בית המשפט המחוזי בת"א קיבל את הסדר הטיעון בעניינה של מרגלית צנעני, וקבע כי היא תישא בעונש של 6 חודשי עבודות שירות באולפנת בני עקיבא, מיום 9.1.12 בתנאים שקבע הממונה על עבודות השרות.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום פלילי
צנעני הודתה בעבירות סחיטה באיומים לפי סעיף 328 לחוק העונשין. השתלשלות העניינים העבריינית המתוארת בכתב האישום היא בת שלושה שלבים: 1) התגבשות הסכסוך; 2) סחיטה באיומים באמצעות עבריין כדרך לפתרון הסכסוך; 3) תמורה לעבריין, כל זאת בעקבות מחלוקות שנתגלעו בין צנעני לבין מנהלה האישי בהקשר של חלוקת ההכנסות מייצוגו של הזמר הצעיר עומר אדם.
סגן הנשיא, השופט ד"ר עודד מודריק דן בשאלה, האם עונש של מאסר לנשיאה בעבודת שרות הוא תגובה עונשי מספיקה בנסיבות המקרה.
" עבירה של סחיטה באיומים גם כשאין לה ביטויים פיזיים היא חותרת מתחת לפני הגנת חרות ההתנהלות העצמית של הפרט קורבן העבירה. היא לכן חותרת מתחת לפני הרעיון החברתי הבסיסי שכל פרט בחברה רשאי להתנהל כרצונו בתוך גדרים של חוק ומבלי שהתנהלותו פוגעת בזולת. מסגרת חברתית שבה כל דאלים גבר איננה מסגרת חברתית כל עיקר", כתב השופט בגזר הדין.
השופט ציין, כי במקרים רבים, אולי ברוב הפרשות שבאו לבירור לפני בתי המשפט המחוזיים ושעניינן עבירות סחיטה באיומים כללו התוצאות העונשיות מאסר של ממש. עם זאת, היו גם עניינים שהענישה בהם הסתכמה במאסר לנשיאה בעבודות שרות ואפילו מאסר מותנה בלבד.
העונש משקף כהלכה איזונים שונים
מכיון שכך, השופט פסק כי הוא נכון לקבוע שעונש המאסר בעבודת השרות המוצע בידי התביעה איננו מופרז בקולתו, ומשקף כהלכה את האיזונים השונים בין האינטרס הציבורי של לחימה בתופעה העבריינית של עבירות סחיטה לבין השיקולים הפרטניים המגולמים בנטילת האחריות של צנעני ובנכונותה לקבל על עצמה עונש בגין מעשיה שבסך הכל הם בגדר כשלון פלילי יחיד אצלה.
השופט ציין את הרקע החיובי המיוחד של צנעני, שפורט בהרחבה ע"י הסניגורים שלה, ועם זאת קבע כי: " משקלן של עובדות אלה קטן מאוד. מי שנכשל בעבירה שאין עמה מחשבה פלילית רשאי לזקוף לטובתו כשיקול להקלה בעונש את רוב מעשיו הטובים. מי שעובר עבירה וחוזר ושונה את מעשה העבירה בעיניים פקוחות אינו יכול לקבול על ההשלכות הקשות שחשיפת מעשה העבירה גורמת להם ואינו יכול לטעון בשל כך להקלה בעונש".
בסיכום, נקבע כי על פי מכלול השיקולים האמורים, החלטת ביהמ"ש היא לגזור את עונשה של צנעני ל-18 חודשי מאסר שמהם 6 חודשים לנשיאה בפועל בעבודות שירות. יתר המאסר על-תנאי.
(ת"פ 43978-08-11 מדינת ישראל נ' צנעני ואח')
הסדר הטיעון התקבל: 6 חודשי עבודות שירות למרגלית צנעני
בית המשפט קבע, כי העונש משקף כהלכה איזונים שונים בין אינטרס הלחימה בעבירות סחיטה לבין השיקולים הפרטניים המגולמים בנטילת האחריות של צנעני

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

"מה זה שמה בשמיים": עו"ד גיא אורן עושה סדר בפרשת התביעות של ילד הכטב"ם
שיר הכטב"ם הפך ללהיט הוויראלי של המלחמה, אבל גל התביעות שהוגש בשם ניר קריגל בן ה-11 נגד בעלי עסקים קטנים מעורר סערה ציבורית. עו"ד גיא אורן, מומחה לקניין רוחני, מסביר איפה עובר הגבול - ומה חשוב שכל בעל עסק ומנהל סושיאל יידע לפני השימוש הבא.

הבוס שולח הודעות אחרי שעות העבודה? אולי מגיע לכם על זה כסף
הסמארטפון הפך אותנו לזמינים 24/7, אבל האם מענה למייל בשישי או שיחת עבודה בלילה נחשבים לשעות נוספות? עו"ד יוסף חיים כהן, מומחה לדיני עבודה, עושה סדר ב"עבודה הסמויה" ומסביר מתי הציפייה לזמינות הופכת לכסף ומדוע "משרת אמון" היא לעיתים קרובות אשליה

למה קשה לעצור את גל הרציחות? כך מגביל החוק את המשטרה
שלושה בני אדם נרצחו בתוך שעה אחת - ביניהם הרב עמוס גואטה בנתניה, ימים ספורים אחרי שהתרחשו חמישה מקרי רצח ביום אחד ונדמה שהמדינה חסרת אונים נוכח גל האלימות. כיצד ניתן להתמודד עם הפשיעה והאם הבעיה היא באמת במשטרה? עו"ד פלילי שלומי ביזק מסביר אילו מגבלות משפטיות מקשות על מניעת רציחות, למה מידע מודיעיני לא תמיד מספיק - ואילו צעדים עשויים לשנות את המצב.