• 17 בינואר 2014

    האם אני פטור מאגרה

    יש לי טלוויזיה ישנה ללא ממיר , ואין לי שום ממיר , יש לי צלחת לווין ואני מקבל שידורים מהלווין עמוס האם אני פטור מאגרה

    17 בינואר 2014
  • 17 בינואר 2014

    תלוי את מי שואלים

    בעיקרון, מדובר בתקנות על "ממיר המאשר קליטת שידור דיגיטלי".
    בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דיון, מדובר ומוזכר במפורש על ממיר עידן+ וממירים של חברת הוט וחברת יס. אין כל איזכור של מקלט לוויני.
    לדעת הדרעק'ס של אגף הגביה, שמעשיהם הנלוזים כבר "זכו" לביקורת נוקבת משופטים רבים והם ידועים בחוסר הקפדה על החוק, כל מוצר המאפשר קליטת שידור והמרתו לתמונה וקול מחייב באגרה, גם אם אינו אחד הממירים שהוזכרו.
    גישה זו עד כמה שלא נאותה ולא נוחה, מקבלת חיזוק בפסק דין אחר בו מדובר על הרעיון שבבסיס החקיקה לפיו חובת תשלום על ידי מי שנהנה או יכול להנות מהשידור, לא משנה בעזרת איזה מתקן/מקלט/ממיר..
    לדעת אחרים, פריט כזה כמו מקלט לוויני דינו כמו אביזר למחשב המאפשר קליטה של שידור אך אינו בגדר הממירים המוזכרים כמחייבים בתשלום אגרה.
    הנושא טרם זכה לבירור משפטי ואין עדיין פסק דין מחייב בנושא.

    17 בינואר 2014
    • 17 בינואר 2014

      תלוי את מי שואלים

      באגרה שקיבלתי לשנת 2014 כתוב וזה ציטוט מילה במילה : "חייב באגרה כל מי שקולט שידורי טלויזיה במכשיר טלויזיה, לרבות באמצעות צלחת לווין ישירות משידורי לווין".
      וזאת בנוסף למה שכתוב פיסקה קודם : "חייב באגרה כל בית-אב או בית-עסק, אשר מחזיק במסך כשלהו ו/או במכשיר טלויזיה וברשותו ממיר דיגיטלי (אף אם אינם מחוברים) של "הוט", "יס"ת "עידן פלוס" או מסך עם ממיר מובנה.

      שאלה לחתול/עו"ד בוכובזה : לפי מה שכתוב גם בעלי טלפון סלולרי (עונה להגדרה "מסך כלשהו") אמורים לשלם אגרה ?

      17 בינואר 2014
      • 18 בינואר 2014

        כפי שנכתב: תלוי את מי שואלים (ואנשי אגף הגביה ידועים בחוסר אמינותם)

        החוק: חייב באגרה מי שבחזקתו מקלט טלוויזיה. מבחן החזקה נקבע בפסיקה כמבחן הזיקה הישירה והיכולת לצפות בשידור.
        הפסיקה, כולל הסכם פשרה בייצוגית שנקבע לאחרונה: הגדרת המושג "מקלט" תהיה מכשיר טלוויזיה שיש לו אפשרות קליטת שידור דיגיטלי באמצעות מפענח/ממיר פנימי (DVB-T) או באמצעות ממיר חיצוני לשידורי עידן+, או של אחת החברות הנותנות שירות זה של העברת השידור הדיגיטלי דהיינו חברת יס וחברת הוט.
        באותו הסכם שקיבל תוקף של פסק דין לא הוזכרה התיחסות לממיר לוויני ואנשי רשות השידור מנסים להכניס אותו למעין הסכמה מקובלת, כדי שאנשים ישלמו בלי לשאול שאלות. למעשה ממיר כזה עם צלחת לווינית לא הוזכר כלל בפסיקה ובחוק.
        יתרה מכך, לא כל ממיר לוויני מאפשר קליטת שידורים של רשות השידור ויש כאלה שמיועדים רק לקליטת שידורים ממדינות אחרות. אלו בוודאי שאינם עונים על הגדרת הפסיקה של זיקה לאפשרות הנאה מהשידור.
        הפרשנות של אנשי אגף הגביה היא שכל מי שקולט משהו באיזה אמצעי שהוא חייב באגרה, וגם אם אין לו כלל מקלט טלוויזיה חייב באגרה כי למה לא אם אפשר להתעמר בו.
        הפרשנות המקובלת היא שמדובר במכשיר המוגדר כמכשיר טלוויזיה או במכשיר המוגדר כמסך טלוויזיה ויש להגדירו כ "מקלט" אם יש גם ממיר המאפשר קליטת השידור והמרתו לקול ולתמונה.
        לא ידוע שהמושג "מסך כלשהוא" מוזכר בכלל בחוק, ולמיטב הידיעה הוא המצאה של אנשי אגף הגביה אשר ידוע כי החוק אינו מנחה תמיד את מעשיהם ולפעמים אף חוטאים בעבריינות ברורה. בחוק מוזכר המונח "מקלט" ולא "מכשיר" ואילו הגדרת "מקלט" נקבעה כאמור בפסיקה.


        18 בינואר 2014
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?