• 5 באוגוסט 2013

    שאלה חשובה

    היי,
    שאלה לי. אני גרה שנה בדירה שכורה בתל אביב, עם שתי שותפות. אף אחת מאיתנו לא היתה רשומה בתל אביב, ועל כן מעולם לא התעסקנו או שילמנו את האגרה. שתי הבנות שהיו בדירה שנכנסתי גרו שם שנה לפני וגם הן מעולם לא שילמו. הטלויזיה שייכת לבעלת הבית.
    כעת, התחלתי שנה חדשה בדירה וחתמתי על חוזה חדש. שתי השותפות התחלפו ונכנסו שתיים חדשות. אחת מהן מתעקשת לשנות את כתובתה לתל אביב עבור תו החניה. כמובן שאינני יכולה למנוע בעדה אך אני תוהה מה לעשות עם האגרה.
    האם כדאי שהיא תפנה לרשות השידור ותודיע שהיא נכנסה לדירה בה יש טלויזיה ותבקש לשלם עבור השנה, ונתחלק שלושתנו? או שמא הדבר רק יפתח פתח לשאלות שכן מדובר בטלויזיה ישנה נמצאת שם שנים? כמו כן האם כדאי לי להצהיר שגרתי שם שנה ולבקש לשלם על השנה הקודמת? כמובן שהדבר יגרום להתנגדות אצל השותפות הקודמות, אך מאחר וגם ככה עם שינוי הכתובת עלולים לבוא אלינו עם האגרה, אני חוששת שהתעלמות עלולה להיות מסוכנת עוד יותר. אשמח לעצה, לחוצה ואבודה. תודה.

    5 באוגוסט 2013
  • 5 באוגוסט 2013

    שאלה חשובה


    לשוכרת היקרה שלום רב,
    לפי חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, המחזיק במקלט טלוויזיה ישלם אגרה שנתית לרשות השידור (379 ש"ח לשנת 2011). כוונת המחוקק בהטלת האגרה הינה לממן באמצעות האגרה את השירותים שנותנת רשות השידור, קרי, לממן את תכני השידור שהמחזיק במקלט טלוויזיה יכול לצפות בהם באמצעות המכשיר. המדובר בתשלום חובה, המכיל רכיב של מס ורכיב של מחיר, הנגבה בגין שידורי הטלוויזיה שמספקת רשות השידור. המחוקק ביקש להטיל את החיוב באגרה על מי שמחזיק במכשיר טלוויזיה ועשוי ליהנות משידורי הטלוויזיה. אדם המחזיק במקלט טלוויזיה מחויב בתשלום אגרה גם כאשר הוא איננו הבעלים של הטלוויזיה (הטלוויזיה שייכת למישהו אחר, למשל לחבר או למשכיר הדירה). כמו כן, חובת תשלום האגרה מוטלת גם אם מחזיק המקלט מחובר לכבלים ואפילו שהוא אינו יכול לקלוט שידורים אלא באמצעות כבלים.
    המחוקק הגביל את גביית האגרה לטלוויזיה אחת ביחידת דיור אחת, גם אם מתגוררים מספר בני משפחה המשתמשים במספר מקלטים. אם המחזיק במקלט טלוויזיה מתגורר ביחידת דיור נפרדת, אפילו שהיא צמודה, עליו לשלם אגרת טלוויזיה נפרדת. יחידת דיור נפרדת היא יחידה אשר קיימת הפרדה ברורה בינה לבין יחידת האב, והיא כוללת את כל הפונקציות הנדרשות לצורך קיומה כדירה נפרדת. רק מקום בו קיימת הפרדה של ממש בין היחידות, באופן אשר מאפשרת חיים המנותקים לחלוטין מהנעשה ביחידה הצמודה (לרבות שמירה על פרטיות הדיירים), אזי ניתן יהיה לראות באלו כיחידות דיור עצמאיות.

    תושב שהודיע בכתב על העברת מקלט הטלויזיה שברשותו (למשל לגרושתו) או שהוא אינו מחזיק עוד בטלוויזיה (למשל כי הוא עבר לבית הוריו, לגור בחו"ל, מסיבות של אמונה) אינו אמור לשלם אגרה. אגף הגבייה של רשות השידור לא יישלח (אסור לו) דרישות תשלום לאנשים שמסרו הודעה כאמור עד לקיום ביקור בית. רשות השידור, כל עוד אין בידיה אסמכתה שהתושב מחזיק במקלט בלל או במקלט אחר, אין בסיס בדין לחיובו באגרה. וכי אין בסיס בדין גם להתניית ביטולה של האגרה במסירת כתובת מגורים בפועל (ראו פסק דין בש"א 205710/09). רשות השידור אינה יכולה להסתמך באופן עיוור על רישום הכתובת במשרד הפנים מתוך התעלמות מטיעוניו של האזרח שאין הוא גר בכתובת הרשומה המשרד הפנים.
    בהצלחה רבה

    5 באוגוסט 2013
    • 5 באוגוסט 2013

      שאלה חשובה

      עו"ד בוקובזה. תודה על המענה המהיר, אך לא ממש הבנתי. הרי היא כן תחליף את הכתובת, והיא כן תגור בדירה. מה רצוי לנו לעשות פרקטית?

      5 באוגוסט 2013
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?