה וההתנחלויות. במקביל, נדרשת הממשלה לגבש עמדה בנושא חוק הגיוס לצה"ל לקראת דיון בבג"ץ תוך התמודדות עם מחלוקות פנים קואליציוניות וכל זאת, לצד הצעת תקציב המדינה עתיר הגזירות לשנת 2025 על רקע המצב הבטחוני הקודר.

בשורות הבאות נסקור את האתגרים המרכזיים העומדים על הפרק על רקע המלחמה בעזה והחשש מהסלמה בטחונית נוספת בצפון.

הצעות חוק פרטיות במושב הקיץ

במהלך השנה הראשונה לכהונתה, ממשלת נתניהו ניסתה לקדם רפורמות מבניות בתחום המשפט והשלטון באמצעות חוקים ישירים, אך נאלצה, כידוע, להקפיא את המהלכים בשל המחאה החברתית ולאחר מכן בשל טבח השבעה באוקטובר והמלחמה בעקבותיו. כעת, מספר חברי כנסת מהקואליציה מנסים לקדם שינויים מסוימים דרך הצעות חוק פרטיות.

מהי חקיקה ממשלתית?

ישנם הבדלים בין חקיקה פרטית לחקיקה ממשלתית כאשר החקיקה הממשלתית היא מבוקרת ומוסדרת יותר, בעוד החקיקה הפרטית יכולה להיות אמנם גמישה יותר, אך לסבול במקביל מפופוליזם וחוסר ריסון.

חקיקה ממשלתית מקורה בממשלה, כאשר משרד ממשלתי מכין טיוטת חוק ומביאה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה. לאחר אישור הוועדה, הצעת החוק מונחת על שולחן הכנסת. הממשלה יכולה למשוך את הצעתה עוד לפני הקריאה השלילית והליך החקיקה מבוקר ומוסדר יותר.

מהי חקיקה פרטית?

חקיקה פרטית מקורה בחברי כנסת שאינם שרים או סגני שרים. החקיקה כפופה למגבלות שונות כמו מספר מוגבל של הצעות ואישור נשיאות הכנסת. ניתן למשוך הצעה זו רק עד לדיון בוועדה שלאחר הקריאה הראשונה. בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר הצעות החוק הפרטיות וישנה ביקורת כאמור על פופוליזם והיעדר הליך חקיקה מסודר בחלק מההצעות.

עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת יעלו כאמור מספר הצעות חקיקה פרטיות אל השולחן אשר כבר מעוררות ביקורת בטענה שהן מנסות לקדם את הרפורמה המשפטית בצעדים קטנים.

כך למשל, ח"כ דן אילוז מהליכוד הציע להעביר את המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מאחריות פרקליטות המדינה לשר המשפטים. מהלך זה עלול לפגוע בעצמאותה של מח"ש ובמנגנוני הפיקוח על כוחות הביטחון מחד ובמקביל להגביר את סמכויותיו של משרד המשפטים.

כיום, מח"ש כפופה לפרקליט המדינה – גורם מקצועי המחויב להיות בלתי תלוי פוליטית. מקור הביקורת טמון בכך שאם תועבר מח"ש לאחריות שר המשפטים, היא עלולה להיות חשופה יותר ללחצים פוליטיים.

ח"כ טלי גוטליב מהליכוד מציעה לצמצם את חסינות השופטים ולהקים ועדת חקירה לאירועי השבעה באוקטובר אשר תהיה בשליטת חברי כנסת. הצעתה זו סופגת ביקורת בשל החשש מהיעדר אובייקטיביות של הוועדה.

כמו כן מציע ח"כ אושר שקלים מהליכוד חוק שיאסור על מפגינים להתקרב אל שוטרים למרחק קטן משני מטרים. צעד זה, שאמור כביכול להגן על השוטרים מפני מוחים אלימים, מעורר ביקורת כיוון שהוא מגביל לכאורה את חופש המחאה.

ח"כ לימור סון הר-מלך הציעה לכלול התנחלויות תחת הרשות לפיתוח הנגב. משמעות הצעתה היא תמיכה ביישובי הספר הללו באמצעות קבלת חלק מהמשאבים והתקציבים המיועדים כיום לפיתוח הנגב והפריפריה בתוך גבולות ישראל.

חוק הגיוס לצה"ל - מחלוקת בנושא אי גיוס החרדים

נושא חקיקתי נוסף חשוב ומעורר סערה הוא חקיקת חוק חדש בנושא הגיוס לצה"ל, הידוע גם בכינוי "חוק ההשתמטות". עד כה, חרדים רבים פטורים משירות צבאי בשל לימודיהם בישיבות. הממשלה נדרשה להציג את עמדתה לבג"ץ בעקבות עתירות שהוגשו נגד מצב זה עד ל-2 ביוני - מועד הדיון בעתירות בבג"ץ.

עד כה, כל הנסיונות למצוא מתווה שמקובל על כל חלקי הקואליציה עלה בתוהו. כך למשל גיבש מזכיר הממשלה פוקס חוק שיקבע יעד גיוס של 25% מהאברכים החרדים בכל שנתון, עם עלייה של 25% נוספים בשנה שלאחר מכן. עם זאת, בדיקת היעדים תוכננה להיערך רק ב-2027, מה שעלול להפוך אותם ללא רלוונטיים. זאת, כאשר המפלגות החרדיות דורשות כל הזמן שיעדי הגיוס לא ייקבעו בחוק אלא על ידי הממשלה, כך שניתן יהיה לשנותם בהתאם לצרכים פוליטיים. במקביל, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ושר הביטחון יואב גלנט מציבים תנאים לתמיכתם בחוק החדש בנושא הגיוס.

קיראו עוד באותו נושא >>> חוק הגיוס לתלמידי ישיבות – ההתפתחויות האחרונות

על רקע הדדליין המתקרב והמבוי הסתום, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (ד') שיקדם את חוק הגיוס שהגיש השר בני גנץ בכנסת הקודמת בעת ששירת כשר הביטחון ועבר בקריאה ראשונה, כדי "לגשר על המחלוקות ולהביא להסכמה רחבה". גנץ השיב שישראל זקוקה לחיילים ולא לתרגילים פוליטיים.

באתר ynet מדווחים כי אריה דרעי מש"ס, שכינה בעבר את ההצעה "פוגענית", הוא זה שהציע את המהלך הנוכחי. בכירים בקואליציה הודו שהסיכויים להעביר את החוק קלושים והמטרה היא מריחת זמן. נתניהו לא הזכיר שאותו חוק אושר זמן רב לפני המלחמה, כשצורכי צה"ל היו שונים ולכך הגיב גנץ באמרו כי החוק שהוגש קודם "לא היה מספק" ו"אינו רלוונטי" למציאות המלחמה אחרי השבעה באוקטובר.

הצעת החוק המקורית של בני גנץ כוללת את העקרונות הבאים:  

> הצבת יעדי גיוס מעשיים באופן הדרגתי על פני 15 עד 25 שנים.

> משנת 2037 עד 2046 יגדלו יעדי הגיוס משנה לשנה בשיעור גידול שנתוני האוכלוסיה החרדית בתוספת אחוז אחד.

> יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס - בשנה שלא יעמדו ב-95% מהיעדים, יופחת בשנה העוקבת סכום התמיכה, כך שלא יעלה על 80% מסכום הבסיס. הפחתה בתמיכה תגדל בשנים נוספות עד ל-20%.

> אפשרות לפקיעת החוק אם לא יעמדו ב-85% מיעדי הגיוס במשך שלוש השנים הראשונות.

> הורדת גיל הפטור ל-23 (בשנתיים ראשונות ל-21, בשנה שלישית ל-22).

> אפשרויות לשירות מקוצר מגיל 21: א. שירות סדיר שלושה חודשים להכשרה למילואים. ב. שירות שלושה שבועות ובמקביל הכשרה תעסוקתית. 

> הורדת גיל שירות לאומי ל-20, ולנשואים מגיל 19.

תקציב המדינה 2025  - גזירות ודרישות קואליציוניות 

אתגר מרכזי נוסף הוא הצעת תקציב המדינה לשנת 2025. בשל גירעון ממשלתי שזינק ל-7% מהתוצר בחודש מרץ, תקציב 2025 צפוי להיות עתיר גזירות ומאבקים פנים-קואליציוניים. במשרד האוצר כבר החלו בהכנת הצעת התקציב, שעתידה לכלול, ככל הנראה, העלאות מיסים והקטנת הוצאות.

ראש הממשלה נתניהו שוקל העלאה במס ערך מוסף (מע"מ), למרות שבעבר התבטא נגד צעד זה מחשש לתגובת הבוחרים. עם זאת, נתניהו מבין שהגדלת הגירעון התקציבי עלולה לגרור ירידה נוספת בדירוג האשראי של ישראל, ולכן קיים צורך בצעדי ריסון תקציביים נוקשים.

ישנן גם הערכות כי ממשלת נתניהו עשויה לנסות ולאשר תקציב דו-שנתי עד שנת 2026 במטרה להבטיח את יציבות הקואליציה עד אז. עם זאת, הסיכויים לאישור תקציב כזה נחשבים לנמוכים לנוכח המחלוקות הפנים-קואליציוניות. קיים חשש שבהיעדר רוב יציב, התקציב לא יאושר במועדו עד סוף מרץ 2025 ויביא להקדמת בחירות.

לסיכום, על רקע המחלוקות הרבות שנכחו כאן עוד בשישה באוקטובר ובשל המצב הבטחוני הקשה והדעות החלוקות בגינו, מושב הקיץ הקרוב של הכנסת צפוי להציב בפני ממשלת נתניהו אתגרים מורכבים במיוחד בתחומי החקיקה, התקציב והמצב הבטחוני. התמודדות עם מחלוקות פנים-קואליציוניות וקידום הצעות חוק שנויות במחלוקת עלולים להעמיק את המשבר הפוליטי ועימו את משבר האמון ואולי אף את הבחירות בישראל.

(בתמונה הראשית, מושב הכנסת. צילום ארכיון: שאטרסטוק)

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה