כעורכת דין המתמחה בתחום הנזיקין ומלווה נפגעי תאונות דרכים זה כמעט שני עשורים, אני רואה מקרוב כיצד תאונת דרכים מהווה נקודת מפנה מכרעת בחייהם של אנשים. המומחיות שלי בתחום האזרחי, ובפרט בנזיקין ועריכת ייפוי כוח מתמשך, מעניקה לי פרספקטיבה ייחודית על המורכבות הטמונה בכל מקרה.
תאונת דרכים איננה רק רגע טראומטי בודד של כאב פיזי ונפשי. היא פותחת שער למסע מורכב ומתמשך שמשתרע על פני תחומים מרובים - החל מהטיפול הרפואי המיידי והממושך, דרך התמודדות עם מערכת הביטוח והביורוקרטיה הרפואית, ועד להליכים משפטיים שעלולים להימשך שנים. כל אחד מהשלבים הללו דורש הבנה מעמיקה של זכויות וחובות ויכול להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים העתידית של הנפגע ובני משפחתו.
כדי לנווט בהצלחה במורכבות זו ולהבטיח את מיצוי הזכויות במלואן, חיוני להבין תחילה מהי הגדרת "תאונת דרכים" על פי החוק הישראלי, מי הם הגורמים שניתן לתבוע אותם לפיצויים והאם יש השפעה לקביעת האשמה במקרה התאונה הספציפי. שאלות אלו מהוות את הבסיס להבנת הזכויות ולקביעת האסטרטגיה המשפטית המיטבית.
דרך שנות הניסיון שלי למדתי שההבנה המקצועית והמדויקת של המסגרת החוקית, יחד עם הליווי האישי והמסור, מהווים את המפתח להשגת התוצאות המיטביות עבור הנפגעים ובני משפחותיהם.
מה נחשב בגדר "תאונת דרכים" לפי החוק?
"חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, הידוע בשמו כ"חוק הפלת"ד", מגדיר בסעיף 1 את המסגרת החוקית המדויקת לקביעת מה נחשב כמקרה של תאונת דרכים, לעניין חבות והזכאות לפיצויים. על פי ההגדרה החוקית, תאונת דרכים מתקיימת כאשר נגרם לאדם נזק גוף כתוצאה משימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.
יש להדגיש כי המחוקק הציב שני תנאים מצטברים הכרחיים: ראשית, מעורבות של רכב מנועי. המונח כולל רכבי נוסעים, אוטובוסים, משאיות ואופנועים, אך מוציא במפורש כלי רכב שאינם מנועיים כגון אופניים ואפילו קורקינט חשמלי, שעל אף שיש לו מנוע חשמלי, בתי המשפט בפסיקה קבעו כי אינו בגדר "רכב מנועי".
שנית, השימוש חייב להיות למטרות תחבורה, דהיינו לצורך הובלת אנשים או מטען ממקום למקום.,ויודגש – תאונת דרכים יכולה להיחשב לכזו גם במקרה שהרכב חונה או עומד.
בעקבות תיקון מספר 8 לחוק, חוקק המחוקק הגדרה מפורטת ומוגבלת של השימושים ברכב מנועי הנחשבים לתאונת דרכים. מדובר ברשימה סגורה אשר הצטמצמה עם השנים בפסיקות של בתי המשפט וכוללת כעת שמונה שימושים ברכב, בכללם: נסיעה ברכב כשימוש הבסיסי, כניסה לרכב או יציאה ממנו, חניה, דחיפה או גרירה של הרכב, טיפול או תיקון של הרכב בדרך (למשל תקר בגלגל), וכן מצבים של הידרדרות או התהפכות של הרכב, או התנתקות ונפילה של חלקים מהרכב או מטענו במהלך הנסיעה.
יש לשים לב כי בחוק יש גם חריגים למקרים שיכלו להיכלל כתאונת דרכים, אולם הם אינם כך. למשל, מקרים בהם התאונה אירעה במעשה מכוון שמטרתו היתה לגרום נזק לגוף או לרכוש, והנזק נגרם כתוצאה ישירה מהמעשה המכוון ולא מהשימוש ברכב המנועי. במקרה כזה לא יחול הגיון חוק הפלת"ד. הוראה זו מבטיחה שהחוק יחול אך ורק על מקרים בהם הרכב המנועי מהווה את הגורם הישיר לתאונה במסגרת השימוש הרגיל שלו.
אירעה תאונת דרכים – מה הכי חשוב לעשות מיד לאחר קרות התאונה?
ראשית, יש לפנות מיידית לקבלת טיפול רפואי בסמוך לאירוע התאונה. במקרים של נזק גוף חמור, יש להזמין שירותי מד"א ולהתפנות לבית חולים, ולערב גם את המשטרה. במקרים של "תאונה קלה", של נזק לכאורה קל, מומלץ בתוקף לפנות כמה שיותר סמוך לאירוע התאונה לטיפול רפואי בבית חולים או בקופת החולים. עצתי היא שלא להקל ראש בכך, שכן נזק קל עלול להחמיר בהמשך, ומה שאינו מתועד רפואית למעשה אינו קיים מבחינת חברת הביטוח לעניין הפיצוי בעתיד, כמו גם סמיכות הזמנים של קבלת טיפול רפואי למועד התאונה, ועלול לייצר טענות שיהוי או הכחשה של אירוע הפגיעה כתוצאה מהתאונה.
חיוני גם לציין בפני הגורם הרפואי המטפל כי אירוע הפגיעה התרחש במסגרת תאונת דרכים, ולפרט בפניו כל תלונה בגין כאב גוף שנגרם בתאונה, אף אם היא נראית שולית.
במקרים בהם המשטרה לא היתה נוכחת במקום התאונה, יש לפנות אליה להוצאת אישור משטרה בדבר אירוע התאונה.
בעת התאונה, ובמידה שהפגיעה אינה חמורה, יש לדאוג לתעד את התאונה, לבדוק האם היו עדים במקום ולקחת את פרטיהם. כמו כן חשוב לבחון אם קיימות מצלמות במקום וכיוצא בזה, אשר יוכלו לסייע בעתיד במקרה של הוכחת אירוע התאונה במידת הצורך.
מומלץ מאוד גם לדאוג לשמור קבלות על הוצאות שונות, שנדרשתם להוציא בגין התאונה. אלו יכולות להיות הוצאות נסיעה, תרופות, עזרים רפואיים, טיפולים וכיו"ב - ולפנות לקבלת טיפול רפואי כנדרש, שכן לצורך תביעת פיצוי עתידי חשוב התיעוד הרפואי והרצף של הטיפולים. לאחר מכן, מומלץ ורצוי לפנות עם המסמכים הרפואיים והמסמכים הנוספים לעורך דין המתמחה בתחום הנזיקין ותאונות דרכים, על מנת שיפנה בשם הנפגע לחברת הביטוח הרלוונטית.
האם זה משנה מי אשם בתאונה?
לא. חוק הפלת"ד מהווה מסגרת חוקית ייחודית לתאונות דרכים, הקובעת כי שאלת האשמה בתאונה איננה רלוונטית. החוק מטיל אחריות מוחלטת על הנהג ברכב המנועי כלפי כלל הנפגעים - הן כלפי עצמו, הן כלפי הנוסעים ברכבו והן כלפי נפגעים חיצוניים כגון הולכי רגל שנפגעו מרכבו.
מכוח עקרון האחריות המוחלטת, החוק מחייב כל נהג בישראל המחזיק ונוהג ברכב לרכוש פוליסת ביטוח חובה המכסה את אחריותו המוחלטת לנזק גוף במקרה של תאונת דרכים - מכאן השם "ביטוח חובה".
עם זאת, סעיף 7 לחוק קובע הגבלות משמעותיות על הזכאות לפיצוי, הפוסלות מקבלת פיצוי קטגוריות מסוימות של נפגעים, בכללם: מי שגרם במכוון לתאונה; מי שנהג ברכב ללא רשות בעליו או שהיה ברכב כשידע שהנהג אינו מורשה לנהוג; מי שנהג ברכב ללא רישיון נהיגה תקף; מי שהרכב שימש אותו לביצוע פשע; מי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה כנדרש או שביטוחו לא כיסה את השימוש הספציפי ברכב; ומי שהתיר לאחר לנהוג ברכבו כאשר לאותו אדם אין ביטוח חובה ונפגע בתאונת דרכים.
למי פונים ואת מי תובעים לקבלת פיצוי בגין נזק גוף בתאונת דרכים?
הפנייה לקבלת פיצוי מופנית כאמור לחברת ביטוח החובה של הרכב הפוגע. כאשר נהג נפגע ברכבו עקב תאונת דרכים, עליו לפנות לחברת ביטוח החובה של רכבו. נוסע ברכב יפנה לחברת ביטוח החובה של הרכב בו נסע. הולך רגל שנפגע יפנה לחברת ביטוח החובה של הרכב שפגע בו.
במקרה של תאונה בה נפגע הולך רגל עם מעורבות מספר רכבים, הוא רשאי לפנות לחברת ביטוח החובה של כל אחד מהרכבים שהיו מעורבים בפגיעה בו לקבלת פיצוי יחד ולחוד. יודגש כי שאלת האשמה בתאונה אינה משפיעה על זכאות הפנייה.
יש לציין, כי במקרים בהם תאונת הדרכים מהווה גם "תאונת עבודה" - כלומר התאונה אירעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה ללא סטייה לא מתוכננת מהמסלול הרגיל שבו אני נוסע למקום עבודתי - קיימת אפשרות להגיש גם תביעה לביטוח הלאומי במקביל לפנייה לביטוח החובה. עם זאת, החוק מונע כפל פיצוי, ולפיכך כל סכום שיתקבל מהביטוח הלאומי יקוזז מחישוב הפיצוי בביטוח החובה.
איזה פיצוי ניתן לקבל עקב פגיעת גוף בתאונת דרכים?
הפיצוי מתחלק לשתי קטגוריות עיקריות: נזק ממוני ונזק לא ממוני. הנזק הממוני כולל הוצאות ממשיות ואובדן הכנסה שנגרמו לנפגע כתוצאה מהתאונה, לרבות הוצאות רפואיות וטיפולים, הוצאות לתרופות, הפסד ימי עבודה, אובדן הכנסה זמני או קבוע, והוצאות הנדרשות לשיקום והחלמה.
יש להבחין בין נזק ממוני זמני, כגון שבר ברגל המחלים לאחר זמן, לבין נזק ממוני קבוע, כמו אובדן רגל המשפיע על כושר ההשתכרות לשארית החיים. במקרים של נזק קבוע, הפיצוי יינתן בדמות קצבת נכות.
הנזק הלא ממוני מתייחס לנזק שקשה להעריכו כספית, כגון כאב וסבל הנגרמים כתוצאה מאירוע התאונה והפגיעה. נזק זה משתנה מאדם לאדם ובהתאם לאופי הפגיעה הספציפי. עיקרון חשוב בקביעת גובה הפיצוי בגין נזק זה הוא שככל שקיים תיעוד רפואי מקיף יותר על נטילת תרופות, טיפולים רפואיים, רפואה משלימה וכיוצא בזה, כך גדלים הסיכויים לקבלת פיצוי גבוה יותר.
גילו ורמת הכנסתו של הנפגע מהווים פרמטרים מכריעים בקביעת סכום הפיצוי. אדם צעיר בעל פוטנציאל השתכרות גבוה יזכה לפיצוי גבוה יותר לעומת אדם מבוגר או בגיל פרישה.
מה קורה כאשר אין ביטוח לרכב? האם ניתן לקבל פיצוי, אם בכלל?
במקרים בהם לרכב הפוגע אין ביטוח חובה או בתאונות פגע וברח שבהן לא ניתן לאתר את הפוגע, חוק הפלת"ד מקנה אפשרות לנפגע בתאונת דרכים להגיש תביעה לקרן "קרנית" - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. מדובר בקרן תשלומים ציבורית שהוקמה במסגרת החוק למקרים בהם לא ניתן לתבוע ישירות את חברת הביטוח.
הקרן בוחנת את נסיבות התאונה לרבות החריגים הקיימים לקבלת פיצוי באמצעותה, וככל שהנפגע עומד בקריטריונים הקבועים בחוק, הוא יזכה לפיצוי כספי בגין נזקיו חרף העובדה שאין לרכב הפוגע ביטוח ו/או שמדובר היה בתאונת "פגע וברח".
חשוב לזכור כלל בסיסי בקרות תאונת דרכים – מה שלא מתועד לא קיים. מבחינת חברות הביטוח התיעוד הרפואי וכל המסמכים הנדרשים הם קריטיים לקבלת פיצוי.
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
