ימי חופשה שנתית
הזכות לחופשה שנתית קבועה בחוק חופשת שנתית. כמות ימי החופשה משתנה לפי הותק ולפי ימי העבודה בשבוע: ב-4 השנים הראשונות כמות ימי החופשה הם 12 לשנה לעובד 6 ימים בשבוע ו-10 לשנה לעובד 5 ימים בשבוע. כמות הימים עולה לפי הותק עד למקסימום של 20 יום בשנה לעובד 5 ימים בשבוע ו-24 יום בשנה לעובד 6 ימים בשבוע. כמות הימים משתנה לפי שיעור המשרה כאשר מחשבים את שיעור המשרה באופן יחסי ל-200 ימי עבודה בשנה. אין החופשה ניתנת לצבירה; ואולם רשאי העובד בהסכמת המעביד, לקחת רק שבעה ימי-חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות-העבודה הבאות מעביד חייב להוציא את העובד לחופשה בתשלום ואינו רשאי לשלם פדיון חופשה במהלך העבודה. ניתן לתבוע פיצוי על אי מתן חופשה בתשלום במשך 3 שנים. המעביד הוא אשר קובע את מועדי החופשה. החופשה תהיה רצופה, אלא שבהסכמת העובד והמעביד ובאישור ועד העובדים במקום, אם ישנו, אפשר לחלקה, ובלבד, שפרק אחד ממנה יהיה לפחות שבעה ימים. חישוב דמי חופשה תמורה עבור יום חופשה תחושב לפי שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד; לגבי עובד בשכר יומי/שעתי שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; כאשר שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד