open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          • 2 בפברואר 2018

            חיוב תושבים במסי קהילה בקיבוץ

            מאז 2013 מחייבים בני קיבוץ ותושבי חוץ נוספים כולם משפחות עם ילדים שגרים בשטח המחנה בממוצע 10 שנים ויותר - במס קהילה בגובה 450 שח מידי חודש בנוסף לגביית ארנונה בידי הקיבוץ - כול התושבים שאינם חברי האגודה , נשללה מהם זכות ההצבעה והותא להם לצרף שני משקיפים מטעמם ללא יכולת להשפיע באמצעות הצבעה - הוועד הינו וועד של אגודה שיתופית קהילתית שהוקם יחד עם חברי הקיבוץ ותושבי שכונת הרחבה - ולמעשה הוועד המקומי בזהות וועדים לא קיים בישוב . לאחרונה הופתעתי לגלות שכספי האגודה שגובים מגעים מהתושבים ל 1.3 מליון שח בשנה וכספים רבים מושקעים והושקעו מאז 2013 בתשתיות הקיבוץ ובשיפור רווחתם של חברי האגודה ואפילו ישנה יתרה של 100.000 שח שנועדה להגדיל את משכורות לחברי האגודה שקיבלו משרות בתחום הישוב. התושבים שאינם חברי אגודה קהילתית או חקלאית - חתומים על הסכם תושבות שהוא חוזה אחיד שיש בו סעיפים שאינם עומדים בתקנת הציבור וסעיפים שהוכנסו בכתב יד למשל חיוב לצד ג' במס קהילה ? חיוב שהוא אסור לפי חוק חוזים אחידים לאותם תושבים בשכירות שנים רבות, אין להם כלל זכיות אלא רק חובה לשאת במס הקהילה.

            הישוב מונה 1000 תושבים ורק 97 מהם חברי קיבוץ- זאת ועוד במשך השנים התמורה עבור דמי אחזקה ושימוש בבתי המגורים למראית עין - הוגדרנו ברי רשות כדי לשלול מאיתנו זכיות במקרקעין -
            הקיבוץ למעשה הפך אותנו לפרות חולבות ולמקור תשלום תגמולי הפנסיה, של החברים שרובם עברו את גיל 67 הקיבוץ על דרך ההתנהגות החד צדדית שינה את הסטטוס שלנו במבחן התמורה (ראה וויסמן בספרו מבחנים להבדיל בין בר רשות לשוכר- מבחן התמורה ) לשוכרי בית מגורים על קרקע שהיא משבצת שטח המחנה לפני הליך שיוך הבתים לחברים - כלומר מוגש חשבון מופרט שכולל שכר דירה , תשלום חשמל \ מים \ ארנונה \ אגרת ביוב , מס קהילה , ותשלום עבור שירותים אחרים כגון חינון כולבו .

            לאחרונה הקיבוץ החל לשייך בתים לחברים - וחבר שחסר לו שטח לאחר בפרצילציה מדובר על 40 מטר ? בוחר בית גדול יותר של משפחה ששוכרת את הבית מבלי שיש לו זכות חוזית או זכות במקרקעין אלא על פי החלטת הקיבוץ - החברים דורשים ממשפחות שחלקם בני קיבוץ לפנות מיד בתום חוזה שמתחדש בכל שנה את הדירות - המצב בקיבוץ מתוח מאוד ההורים של בני הקיבוץ הם מיעוט מבין 97 חברים כ 30% והפחד והחשש שיתק אותם. רבים מבני הקיבוץ מחפשים חלופות בישובים אחרים , ומתחיל הליך של הגירה שלילת- במקום להיקלט בקיבוץ בהליך חיובי ,

            הבנים מאוכזבים והצעת הקיבוץ לקלוט אותם בלתי סבירה ואין סיכוי שמשהו יסכים בתאים נוקשים שהציבו מובלי ההליך אותם שכר הקיבוץ כדי להיות המוציא לפועל של תוכנית השתלטות עוינת על נכסי הקיבוץ . השאלה האם במצב הדברים כפי שתיארתי ישנה אפשרות חוקית לעצור את ההליך שמוביל בעיני לפירוק משפחות , וההורים עוד לא מבינים שהם מאבדים את הילדים והנכדים שגרו ביחד באווירה טובה ומשפחתית - אני אמרתי את הדברים האלה למובילי התוכנית שהם פוגעים בקבוצת מיעוט פגיעה בלתי סבירה ושאינה מידתית , ופניתי להורים ולבני הקיבוץ שאשתי אחת מהם , לא לפנות את הבתים \ לפנות לרשות מקרקעי ישראל ולשר השיכון ולערב אותם בנעשה בקיבוץ שהוא קו קדמי בעוטף עזה - מפני שיש גם החלטת ממשלה מספר - 2017 שנועדה למנוע את ההגירה שלילית .אשמח לשמוע את דעתך לגבי זכיות שיכולות להגן עלנו כפי ששילמו במשך שנים וכספם מונח ברובו בתשתיות הקיבוץ - מה הם הסעדים האפשריים?

            בברכה - ארז

            2 בפברואר 2018
          • מנהל הפורום עו"ד מרדכי שחם, מנהל הפורום 2 בפברואר 2018

            שלום רב!
            מצער לקרוא בשאלה תיאור מצב בקיבוץ המצוי ב"קו הקדמי בעוטף עזה" – מוצע לנסות ולראות את הדברים בראייה כוללת, הבוחנת גם את עמדתם וטענותיהם של הקיבוץ וחבריו; כך דרכם של המשפט ושל המערכת השיפוטית.
            על-פי המתואר בשאלה – הערות אחדות:
            א. לעתיד הלא רחוק: אלף תושבים-שאינם-חברים מול מאה חברי-קיבוץ, יוכלו לפעול על-פי סעיף 91ב של "צו המועצות המקומיות ( מועצות אזוריות )", לפיו יש לקיים בחירות לועד מקומי של ישוב שיתופי – בדרך האמורה בצו הנ"ל לגבי ישוב שאינו שיתופי, "על פי בקשה של 50% מהבוחרים שהוגשה לשר" הפנים "לא יאוחר מהיום ה-64 שלפני יום הבחירות".
            ב. כבר הובהר בפורום זה לא פעם, כי הביטוי "מיסי ישוב" ( או "מיסי קהילה" כאן ) איננו "כותרת-קסם", אשר תכסה על כל דרישה כספית חסרת-בסיס או מופרזת בהיקפה: כל גורם יישובי המבקש לגבות מתושבים, חייב לתת פירוט ולהציג אסמכתא לחיוב הנטען מצדו ולהיקפו הכספי של כל פריט שבדרישה.
            ככל שלא נעשה הדבר – מוטב שייעשה כעת, תוך בחינת מרכיבי הדרישה לגופם.
            ג. ביסוסן המשפטי של גביות כספיות מצד הקיבוץ, איננו נקבע על-פי השימושים בעודפי הכספים שהוא גובה - אם הקיבוץ זכאי לקבלם ואם הוא ממלא אחר הנדרש ממנו בעבורם.
            ד. בהיקפים של חוג בעלי-העניין ושל הסכומים הנגבים מהם, מצופה כי יתגייסו רבים לניהול מרוכז של הידברות מול דורשי-התשלומים, ולפי הצורך – גם למימון סיוע משפטי של עו"ד, דבר שכנראה כבר נעשה. גם אם הקיבוץ והאגודה הקהילתית מתבססים על מסמכי-התחייבות חוזיים שונים – ניתן להעמידם בבחינה משפטית ( ואף שיפוטית ), לרבות על-פי עקרון תום-הלב החל במשפט בישראל ו/או כתנאים מקפחים בחוזה אחיד לפי "חוק החוזים האחידים" הנזכר כבר בשאלה.
            מאידך, אין להתעלם מתשתיות ומאמצעי-עזר שנוצרו בהשקעות הקיבוץ וחבריו בעבר, ואשר עמדו ועומדים לשימושם של התושבים כולם, ללא תרומת-השקעה תואמת מצדם. ככל שהשקעות-הקבע הנ"ל מועילות לתושבים-שאינם-חברים, על-פי קני-מידה מקובלים - הן עשויות לשמש לקיבוץ ולחבריו כבסיס לזכויות, בהיקף מוגדר, אשר הויכוח לגביהן עשוי להצטמצם רק לשיעור הכספי הנובע מהן.
            ה. באמורים לעיל אין כדי למצות, ואין בהם כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ כזה.
            מומלץ לחפש במשותף דרכי-הידברות, תוך הסתייעות בעו"ד, ולגבש הסכמות על בסיס הבנה הדדית. גם אם בדרך זו לא יסתיימו המחלוקות כולן – ראוי להביא לצמצומן, תוך פנייה משותפת לבירור ולהכרעה של גורם חיצוני מוסכם ( לרבות בורר הבקי בנושא ), לגבי הנותר. העניין המשותף של מגורים ביישוב בקו-עימות, אמור לתמוך בדרך זו!

            2 בפברואר 2018
          forum moderator שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
          close the form