האם פרסום אמירות גזעניות ברשת חברתית אסור גם בישראל? - פורום עבירות אלימות

שאלה חדשה
  • ישראל

    נשלח ע"יישראל 14:19, 23 במאי 2014

    לאחר זכייתה של מכבי תל אביב ביורוליג. ארגונים יהודיים בספרד הגישו יחד תלונה כנגד אלפי משתמשי טוויטר ספרדים שונים בטענה שאלה פרסמו ציוצים אנטישמים מיד עם תום משחק הגמר בו ניצחה מכבי תל אביב את ריאל מדריד. בין ה"פנינים" אפשר למצוא: "תכניסו את היהודים לתאי גזים. יאללה מדריד", "שחקני מכבי יעשו מקלחת אחרי המשחק... אבל אני מקווה שבמקלחות הגזים", "יהודים מסריחים. אצל היטלר כל זה לא היה קורה" ו"עכשיו אני מבין את היטלר ואת השנאה שלו כלפי היהודים". כל זה, בעוד ההאשטאג (דרך לתייג פוסט, תגובה, תמונה או ציוץ כחלק מנושא מסוים, על ידי הוספת סולמית לפני הנושא) "יהודים מזדיינים" הפך לנפוץ בספרד ברגעי ההכרעה של המשחק ואותם 17 וחצי אלף משתמשי טוויטר צייצו בעזרתו. רציתי לשאול האם פרסום אמירות גזעניות ברשת חברתית אסור על פי החוק, גם בישראל ? ישראל אוהב מושבע של קבוצות ישראליות בחו"ל

    השב
  • מנהל הפורום:יאיר רגב עורך דין פלילי

    עו"ד פלילי יאיר רגב,מנהל הפורום

    14:35, 23 במאי 2014

    שלום ישראל,
    האם פרסום אמירות גזעניות ברשת חברתית אסור על פי החוק, גם בישראל ?

    עפ"י הדין הישראלי פרסום דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, מהווה עבירה פלילית שדינה עד 5 שנות מאסר.

    בפועל, בשל הרצון להגן על חופש הביטוי, כמעט ולא נעשה כל שימוש בכלי האכיפה הפלילי בהקשר לפרסום גזעני, המשטרה לא חוקרת והפרקליטות לא מגישה כתבי אישום.

    לכן הוגשה בשנה האחרונה הצעת חוק "איסור פרסום גזעני", אשר מגדירה פרסום גזעני גם כעוולה אזרחית, שאף ניתן לתבוע בגינה לפי חוק תובענות ייצוגיות.
    מסלול התביעה האזרחית אינו כפוף להסכמת היועמ"ש לממשלה, נטל ההוכחה על התביעה מרוכך משמעותית, ונקבע רף פיצוי מקסימלי ללא הוכחת נזק של 50,000 ש"ח. הצעת חוק דומה נדחתה לפני כשנתיים בחשש לפגיעה מוגזמת בחופש הביטוי.

    יש לציין, כי אתרי התקשורת החברתית, כמו פייסבוק, טוויטר ואחרים, מספקים למשתמשיהם במה שאפשר לנצל אותה בחופשיות, דבר הגורם לאי רתיעה מהתבטאויות שיש בהן ביזוי לקבוצות חברתיות שונות ואמירות גזעניות משפילות. הרשויות המופקדות על אכיפת החוק לא יכולות לפקח על מספר עצום של מסרים שעולים מדי יום לרשת.
    יש שרואים בביטויי השנאה ברשת "שחרור קיטור", "אבל למעשה, זה לא קתרזיס משחרר - זו חממה. זה יוצר רעל שהולך ומצטבר, ובהרבה מאוד מקרים גורם לאנשים להתפוצץ. אנחנו יודעים היום שלהרבה פשעים אלימים בעולם היתה תקופת אינקובציה בפייסבוק.

    החברה תולה יותר מדי את יהבה על המשפט הפלילי, השיח ברשתות החברתיות מאוד אלים ופוגעני והמשפט אינו יכול לתת מענה לאלפי התבטאויות אלימות וגזעניות המצויות ברשת. הוא גם אינו הכלי המתאים לטיפול בכל תחלואי החברה. הפתרון לביטויים אלימים, פוגעניים וגזעניים ברשתות החברתיות מצוי בשדה הציבורי והחינוכי, וכן במדיניות של הרשתות החברתיות שיכולות למנוע התבטאויות חמורות.

    לא רק בישראל מתמודדות רשויות החוק עם דילמות בהתמודדות עם "ניצול היתר" של חופש הביטוי באינטרנט: פוסטים אנטישמיים והערות גזעניות נגד מיעוטים אחרים בעולם הם לא דבר-מה נדיר גם מעבר לים. אך בכל הנוגע לאכיפה, נראה כי יש מקומות שבהם כן מצליחים לשלוח את עברייני המקלדת אל מאחורי הסורגים. כך, לאחרונה, אלבה גונזלס קמצ'ו בת ה-21 מספרד שקראה בטוויטר לרצח פוליטיקאים הפכה לראשונה במדינתה שהורשעה בהסתה ברשת; בארה"ב דווח על אזרח אמריקאי שנשלח ל-16 חודשי מאסר לאחר שאיים בטוויטר על חייו של הנשיא אובמה; ואילו בבריטניה נשלחו כבר ב-2011 שני צעירים לארבע שנות מאסר על פרסום פוסטים מסיתים לאלימות בפייסבוק, עת התחוללו במדינה מהומות.

    בישראל, נראה כי הרשויות מעדיפות לשים את מבטחן בשיטות הסינון של הרשתות החברתיות ומתקבל הרושם שלא צריך להתאמץ יותר מדי כדי למצוא את הדפים והאנשים שקוראים לאלימות. פייסבוק משתמשת בשיטור קהילתי - גולשים מדווחים לרשת החברתית על פרסומים מטרידים, והיא מחליטה אם להסיר את הדברים או לא.
    בברכה,

    תגובה
  • 14:44, 23 במאי 2014


    ראשית תודה רבה על התשובה הרצינית.

    ושוב השאלה מדוע המשטרה לא עושה דבר?
    לא קראתי שפורסמה עשייה בנושא ע"י המשטרה ???

    תגובה
  • מנהל הפורום:יאיר רגב עורך דין פלילי

    עו"ד פלילי יאיר רגב,מנהל הפורום

    15:03, 23 במאי 2014

    לשאלתך מדוע המשטרה לא אוכפת בנמרצות את החוק, אוכל לענות על פי הבנתי ויש לציין שאני לא דובר המשטרה. אולי תשובתם תהיה שונה.
    למעשה, ידיה של המשטרה כבולות.
    הסמכות לפתיחה בחקירה בגין חשד לעבירות הסתה מצויה בידי פרקליטות המדינה. סוגיית האכיפה ברשתות חברתיות המהוות מטבען פלטפורמה לביטוי אישי טומנת בחובה מורכבות הנוגעת לחופש הביטוי ולזכות לפרטיות. כדי שלא ייפגע חופש הביטוי, כל חקירה בחשד להסתה בישראל צריכה לעבור דרך משרד המשפטים, ולקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

    דהיינו, על אף קיומן של הוראות חוק עונשיות, במשך השנים נעשה שימוש מועט ביותר בכלי משפטי זה על מנת למגר גילויי גזענות והסתה לגזענות מתוך החשש משימוש במשפט הפלילי להתמודדות עם תופעות חברתיות, אף אם שליליות, המתבטאות בדיבורים, להבדיל ממעשים.
    כאמור, בשל הרצון לצמצם את הפגיעה בחופש הביטוי המחוקק קבע בחוק העונשין מגבלות חמורות על הגשת כתב אישום בגין הסתה גזענית. מגבלות אלו באות לידי ביטוי בדרישה כי כתב אישום בעבירות ההסתה לגזענות יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה והדרישה להוכחת יסוד נפשי של כוונה ספציפית להסתה לגזענות.
    כל אלו הופכים את הוראות חוק העונשין לכלי בלתי יעיל למניעת גילויי גזענות.
    ידוע כי בשנים האחרונות יש עליה בפניות אזרחים המתלוננים על התבטאויות ברשתות החברתיות, אך המדיניות הננקטת הינה "מצמצמת" - לא נפתחות חקירות רבות וגם לא מוגשים כתבי אישום רבים בתחום.
    מהבחינה המשפטית, נקודת המוצא היא בעד חופש הביטוי - כחברה אנחנו לא רוצים להשתיק בני אדם. הכלל הוא חופש הביטוי והיוצא מן הכלל הוא הגבלתו.
    הגדרת גזענות על פי החוק: "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי אדם, ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני".
    חוק העונשין אוסר על פרסום דבר "מתוך מטרה להסית לגזענות". משמעות הדבר היא כי רק בהתקיים יסוד נפשי של כוונה ניתן להעמיד לדין אדם על פרסום כאמור. מדובר בדרישה מצמצמת מאוד, המקשה על העמדה לדין של מי שמסיתים לגזענות תוך עצימת עיניים לתוצאות מעשיהם.
    לכן מוצע מנגנון של תביעה אזרחית שמאפשר לפרט לתבוע פיצויים בגין פרסום גילויי גזענות או הסתה לגזענות באמצעות ביטול הדרישה לפי חוק העונשין להוכחת כוונה מיוחדת לביצוע הסתה גזענית והסתפקות ברף של "עצימת עיניים" המאפיין את מרבית הפרסומים הגזעניים. לעניין סעיף זה אין חשיבות אם יש בפרסום אמת ואם הוא הביא לגזענות הלכה למעשה.

    דהיינו, הצעת החוק כאמור, מרחיבה את הכלים המשפטיים להתמודדות עם גילויי הגזענות בישראל, באמצעות הוספת מסלול לתובענות אזרחיות של יחידים אשר נפגעו מגילויי גזענות או של ארגונים הפועלים להגנה על זכויותיהם של מי שנפגעו מגילויי גזענות. הצעה זו מבקשת להעניק אפשרות למעורבות אזרחית במניעת גילויי גזענות, במיוחד מצד יחידים וקבוצות הסובלים מגילויים אלו.

    בברכה,



    תגובה

אם אתם חשודים בביצוע עבירת אלימות? היזהרו – אתם עלולים להיענש באופן חמור ואף לשאת כתם שקשה למחוק. חשוב שתדעו מהן עבירות האלימות וסיווגן, אילו סוגי תקיפה קיימים בחוק ועוד. מהי זכותו של אדם לפעול מתוך "הגנה עצמית" וכד'. לטובתכם חשוב שתיוועצו בעורך דין פלילי – עוד בשלב החקירה במשטרה.
הפורום נועד לתת מענה משפטי מקצועי לשאלות בענייני עבירות אלימות על מאפייניה השונים.
בפורום זה יינתן מענה ראשוני למגוון שאלות הקשורות לחשודים או נאשמים בביצוע עבירות אלימות, אלימות כנגד אדם (החל מתקיפה, קטטה, גרימת חבלה חמורה ועד רצח), אלימות במשפחה, אלימות מינית (תקיפה מינית), אלימות כלפי קטינים, אלימות כלפי בעלי תפקיד (שוטרים, פקחים, רופאים, עובדים סוציאליים, מורים וכד') ועוד נושאים רבים שבוודאי יעלו בעקבות שאלות הגולשים בפורום.
במסגרת הפורום נייעץ ונסייע לך כיצד להתמודד ונעניק כלים משפטיים להצליח במאבק.