עבודה בשבע משמרות רצופות

סעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי כל עובד זכאי ליום מנוחה של לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע. עוד קובע הסעיף, כי המנוחה השבועית תכלול: לגבי יהודי – את יום השבת. דהיינו, כל שבוע עבודה חייב להכיל לפחות 36 שעות מנוחה רצופות, וגם במידה ועובד מועבד ביום מנוחתו השבועית, הוא יהיה זכאי ל36 שעות מנוחה רצופות אחרות במהלך אותו שבוע
עובד שעבד ביום שישי וסיים את עבודתו לאחר כניסת השבת, זכאי לקבל גמול עבור השעות שעבד לאחר כניסת השבת. אם עובד מועסק בשעות נוספות במנוחה השבועית, הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה במנוחה השבועית, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות: ◦ עבור השעתיים הנוספות הראשונות עליו לקבל 150% בגין המנוחה השבועית + 25% בגין השעות הנוספות, כלומר 175% בסה"כ. החל מהשעה הנוספת השלישית עליו לקבל 150% בגין המנוחה השבועית + 50% בגין השעות הנוספות, כלומר 200% בסה"כ
חשוב לציין, כי בהתאם לתקנות שעות המנוחה השבועית- במקומות שבהם נעשית העבודה בשלוש משמרות ביממה (או בשתי משמרות, אחת לשבועיים) אורך המנוחה השבועית יהיה 25 שעות רצופות לפחות (לא כולל מוצאי שבת). הפסיקה קבעה בהקשר זה, כי כל עוד לא נעשה ביצוע אקטיבי של פעולת השלמה כלשהי שיקבע מהי הרצפה המפורשת של שעות המנוחה השבועית לעובדים במשמרות (כגון בחקיקה, אך בעיקר בהסכם קיבוצי), אין להתייחס לתקנות כאילו הן קובעות רצפה של 25 שעות בלבד, ומשך המנוחה השבועית שעובדי המשמרות יהיו זכאים לה הוא 36 שעות, כקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה (ע"ע 402/07 ניצנים חברה לאבטחה וניהול פרוייקטים בע"מ ואח' נגד יאיר חודאדי ואח', ניתן ביום 19.1.2010 בבית הדין הארצי לעבודה, וראו גם בג"צ 239/83 יהושע מילפלדר ואח' נ. בית הדין הארצי ואח' פד"י מא(2), תשמ"ז/תשמ"ח 1987, 210).