open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          טוען רבני שאול פנחס

          0
          שנות נסיון
          עברית
          עברית
          ברטנורא 24, אלעד
          ברטנורא 24, אלעד

          טו"ר שאול פינחס, יליד 1966 ותושב אלעד, נשוי ואב לעשרה ילדים. אוהב ללמוד תורה ומשמש כמורה הוראה בהלכות טהרת הבית [נידה] בהלכות סת"ם [ספרי תורה תפילין ומזוזות] ובעוד חלקים מן התורה. לומד להוראה משנת 1993.

          envelope

          טופס לייעוץ מיידי

          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          התמחויות המשרד
          על המשרד

          פרופיל המשרד

          מיהו הטוען הרבני?

          בתי הדין הרבניים פוסקים לפי דין תורה, ונדרשת בקיאות הלכתית כדי להופיע בפניהם. טוען רבני הוא אדם שסיים בחינות הסמכה מקיפות בהלכה, ופועל בהתאם לכללי האתיקה של עורכי הדין. כמו כן, הוא אדם שומר תורה ומצוות, שלמד ונבחן על דיני התורה בשולחן ערוך (ספרו הקנוני של רבי יוסף קארו, על פיו פוסקים הספרדים) וברמ"א (רבי משה איסרליש, על פיו פוסקים האשכנזים). בנוסף לכך, הטוען הרבני נבחן על ה"נושאי כלים", הלא הם המפרשים של השו"ע והרמ"א.

           

          במה עוסקים המבחנים שעל הטוען הרבני להיבחן בהם?

          המבחנים הם על ההלכות העוסקות בחיי אישות, גירושין, נישואין, מזונות, מדור, וכל הדברים שעל פיהם פוסקים בבית הדין הרבני. למעשה, החומר שטוען רבני נבחן עליו הוא חלק יחסי, התואם לחומר הנלמד על ידי הדיינים לדיינות.

           

          האם מדובר במקצוע מוסדר?

          כמובן. הטוען הרבני נבחן ומקבל רישיון לייצג בבתי הדין הרבניים.

           

          מה משותף לטוען רבני ולעורך דין ומה מבדיל ביניהם?

          למעשה, יש הרבה מהמשותף בין הטוען הרבני לבין עורך הדין: כללי האתיקה המחייבים את הטוען הרבני ואת עורך הדין הם אותם כללים; שניהם מחויבים לחוקים ולתקנות הדיון בבית המשפט ובתי הדין. עם זאת, הטוען הרבני יכול לייצג רק בבתי הדין הרבניים, ולא בבתי המשפט לענייני משפחה. עורך הדין רשאי לייצג בשתי הרשויות.

           

          במי מומלץ לבחור לייצוג? בטוען רבני או בעורך דין?

          מומלץ לאדם העומד בפני ההתלבטות, אם לבחור בטוען רבני או בעורך דין, לבחון את נסיבות המקרה. כך, למשל: ידוע שבעניין גירושין, אך ורק בתי הדין הרבניים יכולים לדון ולפסוק בגיטין. העדיפות של טוען רבני ניכרת בעניין זה על פני עורך דין, מכיוון שבבתי הדין פוסקים ודנים על פי דיני התורה, ומכיוון שהטוען הרבני למד דינים אלה והוא בקי בהם. לעומת זאת, למרבית עורכי הדין אין בקיאות בדיני התורה.

           

          לאחרונה, ניכרת מגמה מעניינת: עורכי דין לומדים ונבחנים גם לתפקיד טוען רבני, כדי להשלים את הידע ההלכתי. ומנגד, טוענים רבניים שאינם יכולים לייצג בפני בית המשפט לענייני משפחה, לומדים משפטים ומוסמכים לעריכת דין.

           

          מעבר לעניין העקרוני, כיצד באה לידי ביטוי "בשטח" הבקיאות של טוען רבני?

          נבחן את הדברים בעזרת דוגמה: לקוחה מתייעצת עם הטוען הרבני, ועליו להחליט מה לטעון. תיתכן טענה שמחייבת את הבעל, ודינו ש"כופין" לתת גט. בנוסף לכך, יש טענה שמחייבת אף היא את הבעל לתת גט, אולם הגדרתה היא ש"חייב" לתת גט. ההבדל אינו סמנטי בלבד. על אף ש"בשורה התחתונה" שתי הטענות יביאו את בית הדין לפסוק גט, יש הבדל גדול בין הטענות לעניין הכתובה. רק מי שלמד היטב ובקי בדינים, עשוי להגדיר בדיוק את הטענה שהלקוחה צריכה לטעון.

           

          כיצד בא לידי ביטוי ההבדל בין הפסיקה הספרדית לאשכנזית?

          כאמור לעיל, הספרדים פוסקים כמר"ן השולחן ערוך רבי יוסף קארו, ואילו האשכנזים פוסקים כרמ"א רבי משה איסרליש. כך, יש הבדלים בדינים מסוימים בין הספרדים לאשכנזים. כמובן, יש לדעת את ההבדלים האמורים.

           

          האם כדאי להיות מיוצג בבית הדין הרבני?

          מאחר שבבתי הדין הרבניים אדם יכול לייצג את עצמו, עולה תמיד השאלה: האם כדאי לקחת טוען רבני, או שמא עדיף ייצוג עצמי החוסך דמי ייצוג? קיימים מספר יתרונות לייצוג, שיוצגו להלן:

          ·בעל מקצוע מאבחן היכן נמצאת ה"אמת": הרמב"ם כתב "אין אדם רואה חובה לעצמו". לכן, אדם המצוי בתוך מחלוקת עם הצד שכנגד, צפוי לחשוב שהצדק עימו כי נעשה לו עוול, וכי הצד השני "לא בסדר" ואינו מתנהג כראוי. בשעה שמתייעצים עם בעל מקצוע, הוא אינו "אוחז" בשום צד במחלוקת. לכן, דעתו יותר מכוונת לאמת.

          ·אדם בלתי מיוצג עלול "להסתבך" בטיעון: אדם שמגיע לדיון בלי ייצוג, מגיע למעשה בלי הדרכה. הוא אינו יודע מה לטעון. בדרך כלל, הוא בא טעון כעס, מבולבל ובתחושת חוסר ודאות. כשהוא טוען, על פי רוב הוא מסבך את עצמו. על פי ההלכה, אדם שטען טענה הגורמת לכך שיצא חייב, אינו יכול לחזור בו מהטענה הזאת, אלא במקרים מסוימים. באופן דומה, אדם שנשאל אם יש לו עדים, והשיב שאין לו עדים, אינו יכול להביא עדים שיעידו. לאור זאת, ייצוג של טוען רבני ימנע "סיבוכים" מסוג זה.

          ·שיקול כלכלי - הרווח גדול מעלות הייצוג: לעיתים, צד בהליך חושב לעצמו כי יחסוך את שכר הטרחה. יש לזכור כי אם הטוען הרבני יצליח להוכיח שעל פי דין על הבעל לשלם פחות מזונות, או יצליח להוכיח שעל פי דין מגיעה לאישה כתובה, הרווח הצפוי גדול משמעותית מחסכון שכר הטרחה.

           

          לסיכום: טוענים רבניים עוברים הכשרה והסמכה. ייצוג ע"י טוען רבני, הבקי בכללים המיוחדים הנהוגים בבית הדין הרבני, עשוי להניב תוצאות טובות לצד המיוצג.

           

          צרו קשר לתיאום פגישת ייעוץ והיכרות עם טו"ר שאול פינחס.