אזרחות ותעודות

אשרה המיועדת לתייר שאיננו אזרח ישראלי ומגיע לביקור בארץ. על מנת שיורשה להיכנס ולשהות בישראל עליו לקבל אשרה מתאימה, שהיא אשרה למטרת ביקור או תיירות. על מנת לקבל אשרה זו על המבקש להגיש בקשה מתאימה לנציגות ישראל בחוץ לארץ. טופס הבקשה הרלוונטי הוא טופס בקשה לאשרת כניסה למטרת ביקור אותתיירות בישראל. סוג האשרה הינו ב/2; כלומר, ויזה מסוג ב/2 (B/2). למי מיועדת ויזה מסוג ב/2 (B/2)? למי שמגיע ארצה למטרות תיירות וטיול ואין בכוונתו להשתקע כאן, לעבוד או להשתלב בלימודים אקדמיים או בכל פעילות מעבר לתיירות וטיול. מה מעניקה ויזה מסוג ב/2? אשרה זו ניתנת לתקופה של עד שלושה חודשים והיא מעניקה לתיירים היתר להיכנס לישראל ולשהות בה תקופה קצובה ומוגבלת בזמן. בעלי אשרה זו אינם רשאים ללמוד, לעבוד או לגור באופן קבע בארץ; והם מחוייבים לעזוב את ישראל בטרם חלוף תקופת אשרת השהייה. ישנה אפשרות להאריך תקופה זו בהליך מיוחד מול משרד הפנים. איך מקבלים ויזה מסוג ב/2? תלוי במדינת המוצא: אשרת תיירות לעיתים מוענקת במעברי הגבול ולעיתים יש לבקשה ולזכות בה מבעוד מועד, עוד במדינת המוצא, בטרם ההגעה לישראל. כלומר, ישנם תיירים שלא נזקקים להליך מיוחד טרם ההגעה ארצה, בעוד אחרים חייבים "לסגור את הפינה" הזו מבעוד מועד. בצו הכניסה לישראל מוגדרות המדינות שמהן מתאפשרת הגעה ארצה ללא צורך באשרת תייר.

דרכון כמו גם תעודת מעבר הם שני מסמכים רשמיים חשובים ביותר. מדובר בתעודות רשמיות שמפיקות הרשויות בישראל ואשר מאפשרות למי שמחזיק בהן לצאת ממדינת ישראל ולהיכנס למדיונת זרות וההפ – לצאת ממדינות זרות ולהיכנס לישראל. בשנים האחרונות, עם ההתפתחות הטכנולוגית השתנו פניהן של הדרכון ותעודת המעבר – תעודות רשמיות אלהשהיו מונפקות באופן ידני ובהמשך ממוחשב הפכו כעת לביומטריות. דרכון ביומטרי, כמו גם תעודת מעבר ביומטרית משמען שהתעודה נושאת בתוכה לצד נתונים אלקטרוניים וכאלה המוזנים ידנית גם נתונים ביומטריים. הכוונה לנתונים של בעל הדרכון או תעודת המעבר שנכללים בתוכו באמצעות טכנולוגיה מתוחכמת ואשר ניתן באמצעותם לזהות את בעל הדרכון. באופן הדרגתי מחליפים הדרכונים ותעודות המעבר הביומטרים את הדדרכונים ותעודות המעבר מה"דור הישן". החל מיוני 2017 מונפקים רק דרכונים ביומטריים, מה שאומר שמי שמנפיק דרכון חדש ינפיק דרכון ביומטרי; ומי שנושא דרכון "רגיל" יוכל להשתמש בו עד להחלפתו מסיבה כלשהי (פקיעת תוקף / רובדן, גניבה או השחתת דרכון וכדומה). כמו כן, מי שמעוניין בכך יכול להחליף את הדרכון הקיים בדרכון ביומטרי ללא קשר לצורך בחידוש או הנפקת דרכון. דברים אלה נכונים גם כאשר מדובר בתעודת מעבר. איך מנפיקים דרכון ביומטרי ותעודת מעבר ביומטרית? על מנת להנפיק דרכון או תעודת מעבר ביומטריים יש לפנות בבקשה מתאימה למשרד הפנים. בקשה לדרכון ביומטרי או לתעודת מעבר ביומטרית מוגשת על טופס בקשה מתאים - טופס משותף לשני אלה, כשהמבקש נדרש למלא בו את האופציה הרלוונטית עבורו. טופס בקשה זה משמש הן ללהנפקה של דרכון ביומטרי, הן לחידוש של דרכון ביומטרי, הן להנפקה של תעודת מעבר ביומטרית והן לחידושה.

שתי תעודות רשמיות מטעם המדינה מאפשרות לאדם לצאת ולהיכנס בגבולות ישראל: דרכון ישראלי ותעודת מעבר מטעם ישראל. הן הדרכון והן תעודת המעבר הם מסמכים רשמיים המוענקים לתקופה מוגבלת. בתום התקופה המנויה והקצובה בזמן פוקע התוקף של התעודות.

בעל התעודות – ואין זה משנה אם הינו אזרח ישראלי בעל דרכון ישראלי, אזרח זר בעל דרכון זר ו/או בעל תעודת מעבר ישראלית – חייב להקפיד שאלה תהיינה בתוקף. ללא דרכון בתוקף ו/או ללא תעודת מעבר תקפה לא ניתן לעבור במעברי גבול ישראלים וזרים. עובדה זו מקימה חובה לנקוט הליכים רשמיים לשם הארכת תוקף של דרכון או של תעודת מעבר. בקשה רשמית זו מוגשת על גבי טופס רלוונטי והיא נדרשת גם במקרים בהם שואף בעל התעודה להכניס בה שינויים. כך, למשל, אזרח ישראלי שששינה פרט כלשהו מפרטיו האישיים אשר נכללים בדרכון חייב להגיש בקשה רשמית מתאימה.

אותו הדין חל גם לגבי תעודת מעבר. פרטים רלוונטיים יכולים להיות שינוי שם, שינוי שם משפחה וכמובן, כאמור תאריך פקיעת תוקף.

 מתי פוקע תוקף הדרכון? ככלל, על פי החוק והנהלים דרכון של אזרח ישראלי לרוב יהיה תקף לתקופה של עשר שנים, ווכארש מדובר בקטין – לתקופה של חמש שנים. עם חלוף התקופה ו/או בעת שינוי כלשהו בפרטי האזרח (שינוי שם או שם משפחה ו/או החלפת תמונה) יש להגיש בקשה להארכת תוקף דרכון ו/או בקשה לשינוי פרטי דרכון בהתאם לנסיבות. בחלק מהמקרים יהיה צורך בהנפקה מחודשת של דרכון.

חוק האזרחות מגדיר את הדרכים, התנאים והנסיבות לקבלת אזרחות ישראלית. קבלת מעמד נכסף של "אזרח ישראלי" מתאפשרת רק על פי הדרכים הללו, אשר קבועות ומפורטות בחוק. לפי סעיף 1 לחוק האזרחות, אזרחות ישראלית מוענקת ("נקנית") אך ורק באחת מהדרכים הבאות: אזרחות ישראלית מכוח שבות, מכוח ישיבה בישראל (תשובות), מכוח לידה ו/או לידה וישיבה (מי שנולד ו/או נולד ויושב בישראל, בכפוף לקבוע בחוק), מכוח אימוץ, מכוח התאזרחות וכן מכוח הענקה. הענקת אזרחות היא סמכות המוקנית לשר הפנים אשר, לפי הקבוע בסעיף 9 לחוק האזרחות, מוסמך להעניק אזרחות ישראלית למבקשים שעונים על מאפיינים מסוימים, בתנאים מסוימים ובנסיבות מסוימות על פי שיקול דעתו. הסדר זה מכונה "אזרחות מכוח הענקה" ולפיו הורים שיגישו בשם בנם בקשה לשר הפנים, זה יוכל להיענות לבקשתם ולהעניק לקטין שהינו תושב ישראל מעמד של אזרח ישראלי. לשם כך על ההורים להגיש בקשה מתאימה למשרד הפנים. הבקשה תוגש על גבי טופס בקשה להענקת אזרחות ישראלית לקטין תושב ישראל על פי סעיף 9(א)(1) לחוק האזרחות. יש למלא את הבקשה בפירוט ובדיוק רבים. בין הפרטים שיש למלא בטופס הבקשה נכללים פרטי ההורים המבקשים, פרטי הקטין שאליו מתייחסת הבקשה וכן הצהרה לגבי מצבם וכוונותיהם של ההורים. בין היתר עליהם להצהיר כי חיו בישראל שלוש מתוך החמש השנים האחרונות וכי השתקעו בה וכן בעתיד בכוונתם להשתקע בה וכי הקטין נשוא הבקשה שולט בשפה העברית.

נישאת לאזרח פלסטיני וברצונך לקבל חזרה את האזרחות הישראלית עליה ויתרת? ההליך הרלוונטי עבורך הוא הליך השבת אזרחות: הליך השבת אזרחות הוא הליך ייחודי שמאפשר למי שוויתרה על אזרחותה לבקשה חזרה, כך שיתאפשר לה לחזור ולהיות אזרחית ישראלי. הסדר זה של השבת אזרחות ישראלית רלוונטי לנסיבות הבאות: אזרחית ישראלית נישאה לתושב פלסטיני, כלומר למי שהינו תושב יהודה שומרון וחבל עזה. על מנת לחיות עמו בשטחים הפלסטיניים נדרש ממנה לוותר על אזרחותה הישראלית. בחלוף זמן מה, מסיבות אלה ואחרות מחליטה היא לשוב אל מקום מושבה הראשון, קרי אל שטחי ישראל והיא מעוניינת להשיב לעצמה את מעמד האזרחות עליו ויתרה. מצב דברים זה יחסית שכיח בקרב ערביי ישראל ולרוב בקשה להשבת אזרחות ישראלית מוגשת כאשר הנישואין בין בני הזוג פוקעים, למשל, עקב גירושין או פטירתו של הבעל אזרח השטחים. במצב זה, משום שאותה אישה, וויתרה על אזרחותה הישראלית בעת שביקשה להירשם במרשם האוכלוסין בשטחים (מרשם האוכלוסין של יהודה שומרון וחבל עזה) כבר איננה נחשבת אזרחית ישראלית וכדי לזכות מחדש במעמד זה עליה להגיש בקשה להשבת אזרחות ישראלית. כיצד יש לפעול לשם מימוש הזכות להשבת אזרחות ישראלית? על המבקשת להוריד ולמלא טופס בקשה להשבת האזרחות, בו יצוינו פרטיה ונסיבות עניינה. כך, בין היתר, יש לפרט מתי נעשה הוויתור על האזרחות הישראלית ולפרט פרטים מגוונים לגבי המבקשת, בן זוגה וילדיהם. אל טופס הבקשה להשבת אזרחות ישראלית יש לצרף מגוון מסמכים, ביניהם, תעודת זהות פלסטינית (תעודת זהות של יהודה שומרון וחבל עזה), תעודת נישואין של בני הזוג, תעודת פטירה או גירושין (תלוי בסיבה בשלה פקעו הנישואים), מגוון ריאות המעידות על חייה של המבקשת ושל ילדיה בישראל ועוד.

חוק האזרחות מונה מספר דרכים בהן ניתן לקבל מעמד של אזרח ישראלי. הדרכים המנויות בחוק האזרחות הן הדרכים היחידות לקבל מעמד של אזרח ישראלי ורק לפיהן – בהתאם לנסיבות, לתנאים ולהלכים הקבועים בחוק – ניתן לקבל אזרחות ישראלית. סעיף 1 לחוק האזרחות מפרט מכוח איזה "מצב" נקנית אזרחות ישראלית, כשהמצבים המפורטים כוללים "אזרחות מכוח שבות", אזרחות מכוח לידה ו/או לידה וישיבה, אזרחות מכוח הענקה אזרחות מכוח אימוץ ואזרחות מכוח התאזרחות. הליכים של התאזרחות משמעם הגשת בקשה מתאימה למשרד הפנים בכדי לזכות במעמד של אזרח. זכאות לאזרחות מכוח התאזרחות מוגדרת בסעיפים 5-8 לחוק האזרחות. סעיפים אלה מגדירים מספר מצבים בהם הליך של הגשת בקשה להתאזרחות הוא ההליך המתאים שאותו יש לנקוט ולפיו יש לפעול על מנת לזכות במעמד של אזרח ישראלי. בקשה להתאזרחות היא הדרך הרלוונטית לקבלת אזרחות ישראלית באחד משלושת המקרים הבאים: מקרה בו מי שזכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, אך הצהיר על אי רצונו להיות אזרח ישראלי ובכך ויתר על זכותו זו. במקרה כזה המבקש זכאי לזכות במעמד של אזרח ישראלי, אך בשל הצהרתו על אי רצון (למשל, בשל רצון באזרחות זרה), כדי לזכות במימוש זכות זו ולקבל מעמד של אזרח ישראלי בפועל, עליו להגיש בקשה להתאזרחות. מצב דברים נוסף בו יש להגיש בקשה להתאזרחות הוא מצב בו בני זוג חיים יחד בישראל, כשאחד מהם הינו אזרח ישראלי ואילו השני הוא תושב קבע בישראל ומעונין לזכות במעמד של אזרח. אז יש להגיש בקשה להתאזרחות. מצב נוסף הוא מצב בו המבקש הינו תושב קבע בישראל.

כשאדם מביט במראה, נושם ומתפקד, אין צורך שיצבוט את עצמו על מנת להרגיש שהוא חי. גם הסובבים אותו שמכירים אותו יכולים להעיד שטרם עזב את העולם. אולם, ישנם מקרים בהם אדם זקוק לראיה ממשית שתעיד כי הינו חי ונושם וכי טרם החזיר נשמתו לבורא. ראיה חשובה שתוכיח כי אדם הינו בין החיים היא "תעודת חיים". תעודת חיים מהווה מסמך רשמי שמנפיקה המדינה עבור תושבי ישראל. כל מי שחי בישראל ונהנה ממעמד של תושב רשאי להגיש בקשה לרשות מינהל ההגירה והאוכלוסין (גוף השייך למשרד הפנים) ולבקש תעודת חיים. תעודה רשמית זו יכולה להוות ראיה בלתי ניתנת לערעור המלמדת על קיומו של אדם. כדי להפיק תעודת חיים, על המבקש המעוניין בה לפנות למשרד הפנים ולנהל מול נציגיו את ההליך הבא: הדפסת טופס בקשה למתן תעודת חיים מילוי פרטים אישיים הנדרשים בבקשה, לרבות שם משפחה, שמות מגורים, כתובת, מצב משפחתי ועוד. בשלב השלישי יש לגשת אל רופא מוסמך ובעל רישיון אשר ימלא את הטופס, ויצהיר בכתב כי ראה במו עיניו ואף בדק במו ידיו את המבקש החתום על הבקשה. חתימה וחותמת הרופא, כמו גם חתימה וחותמת בית החולים נדרשים אף הם. עם הבקשה ועם תעודת זהות, יש לגשת אל אחת ממשרדי רשות ההגירה והאוכלוסין ולהגיש את הבקשה. שירות זה רלוונטי עבור תושבי ישראל, לרבות עובדים זרים.

מרשם האוכלוסין מכיל ידע מגוון אודות אזרחי ישראל. רבים מהפרטים המצוינים במאגר מידע נרחב זה, המנוהל על ידי רשות האוכלוסין וההגירה (גוף של משרד הפנים), מהווים ראיה לקיומם מעצם רישומם. כלומר, הפרטים הרשומים במרשם האוכלוסין אודות אדם מסויים נתפסים בעיני כל (לרבות רשויות רשמיות במדינת ישראל) כנכונים. כך, שמותיו של אדם, הלאום שלו, מצבו האישי, פרטי בן / בת זוגו ופרטי ילדיו החופפים את הפרטים הללו כפי שהם רשומים במרשם האוכלוסין. מרשם האוכלוסין מהווה מאגר מידע עצום ורב חשיבות; ניתן לא רק לעדכן בו מידע, אלא גם לשאוב ממנו מידע. ישנו מגוון גדול של בקשות למידע ממרשם האוכלוסין. בקשות אלה מניעות תהליכים שבסופם מונפקות מסמכים רשמיים של המדינה, המכונים “תעודות”. תעודות אלה מעידות על פרטים, מידע, סטטוס, או מצב דברים (נסיבות, התרחשויות). תעודות אלה, המהוות מסמכים רשמיים מטעם המדינה, כוללות תעודת לידה, תעודת פטירה, תעודת חיים ועוד. אחת התעודות שניתן להפיק על די הגשת בקשה מתאימה לרשות האוכלוסין וההגירה היא בקשה לקבלת תעודה המעידה על שינוי שם או בחירת שם משפחה. כאמור, בין הפרטים הנכללים במרשם האוכלוסין מופיעים גם שמות, לרבות שם פרטי, שם משפחה ושמות הילדים. כאשר אדם משנה את שמו (למשל, עקב נישואים, עקב פקיעת נישואין, עקב רצון אישי וכדומה), שינוי זה מתעדכן במרשם האוכלוסין. עדכון הפרטים גורר את הופעתם של מגוון פרטים במרשם האוכלוסין, לרבות השמות הקודמים, טרם השינוי, לרבות שם משפחה קודם ושם פרטי קודם. אדם המעוניין בכך רשאי לבקש מרשות האוכלוסין וההגירה תעודה המעידה על העובדה ששינה את שמו הפרטי, ו/או שמות ילדיו ו/או שם המשפחה שלו. לשם כך עליו להגיש בקשה מתאימה למשרד הפנים - בקשה לקבלת תעודה המעידה על שינוי שם או בחירת שם משפחה.

מי שמעוניין לשהות בישראל צריך להסדיר את מעמדו החוקי במדינה. לשם כך יש לפנות בבקשה מתאימה לשם הסדרת מעמד חוקי אישי של המבקש בהתאם לנסיבות המכתיבות את אפשרויותיו. קביעת מעמד חוקי אישי בישראל משפיעה מאד על חייו של בעל המעמד. מהמעמד החוקי נגזרים מאפייני השהייה של בעל המעמד בישראל (חוקיות שהייה, תקופת שהייה, יכולת לצאת מישראל ולשוב אלליה), מוגדרת מערכת היחסים בין השוהה לבין מדינת ישראל וכן נקבעים זכויותיו וחובותיו (זכויות סוציאליות, יכולת מגורים, יכולת נישואים, פרנסה וכדומה). אחד ההליכים להסדרת מעמד חוקי בישראל היא באמצעות הגשת טופס בקשה לתעודת עולה. אותו טופס רלוונטי גם עבור מי שמעוניין לקבל רישיון לישיבת קבע בישראל. תעודת עולה ורישיון קבע הם שני מעמדות שונים שרוכזו בטופס אחד, כאשר על ממלא הטופס להגדיר מראשמהי מטרת ההליך שהוא נוקט. מי שמעוניין בתעודת עולה פועל למיצוי זכויותיו וקביעת מעמדו מתוקף חוק השבות; ומי שמבקש רשיון לישיבת קבע פועל בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל, אשר, על פי רוב רלוונטיות למי שחוק השבות לא חל עליו. חוק השבות קובע קריטריונים לזכאות לשבות ובין היתר מאפשר הענקת מעמד של "עולה" לעולים חדשים, בכפוף לתנאי החוק. מעמד עולה מזכה את בעל המעמד בזכויות מגוונות, כמו גם בהטבות וזכאויות מגוונות שיסייעו לו במהלך הקליטה בישראל. מי שאיננו זכאי שבות, אך מעוניין בכל זאת לחיות ולהתקיים בישראל צריך לפעול בנתיב של בקשה לרישיון ישיבת קבע. מצב זה נפוץ, למשל, במקרים בהם בן זוג שאינו ישראלי (ו/או יהודי) נישא לאזרחית ישראלית ושניהם השתקעו בארץ.

מי שאיננו אזרח ישראלי ומעוניין להיכנס לישראל ולשהות בה חייב לקבל רשות והיתר כניסה ושהייה מהרשויות בישראל. כאשר מדובר בתייר המגיע לישראל למטרות טיול ותיירות ואין בכוונתו לעבוד, ללמוד, לשרת בצבא ו/או להפוך את ישראל למקום מושבו הקבוע – חייב להצטייד בויזה מתאימה. הויזה הרלוונטית היא אשרתכניסה לישראל למטרות ביקור או תיירות. אשרה זו מכונה ויזה ב/2 (B/2). אשרת ביקור או אשרת תייר זו מזכה את בעל הויזה להיכנס לשיראל ולשהות בה לתקופה מוגבלת וקצובה בזמן. על פי רוב אשרת תייר מאפשרת שהייה של עד שלושה חודשים בגבולות המדינה. המשמעות היא שבחלוף שלושה חודשים על התייר לעזוב את ישראל, ואם לא יעשה כן ייחשב לשוהה בלתי חוקי בישראל. בהקשר זה כמובן רלוונטית השאלה – מה קורה במצב בו התייר רוצה להאריך את תקופת השהייה מעבר לשלושת החודשים (או לכל תקופה אחרת המנויה באשרת הביקור ו/או אשרת התיירות שבידיו? ובכן, קיימת אפשרות לשהות בישראל על תקן אשרת תייר לתקופה ארוכה יותר, אולם לשם כך יש צורך בהארכת האשרה שניתנה. לשם כך על התיירים – אותם תושבים זרים השוהים בישראל ברשיון – להגיש בקשה להארכת שהייתם בישראל לתקופה נוספת. בקשה להארכת תוקף רישיון השהייה בישראל תוגש על גבי טופס בקשה להארכת אשרת תייר או אשרת ביקור. את הטופס יש למלא ולהגישו בצירוף מסמכים נדרשים לאחד מסניפי משרד הפנים. אל הטופס יש לצרף תמונות, דרכון זר בתוקף (לתקופה העולה על שישה חודשים מעבר לשהות המבוקשת), הוכחות לקיומן של נסיבות המוכיחות כוונה לשוב לארץ המוצא (למשל, תלושי שכר מעבודה בארץ המוצא, כרטיס טיסה חזרה משולם, אישור לימודים אקדמיים וכדומה).

נישאתם? ברכות לרגל הנישואים, אתם ודאי נרגשים מכל השינויים הצפויים בחייכם. שינויים אלה כוללים לא רק שינויים במגורים, במארג היחסים המשפחתיים ובטיב הקשר ביניכם; אלא גם שינויים במרשם האוכלוסין. מרשם האוכלוסין הוא מאגר מידע הכולל פרטים אישיים מגוונים של כל השוהים בישראל (לרבות, כמובן, תושבים ואזרחים). הפרטים הנכללים במרשם האוכלוסין כוללים גם, בין היתר, את הגדרת הסטטוס, כלומר מה שמכונה "מצב אישי”, ומתייחס להגדרת מצבו המשפחתי ומעמדו של האדם מבחינה זו. כך, במרשם האוכלוסין מצויין האם האדם הינו רווק, נשוי, אלמן או גרוש, והאם יש לו ילדים. כמו כן כולל מרשם האוכלוסין גם את שמותיו של הפרט, לרבות: שם פרטי, שם קודם (אם שונה בעבר) וכמובן שם משפחה. כאשר בני זוג נישאים בישראל, קם צורך במספר הליכים פרוצדורליים, שאחד מהם הוא הצורך בעדכון פרטים אישיים במרשם האוכלוסין. צורך זה נובע מהעובדה הפשוטה שמצבם האישי של בני הזוג השתנה. פרט נוסף שמשתנה, על פי רוב כאשר מדובר באשה, הוא שם המשפחה שלה. שם הנעורים שנשאה טרם שנישאה מוחלף, או שמתווסף אל שם המשפחה של בעלה. שינוי זה בשם המשפחה מחייב נקיטת הליך פרוצדורלי המכונה "הודעה על בחירת שם משפחה”. סעיף 6 לחוק השמות מאפשר את היכולת לבחור שם משפחה חדש עקב נישואין ולעדכן בהתאם את מרשם האוכלוסין. הליך זה מתנהל מול רשות האוכלוסין וההגירה, שהינה גוף השייך למשרד הפנים, האחראי, בין היתר, גם על מרשם האוכלוסין. לשם מימוש ההליך יש לפנות בטופס מתאים אל הרשות. הטופס הרלוונטי הינו טופס להודעה על בחירת שם משפחה בעקבות נישואין. בטופס יש למלא את פרטי בני הזוג ואת הודעות הבעל והאישה לגבי נישואיהם, רצונותיהם והסכמתם לשינוי שם המשפחה.

את רשימת המטלות המתארכת שמונחת על השידה לצד המיטה בחדר היולדות, מקשטות גם משימות פרוצדורליות. לצד ההכרח להכין את הסלקל והעגלה, להביא את פריטי חבילת הלידה מ"שילב" ולקבוע עם יועצת הנקה, מעטרות את הרשימה רבת החשיבות גם מטלות פרוצדורליות הקשורות להסדרת רישומו של הרך הנולד במרשם האוכלוסין. מדינת ישראל מנהלת רישום מדוקדק של כל תושבי ואזרחי מדינת ישראל במאגר מידע המכונה "מרשם האוכלוסין" וכולל מידע ופרטים אודותיהם. לפיכך, כאשר נולד לכם בשעה טובה ילד, עליכם לפעול מול הרשויות המתאימות כדי להסדיר את רישומו מול משרד הפנים. ההתנהלות מול משרד הפנים מתחילה עוד בבית החולים: לאחר הלידה עליכם לגשת לנציגי משרד הפנים הנמצאים במקום ולנהל מולם את ההליך הנדרש. ככלל, לאחר הלידה, מוטלות מספר משימות - עליכם לרשום את הילד במרשם האוכלוסין, להגיש בקשה לתעודת לידה וכן לעדכן את הספח של תעודת הזהות שלכם, כך שתכלול גם את היורש הרך בשנים. את כל המטלות הללו תוכלו להשלים, או לפחות להתחיל לבצע בנציגות משרד הפנים בבית החולים - משרדם על פי רוב ממוקם ליד מחלקות היולדות בבתי חולים ברחבי הארץ. אם אין ברצונכם בשלב זה לבחור שם לילד - אם מפאת מצוות הברית, או בשל חוסר הסכמה - תיאלצו להמשיך את ההליך הנדרש מהבית. החדשות הטובות הן שבניגוד לעבר, כיום, זה הרבה פחות מסובך. בעבר, לשם השלמת כל הפעולות וההליכים הפרוצדורליים עקב לידה, ההורים הטריים היו נדרשים לסור למשרד הפנים ולהמתין בתור הארוך לקבלת שירות - תענוג שהופך מפוקפק וקשה אף יותר כשעל ידיכם תלוי תינוק טרי. למרבה המזל, לאחרונה משרד הפנים השיק שירות כולל המקל מאד על הורים טריים. מדובר בשירות "חבילת לידה" המאפשר להשלים את כל ההליכים הפרוצדורליים הנ"ל באמצעות האינטרנט ומייתר את הצורך בהגעה פיזית אל משרד הפנים. שירות מבורך זה כרוך בהגשת טופס ייעודי המכונה "הודעה על מתן שם פרטי לנולד/ת" וצירוף מסמכים נדרשים. את כל אלה יש לשלוח באמצעות האינטרנט.

מרשם האוכלוסין בישראל מהווה מאגר מידע בו נכללים פרטים רבים אודות כל מי ששוהה בישראל. תשובי ואזרחי המדינה רשומים במרשם האוכלוסין, שכולל גם מידע ופרטים נוספים אודותיהם, דוגמת מצב משפחתי, שמות הילדים, הלאום ועוד. אחד מהפרטים הנכללים במרשם האוכלוסין הם המען של האדם. הכוונה היא לכתובת של האדם, לפי מרשם האוכלוסין. כתובת זו היא הכתובת המעודכנת במשרד הפנים. לכתובת המעודכנת במשרד הפנים יש חשיבות רבה וזאת בשל כמה סיבות: ראשית, עצם העובדה שהכתובת מעודכנת במשרד הפנים מעידה על נכונותה. כלומר, קיימת חזקה לפיה המען שכתוב במשרד הפנים הוא המען של האדם. לפיכך, אם כתוב מען שגוי ו/או כאשר האדם עובר דירה, חשוב שיעדכן את המען שמופיע במרשם האוכלוסין. שנית, המען המופיע במשרד הפנים מתעדכן באופן אוטומטי בכל רשויות המדינה. כאשר הכתובת משתנה ומתעדכנת במשרד הפנים, היא מתעדכנת באופן אוטומטי גם במשרד התחבורה, במוסד לביטוח לאומי, ברשויות המס ובעצם בכל ה"מקומות" החשובים. לאור חשיבותו הרבה של מען עדכני ומדויק במרשם האוכלוסין, יש חשיבות רבה לעדכון הכתובת בעת מעבר דירה. משרד הפנים מאפשר להשלים הליך זה באופן מהיר, יעיל ופשוט באמצעות אתר האינטרנט ו/או באמצעות הדואר. לשם כך יש להגיש בקשה לשינוי הכתובת המופיעה במרשם האוכלוסין. במרבית המקרים ניתן להגיש את הבקשה באמצעות האינטרנט, לאחר רישום וכניסה למערכת ההזדהות הממשלתית. המקרים בהם לא ניתן להגיש בקשה בדואר הם מגוונים, וכוללים, למשל, מקרים בהם המען מוחלף באופן תכוף (יותר מפעם בשנה האחרונה), או כאשר המען החדש הוא ביישוב מאד קטן, או כאשר המען החדש הוא בית ההורים והמבקש הוא בגיר (אז נדרשת הסכמת ההורים) ועוד.

על פי חוק מרשם האוכלוסין, אזרח ישראלי חייב לעדכן את מרשם האוכלוסין של משרד הפנים בכל שינוי החל במצבו האישי. מרשם האוכלוסין הינו מאגר מידע רשמי המנוהל על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. המידע והפרטים הנכללים במרשם האוכלוסין הם רבים ומגוונים, וכוללים, בין היתר גם את מצבו האישי של האזרח. מצב אישי של האזרח הינו מצב משפחתי, כלומר, הגדרתו על פי השאלה האם הינו רווק, נשוי, גרוש או אלמן. כאשר חלים שינויים במצב זה נדרש האזרח לעדכן על כך את משרד הפנים. חובת הדיווח מתמלאת על ידי עדכון ויידוע של רשות האוכלוסין וההגירה, תוך הגשת טפסים ייעודיים מתאימים. אזרח ישראל השוהה בארץ ומעוניין להשלים את ההליך ולשלוח הודעה לרשות האוכלוסין וההגירה אודות שינוי מצבו האישי יכול לעשות זאת באופן יעיל ומהיר - על ידי משלוח בקשה מתאימה בדואר או על ידי הגשת בקשת מתאימה באתר האינטרנט. משרד הפנים מאפשר מעניק שירות שמקל מאד על השלמת ההליך ומאפשר ממש במהירות ובקלות לעדכן במרשם האוכלוסין מצב אישי שהשתנה בעקבות נישואים, גירושים או התאלמנות. רק במקרים בהם האסמכתא לשינוי המצב האישי ניתנה בחוץ לארץ (תעודת פטירה, תעודת נישואים, תעודת גירושים), אז המבקש יהיה חייב להיות נוכח באופן אישי באחת מלשכות רשות האוכלוסין וההגירה. כך או כך, השלמת ההליך כרוכה בהגשת טופס הודעה על שינוי מצב אישי שאותו יש למלא ולהגיש בצירוף מסמכים נדרשים, הכוללים: תעודת זהות, דרכון ישראלי, תמונות ומסמכים רשמיים מגוונים, דוגמת תעודת פטירה, תעודת נישואים או תעודת גירושין. לעתים אף נדרש צירוף תעודת הזהות של בן/בת הזוג (תלוי בנסיבות המקרה).

אזרחי ישראל שחיים בחו"ל והביאו לעולם ילד – אותו ילד איננו זכאי לאזרחות מכוח לידה, ולפיכך על מנת לקבל אזרחות ישראלית יש לנקוט הליך של התאזרחות. ההליך הרלוונטי מאפשר הענקת אזרחות ישראלית למבקשים, כשהמבקש הוא מתחת לגיל 18, והוא והוריו הינם תושבי חוץ לארץ, כאשר המבקש נולד בחו"ל ואיננו זכאי לאזרחות מכוח לידה ואילו הוריו הם אזרחי ישראל. במצב דברים זה הורי המבקש אמורים למלא בשמו טופס בקשה להענקת אזרחות ישראלית למבקש מתחת גיל 18 תושב חו"ל. את הבקשה יש להדפיס ולמלא, לרכז מסמכים רלוונטיים ולגשת עם הבקשה ומצורפיה הנדרשים אל אחד משני אלה: או אל לשכת רשות אוכלוסין וההגירה בישראל או בנציגות ישראל במקום מגוריהם של המבקש והוריו בחוץ לארץ. נוכחות פיסיצת נדרשת וכן הסכמה של שני ההורים לענין. אילו מסמכים יש לצרף לטופס בקשה להענקת אזרחות ישראלית למבקש מתחת גיל 18 תושב חו"ל? תעודות מזהות של ההורים והילד המבקש, לרבות, תעודות זהות של ההורים, דרכונים ישראלים וזרים של ההורים, דרכון של הילד (דרכון ישראלי וזר), מכתב הסבר לבקשה, הצהרת שני ההורים בדבר הסכמתם לבקשה. את הסכמת ההורים ניתן לתת באחת הדרכים הבאות: בעת נוכחות אישית של שני ההורים בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה בישראל, או באמצעות הצהרה בפני נוטריון ישראלי. במידה וההורים לא מגיעים ארצה ופועלים מול נציגות ישראל בחו"ל, הם יוכלו לתת את הסכמתם באמצעות נוכחות פיסית בנציגות ו/או באמצעות חתימת נוטריון המאושרת על ידי הנציגות הישראלית, או באמצעות חתימת נוטריון עם חותמת אפוסטיל (שמייתרת את הצורך באישור הנציגות).

אזרח זר שבן זוגו ישראלי ומעוניין להיות בעצמו אזרח ישראלי נדרש לנקוט הליך מורכב ורב שלבי מול משרד הפנים. הליך זה שבסופו מתאפשרת הענקת אזרחות ישראלית לאזרח זר שהוא בן זוג של אזרח ישראלי, ואשר איננו זכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות מכונה גם הליך מדורג. ישנם מגוון מצבים בהם רלוונטי הליך זה. כך, למשל, כאשר אזרחית ישראל מכירה בארץ או בעת טיול בחו"ל אזרח של מדינה זרה והם רוצים לקיים קשר זוגי בישראל. כמו כן, ישנם מצבים בהם עובד זר השוהה בישראל מקיים קשר זוגי עם אזרחית ישראלית. כמובן שתיאור נסיבות זה רלוונטי לשני המינים. במצב דברים זה שואפים בני הזוג לחיות בישראל וששניהם ייהנו ממעמד של אזרחים ישראלים. על פי רוב מדובר בהליך ארוך, מאתגר ורב שלבי הדורש סיוע משפטי וייעוץ מתאים. על סיכויי קבלת הבקשה משפיעים מאפיינים שונים, כאשר נישואים בין בני הזוג מגדילה את הסיכוי להשלמת ההליך וקבלת האזרחות המיוחלת. בעת בחינת הבקשה נבחנת בעיקר כנות הנישואים והקשר בין בני הזוג. מי זכאי לקבל אזרחות במסגרת ההליך המדורג? בן זוג שאיננו אזרח ישראלי המצוי בקשר זוגי עם אזרח/ית ישראל/ית זכאי להגיש בקשת התאזרחות מתאימה. טופס הבקשה הרלוונטי הוא טופס בקשה להתאזרחות לתושבי קבע שהם בני זוג של אזרחים ישראלים. גם בני זוג מאותו מין ובני זוג שאינם נשואים זכאים להגיש את הבקשה. התנאי ההכרחי הוא שהמבקש יהיה תושב קבע בישראל, ששני בני הזוג יחיו בישראל ושינהלו משק בית משותף. כלומר, ההליך רלוונטי לתושבי קבע בישראל החיים בזוגיות עם אזרחים ישראלים, כאשר קיומם של נישואים משנה מעט את ההליכים הנדרשים ובעיקר מקצר אותם ומגדיל את הסיכוי לקבלת הבקשה.

סעיף 5 לחוק האזרחות קובע את אחת הדרכים לקבלת אזרחות בישראל – אזרחות מכוח התאזרחות. הסעיף מגדיר את הנסיבות בהן אדם שחי בישראל ומחזיק בישיבת קבע יכול להפוך לאזרח. ישיבת קבע בישראל משמעה קבלת מעמד של תושב קבע, שהוא מעמד איתן וחשוב, אך הוא איננו מעמד של אזרח ישראלי. במקרים מסוימים מי שזכה במעמד של תושב קבע בישראל יוכל גם להיות אזרח ישראלי ולשם כך עליו להגיש בקשה להתאזרחות. באילו תנאים זכאי תושב קבע לאזרחות ישראלית? תושב קבע זכאי לאזרחות ישראלית אם מתקיימים התנאים הבאים (הקבועים בסעיף 5 לחוק האזרחות): המבקש נמצא בישראל; המבקש היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו; המבקש הינו במעמד תושב קבע בישראל (קרי, זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע); המבקש השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה; המבקש שולט בשפה העברית ומוכן לוותר על אזרחות זרה. איך תושב קבע זוכה באזרחות ישראלית? ההליך של הפקת אזרחות ישראלית לתושבי קבע כרוכה בהגשת בקשה מתאימה. זוהי בקשה להתארחות לפי סעיף 5 לחוק האזרחות. ישנו טופס בקשה רלוונטי אותו צריך להדפיס ולמלא, לצרף אליו מסמכים נדרשים ולהגישו במשרד הפנים. את הבקשה להתאזרחות של תושב קבע יש להגיש למשרד הפנים פיסית. על המבקש להתייצב במשרד הפנים כשבידיכם טופס הבקשה להתאזרחות של מי שמחזיק בישיבת קבע מלא כנדרש, ולו מצורפים כל המסמכים הנדרשים.

מי שנהנה ממעמד של תושב קבע בישראל ורוצה להיכנס אל ישראל או לצאת ממנה זקוק לאשרה מתאימה. האשרה הרלוונטית היא אשרת כניסה תושב חוזר לישראל. מי זקוק לאשרת כניסה לתושב חוזר לישראל את האשרה הזו, המונפקת על ידי רשות האוכלוסין וההגירה בישראל זכאי לקבל תושב ישראל באחד המקרים הבאים: האחד, אם הינך תושב קבע בישראל אשר מבקש לצאת מממנה ולחזור אליה, למשל, במקרה של תושב קבע (לדוגמא, אזרח זר הנשוי לבת זוג אזרחית ישראל והוענקה לו תושבות קבע), שנוסע לבקר את בני משפחתו בארץ המוצא. המקרה השני הוא תושב חוזר: אדם שעזב את ישראל, חי במדינה אחרת, התאזרח באותה מדינה, וכעת שואף להיכנס לישראל, למשל, לשם ביקור מולדת. בשני המקרים הללו נחוצה הנפקתה של אשרת כניסה לישראל במסגרת בקשה מתאימה, אותה יש להגיש לאחת מלשכות משרד הפנים בצירוף מסמכים רלוונטיים. הגשת הבקשה כוללת מספר שלבים, כך: בשלב ראשון יש להדפיס את הטופס המתאים, הוא טופס בקשה לאשרת כניסת חוזר לישראל. בשלב שני יש למלא את הטופס בכתב יד בקפידה רבה ולהקפיד על מילוי כל הפרטים המבוקשים. בשלב שלישי, יש לרכז את כל המסמכים הנדרשים, לרבות, תעודת זהות ודרכון זר בתוקף. על הדרכון להיות תקף לתקופה של לפחות 6 חודשים מעבר לתקופה מבוקשת. בשלב רביעי יש להגיע אל אחת מלשכות משרד הפנים (רשות האוכלוסין וההגירה), לשלם אגרה ולהגיש פיסית את הבקשה ונספחיה.

ישנם אנשים השוהים בישראל והינם זכאי שבות. זכאי שבות הם מי שחוק השבות חל עליהם ואשר על פי ההסדרים הקבועים בחוק זה הם זכאים למעמד חוקי בישראל. זכאי שבות זוכים להסדיר את מעמדם החוקי בישראל באופן הדרגתי. על פי רוב מדובר בהליכים מעט מסורבלים, רבי שלבים ולעתים ארוכים. בזמן הרב שחולף עד שזכאי השבות מסדירים את מעמדם הרשמי וזוכים לקבל מעמד של תושבי קבע בישראל ו/או אזרחים עשוי לחלוף זמן רב. במהלך הזמן הזה מעוניינים השוהים בישראל לעבוד ולהתפרנס. במצב דברים זה עליהם לפנות בבקשה לקבלת היתר עבודה. הרשויות במדינת ישראל מעניקות רשיון עבודה למבקשים המצויים בסטטוס ייחודי זה. לפיכך, אם הינך בגיר זכאי שבות ואינך תושב או אזרח ישראל ואתה מעוניין באישור עבודה עליך לפעול באופן הבא: להדפיס ולמלא בכתב יד טופס בקשה לשינוי 1 הארכת רשיון שהייה (אש/3). עם הטופס המלא יש לגשת אל אחת מלשכות משרד הפנים (רשות האוכלוסין וההגירה) ולהגישו פיסית בצירוף מסמכים נדרשים. עליך להצטייד בדרכון זר בתוקף לשישה חודשים מעבר לתום תוקף הרישיון המבוקש ובתמונת דרכון צבעונית. כמו כן, על המבקש להוכיח כי הינו זכאי לקבלת מעמד "עולה" על פי חוק השבות. חוק השבות קובע נוהל מוסדר לגבי מעמדם של זכאי שבות. על פי נוהל זה המכונה נוהל "שינוי מעמד מתייר לעולה", ישנה אפשרות לאזרחים זרים להיכנס ארצה כתירים ואם הינם זכאי שבות, הם יכולים להגיש בקשה לשינוי מעמד מתייר לעולה בעודם בישראל. הבקשה לשינוי המעמד נידונה על ידי הרשויות, כאשר אין הגבלה לתקופת הזמן במהלכה היא תוכרע. בפרק זמן זה, מבקש שמעוניין להתפרנס צריך לפעול גם באפיק המפורט לעיל ולבקש היתר עבודה כאמור.

תעודת זהות ישראלית היא מסמך מזהה מטעם המדינה, המעיד על בעל תעודת הזהות, כי הינו בעל מעמד חוקי בישראל. תעודת זהות ישראלית מוענקת לכל תושבי הקבע ולכל אזרחי ישראל עם הגיעם לגיל 16. חוק תעודת זהות והצגתה קובע, כי תושבי ישראל, המחזיקים בתעודת זהות, מחויבים לשאתה עימם. תעודת הזהות הישראלית מורכבת מתמונה של בעל תעודת הזהות וכן מידע ופרטים אודותיו. לתעודת הזהות - בין אם היא "ותיקה", ובין אם היא חדשה (תעודת זהות חכמה) - ישנו ספח. בספח של תעודת הזהות מופיעים: הכתובת, המצב האישי, האזרחות, שמות קודמים של האדם, פרטים של בן הזוג (שם ומספר זהות שלו) וכן פרטים אישיים של ילדיו של האזרח. כל הפרטים הללו מעודכנים בספח תעודת הזהות, בהתאם למידע המצוי במרשם האוכלוסין. מרשם האוכלוסין הוא מאגר מידע המנוהל על ידי המדינה, וכולל פרטים שונים אודות כל הרשומים בו. כאשר פרט כלשהו משתנה, יש לחדש את ספח תעודת הזהות ולדאוג להפיק ספח תעודת זהות חדש ועדכני. חובה זו מוטלת על בעל תעודת הזהות. כדי לשנות את הפרטים המופיעים בספח של תעודת הזהות, על בעל התעודה לנקוט הליך פרוצדורלי מול רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים. ההליך כולל הגשת בקשה לספח חדש לתעודת זהות בעקבות שינויים בפרטים האישיים של המבקש. את הטופס יש להדפיס ולמלא בכתב יד. לא ניתן לשגרו באמצעות האינטרנט ו/או הדואר, אלא נדרש להגיע איתו אל אחת מלשכות משדר הפנים. יש להגיע עם טופס הבקשה לאחר שהפרטים בו מולאו בכתב יד, ועם המצורפים הנדרשים. המסמכים שיש לצרף לטופס הבקשה כוללים את ספח תעודת הזהות הישן, דרכון ישראלי ותעודה המעידה על שינוי הפרטים (תעודת לידה, תעודת פטירה וכדומה).

מרשם האוכלוסין כולל מידע ופרטים אודות אזרחי ישראל. אחד הפרטים הנכללים במרשם האוכלוסין הוא המען. במקרים מגוונים המען המהווה כתובת מגורים איננו חופף למען בו נוח לנמען לקבל דברי דואר. במקרה זה ניתן לכלול במרשם האוכלוסין גם כתובת למשלוח דואר. למעשה, בישראל ישנו חוק המאפשר לאדם לעדכן, מלבד המען, גם כתובת למשלוח דואר שתהיה כלולה בפרטים המעודכנים אודותיו במרשם האוכלוסין. מצב דברים זה מתבקש כאשר המען הרשום שונה מהמען בו מעדיף הנמען הרשום לקבל דואר. במקרה כזה החוק הרלוונטי, "חוק עדכון כתובת". מאפשר לכל תושב לעדכן במרשם האוכלוסין כתובת נוספת, השונה ממען המגורים. לבקשה זו יש חשיבות רבה: רשויות, מוסדות וגופים שונים שולחים בדואר הודעות ומסמכים חשובים ביותר באופן אוטומטי אל המען הרשום במשרד הפנים. במקרה כזה דברי דואר רבי חשיבות וערך עשויים שלא להגיע לידי הנמען. כדי למנוע מצב בלתי רצוי זה על האדם המעוניין בכך לנקוט הליך מתאים מול משרד הפנים, ולהודיע על קיומה של כתובת למשלוח דואר השונה מהמען הרשום. עקב ההודעה יתווסף פרט זה למרשם האוכלוסין ובאופן אוטומטי יתעדכן בכל אותם מוסדות, רשויות וגופים (אלה מנויים בתוספת לחוק). שירות זה רלוונטי במקרים רבים ומגוונים, ביניהם, למשל, מקרה בו האזרח מאושפז בבית חולים ו/או נכלא בבית סוהר, וכך גם במקרים של גירושים, או מעבר לתקופת מה לכתובת אחרת, וכן במקרים בהם הנמען מנהל משרד או בית עסק ומעדיף שכתובת העסק תשמש לקבלת דואר גם כשהוא מיועד לו אשית וקשור לחייו האישיים.

זקוק לתעודה המעידה על אזרחות ישראלית? צריך להוכיח באופן רשמי שהנך אזרח ישראלי? תעודה שכזו מתקבלת באנגלית או בעברית על ידי משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה בישראל. כיצד מפיקים תעודה המעידה על אזרחות ישראלית? לשם קבלת תעודה רשמית המעידה שהנך אזרח ישראלי עליך להגיש טופס בקשה מתאים למשרד הפנים. את טופס הבקשה יש למלא בכתב יד ולצרף כמה מסמכים מבוקשים. את הבקשה יש להגיש פיסית או בארץ או בחוץ לארץ. הגשת הבקשה בארץ: על המבקש שהוא אזרח ישראלי וגילו מעל 18 להתייצב בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה. במידה ומדובר במבקש שהינו מתחת לגיל 18, עליו להתייצב שם עם אחד מהוריו. לחילופין ניתן לצרף לבקשה ייפוי כוח נוטריוני למלווה ו/או למבקש ולצרף לה תעודת זהות של אחד ההורים. יש להגיע מצוידים בתעודת זהות. הגשת הבקשה בחוץ לארץ: על המבקש להתייצב בנציגות ישראל בחוץ לארץ, כאשר הכללים שצוינו לעיל (לעניין גיל המבקש והליווי הנדרש) רלוונטיים גם במקרה זה. יש להגיע מצוידים בדרכון ישראלי. מה כוללת תעודה המעידה על אזרחות ישראלית? תעודה המעידה על אזרחות יכולה להופיע בשפה העברית או בשפה האנגלית לפי בחירת המבקש. כמו כן, יוכל לבחור המבקש פרטים שונים שיכללו בתעודה, לרבות תאריך רכישת האזרחות וסוג האזרחות. כלומר, ניתן לקבל תעודה המעידה על אזרחות מבלי שתאריך רכישת האזרחות ו/או סוג האזרחות יצוינו – הדבר ניתן לפי ההעדפות של המבקש.

תעודת זהות ביומטרית מכונה גם תעודת זהות חכמה והיא מהווה אחד מאמצעי הזיהוי והתיעוד במדינת ישראל, שכבר מזה עשור מצויה בהליך של "התקדמות לתיעוד ביומטרי". תיעוד ביומטרי משמעו הנפקת תעודות מטעם הרשויות הכוללות אמצעי זיהוי ביומטריים. תעודות רשמיות אלה הן תעודות מתקדמות ומתוחכמות שמחליפות את התעודות הישנות שהיו לא יותר ממסמכים. חוק המאגר הביומטרי הסדיר את "מהפיכת התיעוד הביומטרי בישראל", וקבע הליכים ומטרות הנוגעות להסדרת תחום זה. כיום קיימות בישראל שלוש תעודות ביומטריות שכוללות דרכון ביומטרי, תעודת מעבר ביומטרית ותעודת זהות ביומטרית. תעודות מתוחכמות אלה אינן “סתם מסמכים” אלא הן תעודות הכוללות אמצעי זיהוי ביומטריים. אמצעי זיהוי ביומטריים כוללים בעיקרם זיהוי האדם באמצעות "סימון" תכונות פיזיות שלו, כגון: DNA, טביעות אצבע, זיהוי תווי פנים ועוד תכונות פיזיולוגיות קבועות, שאינן משתנות והן ייחודיות לאדם. תעודת זהות ביומטרית כוללת לצד נתונים כתובים נתונים אלקטרוניים ביומטריים. בתעודה עצמה ישנו שבב, (מעין כרטיס זכרון חכם) המתעד ומכיל מידע ביומטרי על האדם (תווי פנים וטביעות האצבע של בעל התעודה). המשמעות היא שאת התעודה לא ניתן לזייף, להעבירה לאחר, או לעשות בה שימוש לרעה. אזרחי ותושבי מדינת ישראל רשאים להגיש בקשה למשרד הפנים ולהנפיק תעודת זהות חכמה. לשם כך, מי שזכאי לתעודה זו (תושבים ואזרחים ישראליים מעל גיל 16) נדרש להגיש בקשה לקבלת תעודת זהות ביומטרית חכמה. מי שבידיו ישנה תעודת זהות "ישנה" (רגילה), יכול להגיש בקשה להחליפה בתעודה חכמה וכך גם תושבים או אזרחים שתעודת הזהות שלהם אבדה, התבלתה או נגנבה.

דרכון ותעודת מעבר מהווים מסמכים חשובים ביותר בכל מדינות העולם. שתי התעודות הללו מאפשרות זיהוי של אדם (בעל הדרכון או תעודת המעבר) שנכנס ויוצא בשערי כל מדינה. במקרים בהם הדרכון או תעודת המעבר אינם יכולים לשמש את נושא התעודה יש להנפיק מחדש את התעודה וליידע את הרשויות בדבר נסיבות המקרה. דרכון או תעודת מעבר יכולים להיפגם באופן המצריך את הנפקתם מחדש במגוון דרכים, כאשר נהוג להבחין בין הדרכים הללו באמצעות השאלה האם היה מעורב בתהליך כוח עליון. מאחר ודרכון, כמו גם תעודת מעבר עשויים להתגלגל לידיים הלא נכונות ולשמש גומרים מזיקים הפועלים באופן לא חוקי, הן בעולם הבטחוני והן בעולם הפלילי, נוטות הרשויות (בכל העולם וודאי בישראל) לנקוט משנה זהירות במקרה בו מעורב אדם בהשחתתו או היעלמותו של הדרכון, יותר מאשר בהוושאה למקרים של כוח עליון או פגם בדרכון קיים. במקרים אלה לא קיים גורם אנושי מאיים ולפיכך ההליך של חידוש התעודות מעט שונה. ההבדלים נעוצים בהליך ההודעה לרשויות, בהליך ההנפקה ובהשלכות של המקרה. כך, כאשר הדרכון או תעודת המעבר אבדו או נגנבו יש להגיש תמהיר על אובדן, גניבה, או השחתה של דרכון. התצהיר דורש מילוי פרטים אישיים ופרטי נסיבות המקרה. במידה והדרכון רק נפגם והוא בנמצא יהיה קל יותר להחליפו ולקבל דרכון חדש. כך גם במידה והדרכון אבד או נגנב בפעם הראשונה והשנייה. כאשר המקרה "סבוכים" יותר, יש וההצהרה לא תספק ומגיש הבקשה "ייענש" באופן שיקבל רק תעודת מעבר ולא דרכון, לפחות למשך זמן מה. כך, למשל, במקרה של אובדן, גניבה או השחתת הדרכון בפעם שנייה או יותר ייתכן שיידרש המבקש גם להגיש תצהיר לבית המשפט ולא רק למשרד הפנים. כמו כן, במקרה בו לא היה מעורב כוח עליון, אלא האדם איבד או שנגנב ממנו דרכון ישראלי יותר מפעמיים, בפעם השלישית ב10 שנים, או הוא הושחת בפעם הרביעית במהלך תקופה זו, יקבל המבקש תעודת מעבר במקום דרכון למשך שנה, כשבחלוף תקופה זו יידרש להגיש בקשה מחודשת במסגרת תצהיר נוסף ורק אז תיבחן האפשרות להנפיק לו דרכון.