open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          • 25 בדצמבר 2018

            חיוב היורשים למכירת הנכס בתום 5 שנים מפטירת החבר

            שלום, האם קיבוץ (קיבוץ מתחדש לאחר תהליך שיוך נכסים שהסתיים עוד בתקופת חייו של החבר) רשאי לחייב את יורשיו של בית בקיבוץ למוכרו בתום 5 שנים ממועד פטירת החבר?
            היורשים הינם ילידי הקיבוץ אך אינם חברים בו עוד.לטענת הקיבוץ, הנכס חייב לעבור לידיים של חבר האגודה. לא מצאתי לשאלה סימוכין בחוק אך על פניו לא נשמעת לי דרישה כזו הגיונית. אני מכיר מגבלות הנוגעות למי שמתגורר בנכס שעל הקיבוץ לאשר או במקרה של החלטה על מכירת הנכס את אישור הקיבוץ לקבלה לחברות של הקונה, אבל לא נתקלתי במקרה בו עומדת לזכותו של מישהו (אדם/ארגון/אגודה) היכולת המשפטית לחייב בעל נכס חוקי למוכרו....

            מה דעתך?

            תודה רבה מראש!

            25 בדצמבר 2018
          • מנהל הפורום עו"ד מרדכי שחם 27 בדצמבר 2018

            שלום רב!
            .א) גם בעלים של נכס מקרקעין ( כאן – רמ"י, כמייצגת לפי חוק ) או חוכר-ראשי של הנכס ( כאן - תאגיד הקיבוץ ) אינם זכאים, ככלל, לכפות מכירת-זכויות על חוכר-משנה ( כאן – מי שבידיו זכויות ה"שיוך" לגבי הבית וחצרו ), אלא אם הדבר מבוסס משפטית בתנאים היוצרים את הזכויות והעומדים בבסיסן.
            כך, למשל, עשויה מערכת זכויותיו של בר-רשות או של חוכר-משנה לכלול במהותה את התנאי והמיגבלה, כי במקרה של פטירת בעל-הזכויות - יפקע תוקף הזכויות והן יחזרו מאליהן למקנה-הזכויות, אך זאת במשולב עם זכות היורש/ים לקבל אותן זכויות בתנאים דומים. תנאים דומים כאלה אמורים לכלול כאן את התנאי הבסיסי של "חברות באגודת-הקיבוץ", אשר מכוחה קיבל אותן, בשעתו, הנפטר-המוריש. כתוספת או כחלופה לכך, עשויה לבוא זכות קדימה ועדיפות למחכיר ( כאן – הקיבוץ ), לפדות חזרה את הזכויות מיורשי חוכר-המשנה שנפטר, בתשלום לפי שוויין הנכון.
            בכך יש כדי למנוע מצב, בו יצטברו ויתרבו נכסים בלב הקיבוץ, אשר עקב פטירות או עזיבות של חברים-דיירים יעברו זכויות-הקבע בהם למי שאינם חברי-הקיבוץ.
            ב) בתואם לאמור, נקבעו בנושא לא רק תנאים חוזיים מצד רמ"י ומצד אגודות-הקיבוצים, אלא גם הוראות-דין המשולבות בהסדר החקיקתי שביסוד שיוכי-הדירות בקיבוצים:
            ב"תקנות האגודות השיתופיות ( שיוך דירות בקיבוץ מתחדש ), תשס"ו-2005" נקבע, בין היתר, כי הרשות הניתנת לקיבוץ לשייך דירות רק לחבריו - רשות זו מותנית בקביעות בתקנון-הקיבוץ המגבילות את סחירות הדירות, לפי אחת משתי חלופות שפורטו בתקנה 6 שם.
            ג) בנוסף, בין הוראות התקנות הנ"ל – הוראות לגבי עזיבתו של חבר ששויכה לו דירה ( תקנה 9 שם ), ותחולת התקנות על יורש לעניין הזכות למכור את הדירה ( תקנה 14 ).
            תקנה 11 של התקנות הנ"ל מתירה לקיבוץ לקבוע בתקנונו הגבלת השכרה ( או רשות מגורים ) ע"י חבר למי שאינו בן-זוגו או ילדו , באופן שתותר "רק אם קיבל מראש את אישור הקיבוץ לזהות השוכר ( או מקבל הרשות )".
            ד) תקופת-ביניים של חמש שנים ליורשי חבר-קיבוץ, טרם בחירתו-קביעתו של זכאי לבוא במקומו של המוריש כזכאי לדירה, נראית תקופה סבירה. יש להניח, כי בנסיבות מיוחדות ניתן אף לקבל ארכה מתאימה, בין בהסכמת הקיבוץ ובין בעקבות בקשה לבית-המשפט המוסמך.
            מעבר לתקופה סבירה, אין חובה על הקיבוץ ( ורמ"י בצדו ) להסכים להמשך שימוש בנכס שלא ע"י חבר-הקיבוץ הזקוק למגורים – כמטרתו הראשונית-הבסיסית של מבנה-המגורים עצמו, עם הקרקע עליה הוא בנוי. יוזכר שוב, כי קרקע-הלאום, בכלל, ו"שטח-המחנה" בלבו של קיבוץ בפרט – לא נועדו ואינם מיועדים להשקעה או לרווח, וייעודם כאן - למגורים החיוניים לחברי-הקיבוץ.
            ה) עם כל זאת, יתכן שיימצאו נסיבות מתאימות, במקרה זה או אחר, אשר יצדיקו התייחסות מיוחדת - לפחות כבסיס לארכה/ות מעבר לחמש השנים; בכלל זה: נסיבות אישיות או משפחתיות, קיומם של "תקדימים" בקיבוץ המדובר, וכיוצא באלה.

            27 בדצמבר 2018
          forum moderator שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
          close the form