נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

חוק הפורנו - למה נדרשת צנזורה לגלישה ברשת?

חוק הפורנו, הנקרא גם "חוק הצנזורה", נועד להגן על ילדינו מחשיפה לפורנו באינטרנט, אך בדרך מגביל את חופש הגלישה שלנו ברשת ולכן מעורר מחלוקות רבות. על החוק, עיקריו והטיעונים בעד ונגד

מאת: עו"ד אריה לרנר | | 3
חוק הפורנו - למה נדרשת צנזורה לגלישה ברשת?

 מה שזוכה לכינוי "חוק הפורנו" הוא לא חוק בפני עצמו, אלא הצעת חוק לתיקון חוק שכבר קיים, הוא חוק התקשורת. "חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982" עוסק בהסדרת כל לתחום התקשרות בישראל, החל מרישיון לחברות העוסקות בתקשורת (חברות סלולר ואינטרנט) ורישיון לעסוק בשידור (חברות כבלים); עבור בהוראות ביטחון הנוגעות לתכנים עצמם ולמתקנים השונים; וכלה בהגנה על צרכני התקשורת מפני הטרדה. הגנה מפני הטרדה כוללת גם הגנה מפני הפצת דואר זבל, מה שמכונה "חוק הספאם" וכולל נדבך קטן מחוק התקשורת, כשרבים מתייחסים אל הסדר זה כחוק בפני עצמו. להתייחסות דומה זוכה גם "חוק הפורנו", המכונה גם "חוק הצנזורה", ואשר הוא עדין בגדר הצעת חוק שאם תעבור, תיכלל אף היא, בדומה ל"חוק הספאם" כנדבך בתוך חוק התקשורת. 

הצעת חוק הפורנו שהונחה על שולחן הכנסת בשנת 2018, אושרה בקריאה ראשונה ובקרוב תהפוך לחוק, מעוררת מחלוקת רבה

במה עוסקת הצעת חוק הפורנו? 

הצעת חוק הפורנו היא, למעשה, הצעה לתיקון חוק התקשורת ושינוי כמה מסעיפיו באופן שיטיל "חובת סינון אתרים פוגעניים". הצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת בשנת 2018 אושרה בקריאה ראשונה ובקרוב תהפוך לחוק. הצעת החוק המעוררת מחלוקת רבה בין מצדדי ההסדר הקבוע בה למתנגדיו שואפת לשנות את המצב החוקי הקיים באופן של שינוי סעיף 4ט לחוק התקשורת שעוסק באתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט.

 החוק החדש יחייב את ספקיות האינטרנט ליידע את מנוייהן בדבר אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט וכן לפרט בפניהם מהן אפשרויות ההגנה מפני אלה, לרבות הצגת אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים

מה קובע סעיף 4ט לחוק התקשורת?

סעיף זה מטיל חובה על ספקיות האינטרנט להציע לגולשים חסימה של אתרים המוגדרים בחוק כאתרים פוגעניים. התיקון בסעיף מרחיב את החובה המדוברת בכמה אמצעים:

1. הרחבת ההגדרה של אתר פוגעני: אתר פוגעני שיש לחוסמו מוגדר טרם התיקון כאתר שעיקרו תוכן פוגעני, כשתוכן פוגעני כולל אתר בו מוצג חומר תועבה, יחסי מין עם קטינים ויחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול. בעקבות השינוי בחוק כל יחסי מין מכל סוג ייחשבו כתובן פוגעני, וכך גם הצגת עירום. 

2. הרחבת החובה החלה על ספקיות האינטרנט: החוק החדש יחייב את ספקיות האינטרנט ליידע את מנוייהן בדבר אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט; וכן לפרט בפניהם מהן אפשרויות ההגנה מפני אלה, לרבות הצגת אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים. הספקיות נדרשות גם לפרט את הסכנות הנוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן וכל זאת בדרכים הבאות: שליחת עלון מידע מודפס למנוי בדואר מדי תקופה; ובנוסף פרסום המידע באתר האינטרנט שלו; ציונו בהסכם שנחתם עם המנוי; לצד מסירת המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט וכן קיומה של שיחת טלפון מדי תקופה המיידעת את הלקוח בדבר הנ"ל.

3. הרחבת פעולותיהן של ספקיות האינטרנט: לצד חובת היידוע הנרחבת המוטלת על ספקיות האינטרנט יוסיף התיקון לחוק חובות נוספות, לפיהן ספק האינטרנט לא רק יציע למנוייו ויספק להם, לפי בקשתם, שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט; אלא עליו, עקב התיקון (אם יתקבל) לסנן עבור מנוייו אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט. בהקשר זה קובע החוק החדש שאם המנוי ביקש בכתב מהספק להימנע משירות חסימה זה הפעולה לא תבוצע. עוד קובע החוק כי בעד שירות סינון לא ייגבה תשלום. 

ממחקרים עולה כי 60% מהילדים בישראל בגילאים תשע עד חמש-עשרה גולשים באתרים פורנוגרפיים. עוד עולה כי לכ-47% מהילדים בישראל באותם גילאים יש בחדרם הפרטי מחשב, שבאמצעותו הם גולשים באינטרנט

מהן מטרותיו של התיקון לחוק?

מדברי ההסבר לחוק הפורנו ניתן ללמוד על המניעים של מחוקקיו: 

הגנה על קטינים - "הצעת חוק זו נועדה להגן על קטינים מפני חשיפה לתכנים פוגעניים באינטרנט [...] העובדה כי לקטינים נגישות מלאה לתכנים פורנוגרפיים בהקלדה פשוטה במנועי החיפוש, אם במכוון ואם לאו, היא בעלת פוטנציאל לפגיעה חמורה בקטינים.

הצעת חוק זו נועדה להדגיש את החומרה והנזק הגלומים בחשיפת תכנים פורנוגרפיים לילדים ולנוער. לפורנוגרפיה השפעה שלילית על תחושת הערך העצמי והקבלה החברתית של האינדיבידואל. ביטויים פורנוגרפיים אינם רק בגדר בפגיעה ברגשות הציבור, אלא מזיקים באופן קונקרטי לקטינים שנחשפים אליהם. הפורנוגרפיה מספקת לקטינים תפיסה מעוותת לגבי מערכות יחסים בין המינים, ולגבי מעמד הנשים והגברים באשר הם. מאות מחקרים בארץ ובעולם בוחנים את הפגיעה הנגרמת מחשיפה לתכנים מיניים ופוגעניים ברשת האינטרנט ואת השפעותיה לטווח ארוך. ממחקרים עולה כי 60% מהילדים בישראל בגילאים תשע עד חמש-עשרה גולשים באתרים פורנוגרפיים. עוד עולה כי לכ-47% מהילדים בישראל באותם גילאים יש בחדרם הפרטי מחשב, שבאמצעותו הם גולשים באינטרנט, כך שהסכנה ליפול קורבן לפדופילים גדלה משמעותית בשל היעדר פיקוח מצד ההורים".

הגנה על נשים - "הפורנוגרפיה אשר מציגה מין בצורה ההופכת פעמים רבות את האישה לאובייקט מיני. במדינת ישראל לא תיתכן חשיפה בלתי מבוקרת לחומרים המציגים נשים כקבוצה של אובייקטים לניצול וסיפוק מיני גרידא.  הצעת החוק מאזנת בין הזכות לחופש הביטוי וחופש המידע שהיא חשובה מעין כמוה לבין הצורך בהגנה על נשים; וניתן להצדיק הגבלה של ביטוי פורנוגרפי שיכול לפגוע במישרין ובעקיפין במעמד השוויוני של האישה בחברה הישראלית ולעודד אלימות בכלל ואלימות נגד נשים בפרט, מעניקים משנה תוקף להצעת חוק זו.

מנויים רבים כלל לא מודעים לקיומם של שירותי סינון אתרי אינטרנט. על כן, מוצע לחייב את ספקי הגישה לאינטרנט לסנן תוכן פוגעני לכל המנויים, ללא תוספת תשלום, אלא אם כן המנוי ביקש אחרת ובכתב מהספק 

העלאת המודעות לסכנות ברשת ולאפשרות להתגונן מפניהן

"כיום, חוק התקשורת (בזק ושידורים) והתקנות שהותקנו מכוחו על ידי שר התקשורת מחייבים את ספקי הגישה לאינטרנט ליידע את המנויים בדבר אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט וכן בדבר אפשרויות ההגנה מפניהם (כגון אפשרויות לסינון אתרים אותן מציע הספק למנויים), בין היתר באמצעות שליחת עלון בדואר ופרסום המידע באתר האינטרנט של הספק. על אף זאת, מנויים רבים כלל לא מודעים לקיומם של שירותי סינון אתרי אינטרנט. על כן, מוצע לחייב את ספקי הגישה לאינטרנט לסנן תוכן פוגעני לכל המנויים, ללא תוספת תשלום, אלא אם כן המנוי ביקש בכתב מהספק שלא לחסום עבורו אתרים פוגעניים כאמור.

כמו כן, מוצע לחייב את ספקי הגישה לאינטרנט ליידע את המנויים בדבר אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט וכן על אפשרויות ההגנה מפניהם, כאמור לעיל, גם באמצעות שיחה טלפונית". למרות חשיבותו הרבה ומטרותיו הראויות, יש רבים המתנגדים לחוק הפורנו ויוצאים נגד הצנזורה המתאפשרת בעקבותיו.

הגבלת הגלישה באינטרנט באופן המוצע בחוק מיושמת הלכה למעשה רק במדינות צפון קוריאה וסין, שתי מדינות שחירויות הפרט אינן נר לרגליהן, ודי בכך כטיעון נגד אימוץ החוק

מהם עיקרי טענותיהם של המתנגדים לחוק הפורנו?

פגיעה בזכויות בסיסיות - יש הטוענים כי הגבלת הגלישה באינטרנט גוררת פגיעה בלתי מידתית ובלתי רצויה בזכויות הפרט ובין היתר בזכות לחופש המידע ולחופש הביטוי; ויש בהגבלה משום חדירה לפרטיות האזרח.

אקט לא ליברלי ולא דמוקרטי - הגבלת הגלישה באינטרנט באופן המוצע בחוק מיושמת הלכה למעשה רק במדינות צפון קוריאה וסין, שתי מדינות שחירויות הפרט אינן נר לרגליהן; ודי בכך כטיעון נגד אימוץ החוק. לשיטת המתנגדים, הסתייעות בספקיות אינטרנט כדי להטיל צנזורה רוחבית על התכנים ברשת מהווה אקט לא דמוקרטי ובלתי קביל במדינות מערביות.

הסדר יקר ובלתי יעיל - חלק מהמתנגדים לחוק מתייחסים אל תכניו הקונקרטיים ואל שיטות הגבלת הגלישה שהוא שואף ליישם. המתנגדים לחוק טוענים כי ברמה הטכנית שיטת הסינון שאומצה היא בלתי יעילה ולפיכך עלותו של החוק (כ-60 מיליון שקלים) מופרכת ומושקעת לשווא. לדברי המתנגדים בתקציב זה ניתן להגן על הילדים מתכנים פוגעניים ברשת בעזרת אמצעים טכנולוגיים קיימים.

לסיכום, חוק הפורנו מטיל חובה על ספקיות האינטרנט בישראל לצנזר עבור מנוייהן אתרים עם תכנים פוגעניים. החוק עורר מחלוקת רבה כשהמתנגדים לו מזמינים את ההורים לאמץ אמצעים יעילים לסינון תכנים פוגעניים ברשת מבלי להזדקק לשירותיהן של ספקיות האינטרנט.

* עו"ד אריה לרנר מתמחה בייצוג משפטי בתחום דיני משפחה, לרבות: גירושין, מזונות קטינים, משמורת ילדים, נישואים אזרחיים, טיפול בעגונות, שלום בית, הליכי פונדקאות, דיני ירושה, חטיפת ילדים, הסדרי ראייה, הסכמי ממון ועוד. המשרד מספק ייצוג בבית דין רבני וכן ייצוג בבית המשפט לענייני משפחה

ליצירת קשר עם עורך דין אריה לרנר
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
חוק הספאם חוק התקשורת
עו"ד אריה לרנר

קבע פגישה עם
עו"ד אריה לרנר

עו"ד אריה לרנר, בעל תואר ראשון במשפטים, מנהל משרד פרטי בב"ש העוסק בתחום המשפט האזרחי. שירותי המשרד כוללים ייעוץ וייצוג...

לפרופיל המלא