צוואה עם פגם צורני - ערעור

בצוואה היה פגם צורני שלגביו יש פסיקה מפורשת של היפוך בנטל . בזמן אמת העו"ד לא טען להיפוך בנטל. וכן השופטת טובה סיוון לא שמה לב לפגם הצורני ולכן קבעה שהיא נחזית כצוואה כשרה ולכן נטל ההוכחה על המערער. יש לציין שבכל שלב ההוכחות ניטען שיש בעיה של אנלפבתיות והיא הוכחה ואין חולקים עליה.אבל טענה זאת הוצמדה לכושר יכולת המצווה להבין בתוך הכשרות הרפואית ולא כפגם צורני. בשלב הסיכומים העו"ד ציין את פסק הדין המוכר לנדא ווין. וציטט שברגע שיש בעיה כזאת אזי ההלכה הפסוקה שהצד שמנגד חייב להוכיח בהוכחות פוזיטיויות שהייתה הקראת צוואה כי אם לא אז נטל ההוכחה על הדורש קיום. בפסק הדין השופטת כתבה שאין פגם צורני ושהצוואה נחזית ככשרה. וכמו כן לא התיחסה שפסהד שצוטט בכלל ולהוכחות שהצד השני היה צריך להרים. האם יש פה בעיה? האם בערעור על הצוואה צריכים להוסיף בטענות גם התנגדות על פגם צורני? האם כאשר טענה כזאת מועלה ונחקרת לכל אורך המשפט היא לא מספיקה?. תודה רבה