כיצד נקבעה רשימת 117 הישובים עליהם חל חוק ועדות קבלה
שוב תודה על תשובתך מיום 27-05-17 אודה לך על קבלת מענה לשאלות הבאות: האם החוק הנ"ל חל על כל ישוב בנגב ובגליל שמספר המשפחות בו הוא פחות מ-400 וכן יש תכנית מתאר שבה נקבע מספר יחידות הדיור? אם החוק קובע 2 תנאים מצטברים מדוע הרשימה שמסר רשם האגודות מכילה רק 117 ישובים? קראתי בפסק הדין של רבבה 3687/15 שנקבע שועדת קבלה אינה תקפה בישוב למרות שמספר תושביו פחות מ-400 משפחות. למקרה הפרטני: הגשנו השגה לועדת ההשגות על אי קבלתנו לישוב בבקעת הירדן.יש לנו נימוקים כבדי משקל לבטל את ההחלטה לדחות אותנו. להפתעתנו קבלנו תשובה שועדת ההשגות אינה דנה בישובים ביהודה ושומרון. אם חוק ועדות קבלה חל איך יתכן שהדרך לערער חסומה בפנינו??... צביה
שלום רב! נושא "ועדות הקבלה" ביישובים קהילתיים בישראל הוא נושא מורכב, שעדיין לא גובש סופית – בג"צ, שנתבקש להתערב בו, נמנע מכך רק ברוב דחוק של 4:5, ובשילוב הנמקה רבת-משמעות לפיה עדיין לא נצבר ניסיון מספיק לבחינה עניינית וממצה: פסק-דין מ-17/9/14 בבג"צ 2311/11. המצב ביישובי יהודה ושומרון, מבחינת הנושא, מורכב לא פחות, עקב תחולת חקיקתה של המדינה רק בתחום הטריטוריאלי שלה. כך גם לגבי ועדת-ההשגות, הנזכרת בשאלה הנוכחית – ועדה אשר סמכותה ופעולתה נקבעו בחלק מסעיף 6ב של "פקודת האגודות השיתופיות", ובמינויה מעורבים משרדי ממשלה ורשם-האגודות-השיתופיות; תחולת סעיף-החוק הנ"ל והפעלתו הינן רק בתחומי ישראל ( לכן גם רשימה של רשם-האגודות בנושא אינה אמורה לכלול יישובים ביו"ש ). תחולת ההסדר של "ועדת קבלה" ביישוב קהילתי באזורי יו"ש המיועד ל-400 בתי-אב ( לכל היותר ), ניתנת לביסוס בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אשר הוצגה בפני בג"צ בדונו במקרה הנוגע ליישוב "ברקן" ( בג"צ 6666/14 ), ואשר שולבה ע"י בג"צ בפסק-דינו שם מיום 3/6/15: לפי עמדה זו, אין מניעה לקיום "ועדת קבלה" ביישובים קהילתיים ביו"ש, ובלבד שהיישוב איננו מיועד ליותר מ-400 בתי-אב. במקרה שנדון בבג"צ 6666/14 הנ"ל נמצא, כי היישוב ( "ברקן" ) נועד ליותר מ-400 בתי-אב, ועל כן אין בו מקום ל"ועדת-קבלה". עקב כך, לא היה צורך, באותו דיון, להשיב על שאלת-המשנה החשובה – מה דינו של הליך ה"השגה" על החלטת "ועדת-הקבלה", אשר בסעיף 6ב של "פקודת האגודות השיתופיות" הוסדר כמיקשה אחת עם סמכות "ועדת הקבלה": הן כדי לאפשר לבעל- עניין לערור על החלטה חיובית לגבי מועמד, והן כדי לאפשר ערר למועמד שנידחה. בעוד הרכבת "ועדת קבלה" אינה משלבת רשויות-מדינה והיא ניתנת לביצוע ללא מעורבותן - לא כן "ועדת השגות" שבסעיף 6ב הנ"ל; האם רק בשל כך תהפוך "ועדת-הקבלה" ביישוב ביו"ש, לגוף ה"חסין" מהשגה!? והרי הסדרתה של אפשרות השגה הינה גם מעניינם של תושבי-היישוב ושל גורמי-התיישבות קשורים, בעיקר למקרה של התנגדות להחלטה לקבלת מועמד!? לעניין זה, אשר הוא החלק העיקרי והמעשי בשאלה הנוכחית, ניתן לפנות למידע או אף לקביעת עמדה - אל התנועה אליה קשור היישוב המדובר במקרה זה, ולפי הצורך – אל לשכת היועץ-המשפטי-לממשלה, אשר יתכן כי בידיה מצויה כבר "השלמה" לעמדת היועמ"ש בבג"צ 6666/14. יש להניח, כי עוה"ד המלווה את השואלת במקרה הנוכחי, יבחר בדרך זו, אם לא ימצא פתרון אחר. יצוין, בנקודה זו, כי אין די בהסכמה לגבי הצדקתה של אפשרות "השגה" בנושא, ויש צורך בהסדרה ראויה של הרכב "ועדת-השגה", או קביעת דרך מתאימה שבה תתאפשר השגה על החלטת "ועדת הקבלה" ( מבלי לשלול את אפשרות הפנייה ב"השגה" לגורם שיפוטי מוסמך! ).
שאלות נפוצות:
יניב רוזן
דוד דרומלביץ