קביעת דרגת אי כושר להשתכר בנכות כללית?

קביעת הצימצום בהשתכרות נעשית לפי סעיף 195 לחוק המוסד לביטוח לאומי.
גם דרגת אי כושר להשתכר מוזכרת בסעיף195 לחוק המוסד לביטוח לאומי.
ככה כתוב, ציטוט: "(לאי-כושר או להפחתת הכושר כאמור
ייקרא בחוק זה- אי-כושר להשתכר)."
לעומת זאת יש סעיף 209 לחוק שקובע דברים נוספים א משלימים בקביעת דרגת אי הכושר. שם כתוב כך- ציטוט: "(ב) בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור
לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג
העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב
בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב
לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב
בעבודה כאמור."
השאלה המשפטית האם סעיף 195 וסעיף 209 צריכים לעלות בקנה אחד, ואם יש מצב של נכה שעובד ומרויח שכר נמוך לחודש כגון 1000-1500 ש"ח , האם לא תיקבע לו דרגת אי כושר של 75% --המניבה קצבה מלאה? האם המוסד לביטוח לאומי יכול להתעלם מהשכר בפועל?- ולהסתמך רק על סעיף 209 ולא גם על סעיף 195 לחוק?

תודה רבה מראש.