מנהלי הפורום
עו"ד מרדכי שחם
עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי והמנהלי, תוך התמחות בנושאי מקרקעין (במיוחד-מקרקעי-הלאום שבאזורי התיישבות חקלאית), תאגידים (במיוחד-חברות ואגודות-שיתופיות, וכן תאגידים סטטוטוריים), חקלאות וענפיה, מושבי-עובדים, וכן בכל תחומי החוזים (הן בניסוח לקראת חוזה, והן בהתמודדות מול קשיים ומחלוקות המתעוררים על רקע חוזים קיימים).
אסיפה כללית ועושק המיעוט
האם אסיפה כללית יכולה לקבוע בתקנון שלה שהמושב הינו יישוב דתי?ואת דרך הניהול של בית הכנסת ביישוב? אמנם אנחנו במיעוט אבל אנחנו לא דתיים , אנחנו ממקימי המושב ולא מעוניינים בכפייה הדתית . האם לא מדובר פה בעושק המיעוט? האם האסיפה הכללית יכולה בכלל לקבוע בענייני דת? האם זה לא חוק יסוד? תודה רבה
שלום רב! הנושא שבבסיס השאלה הינו רחב ומורכב, וספק אם ניתן למצותו במסגרת פורום אינטרנטי. עם זאת – הערות אחדות, אשר אולי יוכלו לסייע לנוגעים בדבר: .א) כאשר צעדים או החלטות באגודה שיתופית של יישוב נוגעים לשטחים ציבוריים ( כגון דרכים, שער-היישוב וכיו"ב ), או אמורים להשפיע ממשית על אורח-חיים של כלל התושבים – הם עשויים להיבחן על-פי קני-מידה של המשפט המינהלי או אף המשפט הקונסטיטוציוני. צעדים והחלטות כגון אלה אמורים להיות גם מעניינן של רשויות נוספות ( לרבות הרשויות המוניציפאליות ). ב) ביישוב מעורב של דתיים וחילוניים – החלטות מוסדות האגודה על ניהול בית-הכנסת אינן אמורות להטריד את חלקו החילוני של הציבור, אלא אם מדובר בהגדלה חריגה של הוצאת כספי האגודה ו/או כספי הוועד המקומי. ג) שיתוף-פעולה והתחשבות הדדית בין דתיים וחילוניים ביישוב הינם תנאי לשמירת איכות החיים ביישוב ולמוניטין היישוב וקהילתו. ד) המציאות המגוונת בחיי כל קהילה, ובחיי קהילה מעורבת במיוחד, "מולידה" – מדי פעם – מחלוקות וחיכוכים, אשר מן הראוי והכדאי למצות כל דרך אפשרית להסדרתם ( גם אם בפתרונות חלקיים או בפתרונות-ביניים ), בין בעזרת גורמים מתוך הקהילה ובין בעזרת גורמים מתאימים אחרים. ה) אם המקרה המדובר מתייחס לצעד חדש ביישוב, או לשינוי ממשי ביישום הסדר קיים – מומלץ להגיע בהקדם להידברות הדדית בקהילה עצמה, ולפי הצורך גם לשתף גורמי-חוץ לסיוע בגיבוש הבנות והסדרים, למען כל הנוגעים בדבר ( רוב ומיעוט גם יחד ).