מנהלי הפורום
גיא הרשקוביץ, משרד עורכי דין ומגשרים
בוגר המכללה למינהל – מקים ושותף במשרד. המשרד עוסק בתחום הרחב של המשפט המסחרי לרבות בליווי ויעוץ רכישת נכסים ו/או במכירתם, עריכת הסכמים מסחריים ועריכת חוות דעת מסחריות ומתן ייעוץ משפטי שוטף. בנוסף, משרדנו מספק ללקוחותיו שירותים משפטיים בתחום דיני התאגידים לרבות סיוע בהקמת חברות ושותפויות, עריכת הסכמי מייסדים ושותפויות, עריכת הסכמי מכירת / רכישת מניות, הקצאת מניות, הסכמים בין בעלי המניות והסכמי הלוואה.
מה הסבירות שבית המשפט יחייב את צד ב' לשלם פיצויים?
לפני 15 שנים נחתם חוזה עם צד ב', בגין השקעה כספית, זמן והוצאות שונות לטובת פרוייקט של צד ב'. לאחר 9 שנים בוטל החוזה הנ"ל ובמקומו נחתם חוזה לקבלת עמלות מהפרוייקט שימכר בעתיד , בסעיף "סיום החוזה" נאמר שהוא יסתיים רק לאחר שקיבלתי את העמלות מצד ב'. לאחר חמש שנים ביטל צד ב' את החוזה (ללא הפרת חוזה מצידי) בטענת התישנות ובניגוד לכתוב בסעיף "סיום החוזה". לאחר שצד ב' לא שעה להתראות ששלחתי לו, הגשתי נגדו תביעת לפיצויים בגין ביטול חוזה (התבססתי על הוצאות וזמן ייעוץ). שאלתי האם ישנם סבירות, שבית המשפט יחייב את צד ב' לשלם פיצויים? דוד
כן, נושא ההתיישנות סבוך הוא. בית המשפט סופר את המועד מיום היוולדות העילה או העוולה. איני יכול לספור המועדים לפי הכתוב. בעיקרון מדובר בשבע שנים מיום שנודע לתובע על קיומה של העוולה. יחד עם זאת קיימת טענת הגנה של שיהוי.