תגובה

יוסי שלום רב. העובדות שפירטת לוקות בחסר. בכלליות, אדם שהעביר נכס שחייבים עליו בארנונה, או חדל מהיות מחזיק בנכס זה אם השכירו לתקופה של שנה או יותר, לא יהיה חייב בתשלום כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל אחרי יום ההעברה או אחרי היום שחדל להיות מחזיק כאמור, אך כל זמן שלא נמסרה למועצה/לעירייה הודעה על העברת הנכס או על חדילת החזקה, יהא האדם האחראי לתשלום כל ארנונה על הנכס הזה שלא שולמה על-ידי הבעל החדש או על-ידי המחזיק שבא אחריו, הכל לפי הענין. בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה. בהנחה שאתה דיווחת כנדרש על העברת הרישומים בעירייה/מועצה, כבר נפסק שאין באפשרות העירייה למנוע ממך את הוצאת האישור שכן החובות הם אישיים ולא על הנכס.מבלי לגרוע מהאמור, יש לבחון את הסכם השכירות שלך עם השוכר,ולבדוק את האפשרויות גביה שלך מהשוכר, ככל שהחיוב הנ"ל הוטל עליו בהסכם השכירות. סעיף 161 לצו המועצות המקומיות, כמו גם סעיפים 325-326 לפקודת העיריות, מטילים את חובת ההודעה על הפסקת החזקה בנכס על הנישום, מתוך הנחה שהוא ימהר להשתחרר מחבותו בארנונה וימסור על כך הודעה בכתב לרשות המקומית. חבותו בתשלום ארנונה של המחזיק או הבעלים חדלה רק עם מתן ההודעה בפועל לרשות המקומית, שכן זו איננה מסוגלת לעדכן את רישומיה בנוגע לשינויים בבעלות ובחזקה אלא באמצעות מתן הודעה שכזו (ראה: ה' רוסטוביץ', ארנונה עירונית, בעמ' 276-278, ופסקי הדין המצוטטים שם). מכאן שחובת ההודעה לרשות המקומית מוטלת על מי שחדל להיות הבעלים או המחזיק של הנכס שהוא חב בגינו בארנונה, קרי: מוכר הנכס. 9. סעיף 201(א) לצו המועצות המקומיות קובע כי יש למסור כל הודעה אליה מתייחס הצו במשרדי המועצה, או בדואר רשום. מכאן משתמע כי הודעה שכזו צריכה להינתן בכתב (דרישת הכתב מופיעה בצורה מפורשת בסעיף 325 לפקודת העיריות).