עורך דין לא אובייקטיבי

עדיין אנחנו בתחום של אתיקה של עורכי דין מצד אחד ובתחום של דיני חוזים מצד אחר. למעט במקרים שנקובים בחוק, עו"ד ככל עצמאי המעניק שרות רשאי לגבות או לא לגבות שכר מלקוח. עו"ד יכול להחליט שבענין זהה הוא גובה שכר שונה מלקוחות ואינו חייב לנמק. אם נקבע הסכם שכר ו"הלקוח" הוא שלושה אנשים שאמורים כל אחד לשלם שליש שכר הטרחה, אין עורך הדין יכול זכאי לגבות יותר מאחד מן השלושה ופחות מהאחר. כן יכול עורך הדין למחול על שכר המגיע לו מאחד מן השלושה (מחילה/הנחה מוחלטת או חלקית) ובלבד שלא גבה מן האחרים יותר ממה שהתחיבו לשלם מלכתחילה. כל זאת מהבחינה החוזית. מבחינת אתיקה ייתכן ויש בכך בעיה, אלא שאינני בטוח בכך. לכן ראוי לעורר את השאלה בפניה ישירה אליו עם העתק לשני האחרים. ייתכן שיש לו הסבר טוב וייתכן שלא.

אם ברור לחלוטין שעורך הדין התחייב שאף אחד מהשלושה לא ישלם שכר טרחה גבוה יותר מהאחרים, אפשר לדרוש יחס זהה - כלומר אם מחל לאחד, ראוי שימחל גם לאחר.

ראוי לזכור את הפתגם היהודי הידוע - "מסריח אבל כשר" - שיכול ויחול גם בענייני שכר טרחה.