הסדר הטיעון התקבל: 6 חודשי עבודות שירות למרגלית צנעני
בית המשפט קבע, כי העונש משקף כהלכה איזונים שונים בין אינטרס הלחימה בעבירות סחיטה לבין השיקולים הפרטניים המגולמים בנטילת האחריות של צנעני
בית המשפט המחוזי בת"א קיבל את הסדר הטיעון בעניינה של מרגלית צנעני, וקבע כי היא תישא בעונש של 6 חודשי עבודות שירות באולפנת בני עקיבא, מיום 9.1.12 בתנאים שקבע הממונה על עבודות השרות.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום פלילי
צנעני הודתה בעבירות סחיטה באיומים לפי סעיף 328 לחוק העונשין. השתלשלות העניינים העבריינית המתוארת בכתב האישום היא בת שלושה שלבים: 1) התגבשות הסכסוך; 2) סחיטה באיומים באמצעות עבריין כדרך לפתרון הסכסוך; 3) תמורה לעבריין, כל זאת בעקבות מחלוקות שנתגלעו בין צנעני לבין מנהלה האישי בהקשר של חלוקת ההכנסות מייצוגו של הזמר הצעיר עומר אדם.
סגן הנשיא, השופט ד"ר עודד מודריק דן בשאלה, האם עונש של מאסר לנשיאה בעבודת שרות הוא תגובה עונשי מספיקה בנסיבות המקרה.
" עבירה של סחיטה באיומים גם כשאין לה ביטויים פיזיים היא חותרת מתחת לפני הגנת חרות ההתנהלות העצמית של הפרט קורבן העבירה. היא לכן חותרת מתחת לפני הרעיון החברתי הבסיסי שכל פרט בחברה רשאי להתנהל כרצונו בתוך גדרים של חוק ומבלי שהתנהלותו פוגעת בזולת. מסגרת חברתית שבה כל דאלים גבר איננה מסגרת חברתית כל עיקר", כתב השופט בגזר הדין.
השופט ציין, כי במקרים רבים, אולי ברוב הפרשות שבאו לבירור לפני בתי המשפט המחוזיים ושעניינן עבירות סחיטה באיומים כללו התוצאות העונשיות מאסר של ממש. עם זאת, היו גם עניינים שהענישה בהם הסתכמה במאסר לנשיאה בעבודות שרות ואפילו מאסר מותנה בלבד.
העונש משקף כהלכה איזונים שונים
מכיון שכך, השופט פסק כי הוא נכון לקבוע שעונש המאסר בעבודת השרות המוצע בידי התביעה איננו מופרז בקולתו, ומשקף כהלכה את האיזונים השונים בין האינטרס הציבורי של לחימה בתופעה העבריינית של עבירות סחיטה לבין השיקולים הפרטניים המגולמים בנטילת האחריות של צנעני ובנכונותה לקבל על עצמה עונש בגין מעשיה שבסך הכל הם בגדר כשלון פלילי יחיד אצלה.
השופט ציין את הרקע החיובי המיוחד של צנעני, שפורט בהרחבה ע"י הסניגורים שלה, ועם זאת קבע כי: " משקלן של עובדות אלה קטן מאוד. מי שנכשל בעבירה שאין עמה מחשבה פלילית רשאי לזקוף לטובתו כשיקול להקלה בעונש את רוב מעשיו הטובים. מי שעובר עבירה וחוזר ושונה את מעשה העבירה בעיניים פקוחות אינו יכול לקבול על ההשלכות הקשות שחשיפת מעשה העבירה גורמת להם ואינו יכול לטעון בשל כך להקלה בעונש".
בסיכום, נקבע כי על פי מכלול השיקולים האמורים, החלטת ביהמ"ש היא לגזור את עונשה של צנעני ל-18 חודשי מאסר שמהם 6 חודשים לנשיאה בפועל בעבודות שירות. יתר המאסר על-תנאי.
(ת"פ 43978-08-11 מדינת ישראל נ' צנעני ואח')
