• 24 בדצמבר 2014

    הסדר טיעון וקורבן העבירה

    שלום,
    אני לא רוצה להזדהות אולם לאחר קרב משפטי הגענו להסדר טיעון עם הפרקליטות
    פתאום הפרקליטות הולכת לשאול את המתלוננת האם היא מסכימה? נראה לי מוזר
    האם תוכל להסביר לי גם מה זה הסדר טיעון?

    24 בדצמבר 2014
  • 24 בדצמבר 2014

    הסדר טיעון וקורבן העבירה

    שלום איציק,
    כעקרון, הסדר טיעון הוא הסדר בין רשויות התביעה לנאשם בהליך הפלילי וכן נפגעי עבירות מין ועבירות אלימות חמורות זכאים להביע עמדתם לגבי הסדר טיעון בטרם תתקבל החלטת הפרקליטות על הסדר.
    כאמור, במידה ומתגבש הסדר טיעון, על התביעה להודיע לנפגע על ההסדר, טרם קבלת החלטה בעניין.
    הנפגע יכול לפנות ישירות אל פרקליט מחוז או ממונה בכיר בפרקליטות בכתב או בעל פה, להשמיע את עמדתו ולהעביר כל אינפורמציה שימצא לנכון. התביעה חייבת להביא את עמדת הנפגע להסדר בין כלל שיקוליה, אולם אין מדובר בזכות וטו.
    כשהתובע מציג את הסדר הטיעון לפני בית המשפט, בית המשפט צריך לברר האם נמסרו לנפגע פרטי הסדר הטיעון והאם קוימו זכויותיו לפי החוק.
    במקרים שבהם תהיה פגיעה ממשית בניהול ההליך, בסמכות פרקליט המחוז הרלוונטי שלא לאפשר לנפגע להביע את עמדתו.
    נפגע עבירה מוגדר בחוק זכויות נפגעי עבירה כאדם שנפגע באופן ישיר ממעשה עבירה.
    כאמור, נפגע העבירה יכול לבקש להביע את עמדתו בכתב או בעל פה לפני הגורם המאשר - פרקליט המחוז או פרקליט בכיר מטעמו - בתוך 14 יום מהמועד שהמידע על הסדר הטיעון הובא לידיעתו. ושוב, למרות הזכות להבעת עמדתו של הנפגע, הגוף התובע אינו מחויב לאמץ אותה.
    נפגע עבירה שרוצה לתקוף הסדר טיעון לאחר שנשמעה עמדתו ולא התקבלה, יכול לעתור לבג"צ בבקשה לבטל את ההסדר.

    הסדר טיעון, הידוע גם בכינוי "עסקת טיעון", הוא הסדר בין רשויות התביעה לנאשם בהליך הפלילי.
    במסגרת הסדר הטיעון, מודה הנאשם בעובדות כתב האישום בתמורה להסכמה של התביעה להקלה מסוימת עם הנאשם - לרוב בתיקון כתב האישום, הפחתה או שינוי העבירות בהן הוא מואשם ו/או בהסכמה להקלה בעונש.
    יתרונותיו של הסדר הטיעון באים לידי ביטוי בכך שהוא חוסך זמן שיפוטי רב ומשאבים רבים לרשויות התביעה, הסנגוריה ולנאשם עצמו.
    במקרים מסוימים, הצורך למנוע מנפגע העבירה להעיד בבית המשפט יהווה שיקול חשוב של התביעה להגיע להסדר טיעון.
    הסדר טיעון צריך לעלות בקנה אחד עם "טובת הציבור", ועל רשויות התביעה לאזן בין כל השיקולים הנוגעים לעניין.
    ההסדר חייב לקבל את אישור בית המשפט כדי שייכנס לתוקף.
    בית המשפט אינו צד להסדר הטיעון ואינו מחוייב בו. עם זאת, ככלל, בית המשפט יקבל את ההסדר אליו הגיעו הצדדים מבלי להתערב בו. רק במקרים של חוסר סבירות קיצוני, יסרב בית המשפט לקבל את ההסדר שהוגש לו על-ידי הצדדים.
    היות והסדר טיעון נעשה בין הגוף התובע לבין הנאשם, הוא נחשב להחלטה מנהלית.
    בכבוד רב,

    24 בדצמבר 2014
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?