סעיף 25יג לחוק השכירות
חוזה שכירות כולל סעיף ראשי ועיקרי של תקופת השכירות - 'תקופת השכירות היא מיום עד ליום, ולשוכר אין זכות לקצר את התקופה, ואף לא להביא שוכר חלופי תחתיו, והשוכר יהיה חייב בדמי השכירות וביתר התשלומים מכוחה עד לתום תקופת השכירות.' ואולם, סעיף אחד אחרי מאפשר למשכיר לקצר את תקופת השכירות בהודעה מראש בת 90 ימים בשני מקרים - 1. אם המשכיר ימכור את הבית והקונה לא ירצה להמשיך בשכירות. 2. אם המשכיר או מבני משפחתו ירצו לחזור ולהתגורר בחזרה בדירה. שאלה - האם סעיפי "היציאה" של המשכיר (2 המקרים הנ"ל) - ביחד עם ההוראה הראשית שאין לשוכר זכות לקצר השכירות - מקנים לשוכר זכות אוטומטית לקצר שכירות בהודעה בת 60 ימים?
אם בחוזה מופיע סעיף המאפשר רק למשכיר לבטל את החוזה באופן חד-צדדי, בלי שגם לשוכר ניתנה זכות כזו, הרי שהסעיף בטל ולמעשה אינו חלק מהחוזה. במקרה כזה זה לא אומר שזה מאפשר זכות קיצור אוטומטית לשוכר אבל, אם המשכיר הודיע על ביטול החוזה ללא הפרה של הצד השני או עילה אחרת בחוק, הוא למעשה מפר את החוזה.
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
שאלות נפוצות:
עודד בן חיים
אברהם
