• 14 באוקטובר 2013

    שיוך דירות לגרושים לאחר היום הקובע-פסק דין חדש

    שלום, אני חברת קיבוץ 30 שנה בשנת 2008 התגרשתי. יום הקובע בקיבוץ 3.2004. האם לאור פסק הדין החדש (עליון) הקיבוץ צריך לשייך לי ולבעלי לשעבר 2 יחידת דיור? האם פסק הדין גובר לתקנון "שיוך דירות" של הקיבוץ? (בו כתוב שלבני הזוג המתגרשים לאחר היום הקובע ישויכו יחידת דיור אחת ובגין הדירה השנייה ישולם שכ"ד).אודה לך לתת לי כיוון האם המקרה שלי נכלל בפסק הדין החדש?- תודה מראש :-)

    14 באוקטובר 2013
  • 16 באוקטובר 2013

    שיוך דירות לגרושים לאחר היום הקובע-פסק דין חדש


    שלום רב!
    בבית-המשפט העליון נפסק, לאחרונה, מקרה אשר במרכזו – נושא שיוך יחידות-דיור בקיבוץ, לפי החלטה 751 של "המינהל" ( כיום – רמ"י ). נקבע שם, כי לעניין הגדרת "בני-זוג" ו"יחידים" ביישום השיוך – יש מקום למבחן מציאותי, לפיו ניתן להכיר גם בפרודים הגרים בקיבוץ ( שלא התגרשו, והם עדיין נשואים, פורמאלית ), כ"יחידים" הזכאים לשיוך תואם של יחידות-דיור.
    סיכום ההלכה עולה בעיקר מפיסקה 44 שם: "יש לבחון מיהם 'בני-זוג' לצורך שיוך היחידות לפי החלטה 751, באמצעות מבחן מהותי, המתבסס על מצב הדברים בפועל. מבחן זה יאפשר הכרה בפרודים...כ'יחידים'. השאלה צריכה להיבחן על-ידי הגורם שיוסמך לכך בקיבוץ, על-פי החלטת האסיפה הכללית, וזאת במסגרת הליך תקין וראוי, הכפוף לביקורת שיפוטית."
    ההחלטה "צריכה להיעשות בהתבסס על מערכת היחסים בין בני הזוג כפי שהיתה במועד הקובע – הוא יום קבלת החלטת האסיפה הכללית של הקיבוץ בענין אימוצה של החלטה 751... כחריג לכלל האמור, ייתכנו נסיבות מיוחדות בהן ניתן יהיה להתחשב באירועים שהתרחשו לאחר המועד הקובע." ( מפיסקה 38 שם ).

    את פסק-הדין יש לקרוא על רקע הקשריו כולם, לרבות נסיבות המקרה ואופן הניתוח הפרשני. למשל: בפיסקה 20 של הפסק נכללת התייחסות לתקנון הקיבוץ ולעמדותיו כאל בסיס ומקור לקביעות ולפרשנויות בנושא, בצד החלטה 751 של "המינהל". מכאן שהפסק לא בא לבטל הוראות אלה, אלא לפרש מונחים שנכללו בהן, ולמצוא פתרון משפטי נכון למצב בעייתי; כאן - פירוד נמשך בין בני-זוג הגרים בקיבוץ, על אף קשר-הנישואין הפורמאלי שנותר ביניהם, ורצונו של כל פרוד ביחידת-דיור לעצמו, במסגרת "המועד הקובע".

    לגבי המקרה שבשאלה: אין בפסק-הדין כדי "להוסיף" יחידת-דיור לגרושים, הממשיכים להתגורר בקיבוצם. ברם, יסוד לבחינה נוספת, עשוי להימצא כאן, גם לאור גישתו המעשית של בית-המשפט העליון, המוכן להגיע למסקנות ולקביעות על-פי מציאות-החיים המתבררת:
    במקרה שבשאלה, קבע הקיבוץ פתרון ראוי של העמדת יחידת-דיור לשימוש בלבד של בן-הזוג השני, תמורת דמי-שכירות; ברם, עם חלוף השנים ( שנתיים, למשל ), כאשר מתברר כי הגירושין הינם ממשיים ו"יציבים" – עולה משקלם של הצורך והזכות של החבר-הגרוש למגורים בקיבוצו, להצדקת הפחתת דמי-השכירות שבהם הוא מחוייב.
    אמנם, דמי-שכירות אמורים גם להמחיש את בעלות הקיבוץ ביחידת-הדיור, אך אם הינה בגדר המצאי הפנוי בקיבוץ, ומסורה למגורי החבר-הגרוש - אמורה "מישוואת" האינטרסים להשתנות לטובת החבר, אשר זכאי להמשיך להתגורר בביתו-קיבוצו, גם אם כשלו נישואיו.

    לא למותר להזכיר, כי בניסיון לממש את הרצוי – יש להתחשב במצוי: ככל שהקיבוץ יכול לסייע לחבריו, מבחינת מצאי יחידות-הדיור לעומת כלל הביקושים ל"דרגותיהם" השונות – כך אמורה להיות ההפחתה בדמי-השכירות של יחידת-הדיור הנוספת, במקרים כאמור בשאלה.


    16 באוקטובר 2013
    • 7 במרץ 2017

      שיוך דירות לגרושים לאחר היום הקובע-פסק דין חדש

      אני חבר קבוץ, אחרי 30 שנה שאני ואשתי חברי קיבוץ, התגרשנו.
      לפי הסכם גירושים הבית וכל הזכויות נשארים אצל אשתי. אני בישקתי וקיבלתי מהקיבות דירה קטנה (40 מטר), ששיפצתי על חשבוני. ברור שאני חייב לשלם שכר דירה, השאילה שלי כמה לשלם. אני ממשיך להיות חב קיבוץ.
      השאילה: שכר דירה כמה לשלם.?, גם לשלם מיסי קהילה, מס איזון וכל יתר התשלומים שמשלמים כל חבר קיבוץ. ואם כן לשלם מסי קהילה, כמה שכר דירה לשלם? לעשות הסכם עם הקיבוץ על דיור קבע עד יום מותי, כאשר ברורו שהדירה לא שלי?
      אני מבקש לא לשתף את השאילה שלי וברור גם לא את השם או מקום מגורי בשום פורום .

      7 במרץ 2017
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?