מנהלי הפורום
רונן גדות - עורך דין ונוטריון
רונן גדות הוא עורך דין ונוטריון בגבעתיים, בוגר הפקולטה למשפטים (LL.B) של אוניברסיטת תל אביב. משרדו של עו"ד גדות מספק מגוון שירותים משפטיים בתחום המשפט האזרחי, כולל ייעוץ משפטי כללי ומתן שירותי נוטריון. בשל נסיונו עו"ד גדות מטפל בנושאי ירושה במשולב עם הבעיות הנובעות בכך – בעיקר נושא הזכויות במקרקעין העוברות בירושה. הטיפול בנושא הירושות הוא מקיף: הכנת צוואות לטובת יורשים והתמודדות עם תוצאות של ירושה מכח צוואה או ללא צוואה לאחר פטירת המוריש.
מה הקריטריונים של בית המשפט
בית המשפט מעדיף מנהל חיצוני או שעורך דין שמייצג את חלק מהיורשים? יש דיון? שומעים את הצדדים היורשים? ניתן להתנגד? איפה נשמר העקרון של אוביקטיביות? מה הסיבה למינוי מנהל עזבון הרי כל הצדדים מפסידים כסף לא? זה עובד על עקרון הוכחה שיש בעיה מוכחת או מספיק ספק קל בשתוף פעולה בין הצדדים? ברשם אמרו שזה חייב להיות בהסכמת כל הצדדים. יתכן מינוי מנהל עזבון בכלל בלי לשמוע את כל היורשים רק על סמך פניית יורש אחד למשל עם טענות שיקריות בית המשפט בודק או שיש פסיקה טכנית שרירותית, והאם יש דרך לערער על החלטת מינוי מנהל עזבון. .
שאלות רבות שאלת. אני מקווה שעצרת לנשום תוך כדי כתיבת כל השאלות ברצף. ולגופה של הבעיה: המדיניות העקרונית היא נגד מינוי מנהלי עזבון. רשם לענייני ירושה מוסמך למנות מנהל עזבון רק אם כל היורשים מסכימים לבקשת המינוי ואם יש צורך אמיתי במינוי. אין ממנים רק לשם חדות המינוי. כאשר יש צורך אמיתי במינוי מנהל עזבון ואין הסכמה של כל היורשים, מוסמך בית המשפט למשפחה למנות מנהל עזבון גם ללא הסכמת מי מהיורשים. אם יש התנגדות למינוי, אמור בית המשפט לנהל דיון במינוי, הן לגבי עצם המינוי והן לגבי זהות מנהל העזבון.