• 31 במרץ 2015

    שאלה קצת מסובכת לגבי שימוש בתמונות ישנות שהפכו ל public domain

    שלום רב עו"ד לוצאטו,

    אני מתנצל מראש על השאלה המעט ארוכה, אך אני מאמין כי נושא זה עשוי להיות רלוונטי לא רק לי, אלא לגולשים רבים אחרים:

    סעיף 78-ט' לחוק זכויות היוצרים התשס"ח 2007 קובע כי (ציטוט): "לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם", כלומר: סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911 ממשיך לחול על כל יצירת צילום שנוצרה לפני 2007. סעיף 21 המדובר קובע כי (ציטוט): "התקופה שתהא קיימת בה זכות-יוצרים בצילומים היא חמשים שנה מעת עשיית הנגטיבה שממנה נתקבל הצילום במישרין או בעקיפין" ).

    אם אני מבין נכון, המשמעות היא שכל "יצירת צילום" שצולמה לפני שנת 1965 אמורה להיחשב כ "נחלת הכלל" (public domain) בישראל, בין אם מדינת המוצא שלה היא ישראל ובין אם לאו (שהרי ישראל חתומה על אמנת ברן ובמקרה של קונפליקט בין 2 סמכויות שיפוט שונות, הולכים בכל מקרה לפי הדין במדינה שבה תקופת ההגנה היא קצרה יותר - וזה מן הסתם ישראל).

    השאלה היא: מה קורה עם אדם/עסק מעלה את התמונות הנ"ל לרשת האינטרנט ? ואז למעשה נוצר מצב שהן נחשפות לעיניהם של מיליוני אנשים הגרים בארצות שבהן התמונות הנ"ל עדיין זכאיות להגנת זכויות יוצרים... (שהרי במרבית מדינות העולם, בניגוד לישראל, פוקעות זכויות היוצרים של "יצירת צילום" רק 70 שנה לאחר פטירתו של בעל הזכויות).

    האם הקביעה ש "האינטרנט נמצא בכל מקום" עלולה לגרום לכך שאדם / עסק ישראלי ימצא את עצמו נתבע בארה"ב או בריטניה, או מדינה אחרת, בגלל שהוא השתמש בצילומים הנחשבים כ "נחלת הכלל" כאן, בישראל, רק מכיוון שניתן לצפות בהם (באתר האינטרנט) ממדינות אחרות בעולם ???

    תודה, רוני

    31 במרץ 2015
  • מנהל הפורום עו"ד מיכל לוצאטו 5 באפריל 2015

    שאלה קצת מסובכת לגבי שימוש בתמונות ישנות שהפכו ל public domain

    רוני שלום,

    ככלל, הוראות חוק זכות יוצרים השס"ח-2007 לעניין תקופת זכות היוצרים חלות על יצירות צילום כעל כל יצירה אחרת, כך שמשך זמן ההגנה הניתן ליצירת צילום הינו משך חיי היוצר ועוד 70 שנה ממות היוצר. אולם, סעיף 78(ט) לחוק קובע כי הוראות הדין הקודם יחולו על צילומים שנוצרו לפני תחילת תוקפו של החוק החדש. כלומר, הצילומים שנוצרו לפני 25.05.2008, יזכו בהגנה "הישנה" של 50 שנה בלבד מהמועד שבו נוצר הנגטיב.

    אמנת ברן קובעת שני עקרונות חשובים לעניין זה:

    1. "עקרון הטיפול המדינתי"- לפיו היצירה הזרה תוגן כאילו הייתה יצירה מקומית.
    2. "עקרון התקופה הקצרה"- לפיו תקופת ההגנה על היצירה לא תהיה ארוכה מזו הקבועה לה במדינת המקור.

    במידה והיצירה הינה של יוצר ישראלי ואותה היצירה הפכה לנחלת הכלל, הרי שלפי עקרון התקופה הקצרה, לא תוענק ליצירה הישראלית הגנה ארוכה מזו הקבועה לה בישראל.
    במידה ומדובר ביצירה זרה, הרי שבישראל הגנתה תהא לתקופה המוענקת ליצירה מאותו הסוג על פי הדין הישראלי, או לתקופה הניתנת לה על פי דין ארץ המקור שלה, לפי הקצרה מבין השתיים. במידה והיצירה הזרה הפכה לנחלת הכלל במדינת המקור, הרי שהיא לא תזכה להגנה ארוכה יותר במדינות אחרות ולכן יהיה ניתן לעשות בה שימוש.

    במרבית המדינות החתומות על אמנת ברן, משך ההגנה על זכות היוצרים הינו זהה לקבוע בדין הישראלי, אולם עדיין ישנן מדינות בהן תקופת ההגנה הינה קצרה יותר ועומדת על משך הזמן המינימלי לפי אמנת ברן שהוא משך חיי היוצר ועוד 50 שנה לאחר מותו.

    למרות האמור לעיל, לאור העובדה שקיים בתחום זה חופש חקיקתי לאומי מסוים, טרם פרסום יצירה ברחבי האינטרנט, מומלץ לבצע בדיקה בהתאם למדינות הרלוונטיות.

    בברכת חג שמח.

    * האמור באתר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.

    5 באפריל 2015
    • 13 באפריל 2015

      שאלה קצת מסובכת לגבי שימוש בתמונות ישנות שהפכו ל public domain

      תודה רבה עו״ד לוצאטו, בעבור התשובה המפורטת והאינפורמטיבית.

      כל טוב

      13 באפריל 2015
      • מנהל הפורום עו"ד מיכל לוצאטו 13 באפריל 2015

        שאלה קצת מסובכת לגבי שימוש בתמונות ישנות שהפכו ל public domain

        בשמחה רבה.

        * האמור באתר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.

        13 באפריל 2015
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?