זכויות לציבור בחניה פרטית
בשנות השבעים נבנו ע"י שיכון עובדים בתים רבי קומות ללא חניה צמודה בירושלים. בתב"ע מופיע שטח חניה המשמש מספר בניינים. החניה בתב"ע מוגדרת בשם "חניה פרטית" בשנות השמונים בוצע תרש"צ שקבע זיקות הנאה לבניניים מסוימים בחניה זו. כל מגרש חניה והגדר למי יש בו זיקה. כל הזיקה סוכמה בשלושה סעיפים. " 1. מגרשי החניה הפרטיים המפורטים להלן יהוו חלקות רישום נפרדות וירשמו ע"ש בעלי הקרקע, מגרשי חניה פרטיים אלא ישועבדו בזיקת הנאה חופשית וללא הגבלה ולצמיתות לכל השימושים הקשורים לגישה ולמעבר להולכי רגל ולכלי רכב ולחניית כלי רכב לטובת המגרשים הנהנים. 2. כן ישועבדו מגרשי חניה אלא בזכות גישה ומעבר חופשי להולכי רגל ולכלי רכב ובזכות חנית כלי רכב ולצורך ביצוע השירותים העירונים." האם המקרה של תרשץ המכיל סעיפים אלו מוכר ממקומות שונים בארץ ? האם מי שאינו רשום בטבלת בעלי הזיקה יכול לחנות? האם ישנם פסקי דין בנושא? מהו שיעבוד של חניה?
שלום רב. הגדרת "זיקת הנאה" בחוק המקרקעין הינה כ"שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמה זכות להחזיק בהם". זיקת הנאה מאפשרת לנהנה לעשות שימוש במקרקעין למטרות המוגדרות אך לא להחזיק בה.
מה הדין של מי שלא רשום בזיקה? האם גם הציבור הרחב יכול להנות מחניה זו? האם יש פסקי דין בנושא זה?
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
