• 18 בינואר 2014

    חוק ההתישבות

    בשנה האחרונה כתוצאה מסגירת רפתות. ישנה תופעה רחבה מאוד של שכירת מבני הרפת על ידי צד ג שאינו מתגורר במושב. ויתכן מאוד שגם על ידי גורמים מהרשות הפלשתינאית. לצורך פיטום עגלים.אותם גורמים פלסטיניים מסתתרים לעיתים מאחורי אזרח ישראלי ויתכן גם מאחורי תושב אותו הישוב. שבא נעשה השימוש במבנים לשם כריתת החוזה עם בעלי המשק.תפקידו של בעל המשק מלבד העמדת מבני הרפת לצורך הפיטום בה גם לידי ביטוי בדרך כלל. בהשגחה וטיפול בבקר.כאשר כל ההשקעה הכספית מתבצעת על ידי הבעלים של הבקר. איך חוק ההתיישבות רואה את התופעה.

    18 בינואר 2014
  • 19 בינואר 2014

    חוק ההתישבות

    שלום רב!
    בגידול ראשי-בקר, הנעשה ע"י בעל-רפת במשקו במושב, מסתייע הרפתן בידע ובניסיון מקצועיים-ייחודיים שלו, וכן במבנים ובציוד שברשותו. מי שגידל בקר-לחלב בסיוע אשראים מגורמי-חוץ, ושיווק את תוצרת החלב שלו למחלבה חיצונית – רשאי וזכאי לפעול בדרך דומה, גם אם פעילותו כרפתן הוסבה כולה לפיטום עגלים.
    פיטום עגלים מקובל גם ברפתות-חלב, כפעילות משנית, ואם הפכה זו לפעילות מרכזית או אף יחידה ברפת – הדבר הוא, לרוב, תוצאה של אילוץ, כלכלי או פיזי, למורת-רוחו של הרפתן.
    כל השערה, כגון זו שבשאלה המוצגת, המעלה חשש כאילו נעשתה "שכירת מבני הרפת על-ידי צד ג' שאיננו מתגורר במושב", מחייבת זהירות נאותה, במיוחד אם פיטום העגלים - הנעשה בגלוי - נראה כמבוצע ע"י הרפתן, בני-משפחתו ועובדיו.

    לפי "חוק ההתיישבות החקלאית ( סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים ), תשכ"ז-1967", אסורה העברת החזקה והשימוש בקרקע חקלאית במושב, למי שאינו זכאי לכך. אם ישנו חשש של ממש כי קיימת הפרה בנושא – בכל ענף ובכל חלק של משבצת-המושב – יש מקום וצורך בבירור מתאים, וראוי כי וועד-ההנהלה של האגודה ינהל את הבירור בתחילתו או לפחות ייטול בו חלק. זאת, מבלי לשכוח את קיומם של בעלי-סמכויות ב"משרד החקלאות ופיתוח הכפר", הממונים על אכיפת החוק הנזכר, וממילא גם על הפצת מידע והסברים לגבי הוראותיו.

    19 בינואר 2014
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?