ועדת חוקה, חוק ומשפט החלה לדון לפני מספר ימים בהצעת חוק הקובעת איסור פרסום שם חשוד, למשך 48 שעות מהמועד שבו הודיעה הרשות החוקרת לחשוד, על קיומה של חקירה נגדו.

נציגת משרד המשפטים עו"ד יפעת רווה אמרה שאיסור הפרסום לא יחול במקרים חריגים כגון : כאשר החשוד מסכים לפרסום. קצין משטרה בכיר רשאי להתיר את הפרסום, כאשר הפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עבריין נמלט ובעת שהחשוד מסוכן לציבור. בית המשפט יוכל להתיר את הפרסום, בשל העניין הציבורי שבפרסום.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום פלילי

הועדה החלה לדון גם בהצעת חוק שהגיש ח"כ נחמן שי עפ"י הצעתו, צווי איסור הפרסום, יוגבלו למשך שבעה ימים. בית המשפט יקיים דיון בצו תוך שבוע ימים. בית המשפט רשאי להאריך את המועד, מטעמים מיוחדים. שי ציין כי בתי המשפט מוציאים כ-300 צווי איסור פרסום בשנה. לדבריו "יש זילות של הצווים, בכך שכלי התקשורת בארץ מצייתים לצווים, אולם, כל אחד יכול למצוא את המידע בכלי תקשורת זרים או באתרי אינטרנט"

ח"כ שלמה מולא אמר, כי: "הצווים צריכים להיות מדתיים, שישמרו על בטחון המדינה. ועל זכות הציבור לדעת".
ח"כ זהבה גלאון התנגדה להצעה, אשר לדבריה, "נועדה לשרת מניעת פרסום אנשי ציבור חשודים". 
נציגי כלי התקשורת התנגדו להצעת החוק בטענה של פגיעה ממשית בזכות הציבור לדעת.

נציג חברת החדשות של ערוץ 2 עו"ד ישגב נקדימון ביקש לשמר את המצב המשפטי הקיים, לפיו לכל עיתונאי יש זכות עמידה ובאפשרותו לעתור כנגד הוצאת צו איסור הפרסום.

יו"ר הועדה ח"כ דוד רותם תמך בהצעת החוק ואמר שלדעתו, ראוי שאיסור הפרסום, יחול למשך שבוע ימים. רותם טען, כי "ההגדרה בחוק, 'המועד שבו נמסרה ההודעה לחשוד', מאוד בעייתית ולא ישימה. כיון שלא ברור על מי מוטלת האחריות להודיע על קיומה של חקירה, והאם חובה עליו לאשר את קיומה של החקירה. לעיתים הרשות החוקרת תסרב לדווח על החקירה, מתוך כוונה, לא לשבש אותה".

המשך הדיון בהצעות החוק, הפרטית והממשלתית, נדחו למועד אחר.