"לכו לעזאזל", "חוצפנים", "שתחנקו"- השכנים קללו אתכם ואף השתמשו במילים קשות יותר, שהנייר לא כל-כך סובל? לא בטוח שאם תתבעו אותם בבימ"ש תקבלו פיצוי. ואם כן- ייתכן שהפיצוי יהיה נמוך בהרבה משחשבתם.
בני הזוג רונן וורדית קידר, אשר מתגוררים בנחלה במושבה יקנעם, תבעו את שכנתם בבימ"ש השלום בחיפה.
בני הזוג מגדלים כלבה, שמהווה את הגורם לסכסוך ביניהם. התובעים טענו, כי שכנתם, אשר נביחות הכלבה מטרידות אותה, מגדפת אותם, מקללת אותם בקול רם וצועקת לעברם קריאות מבזות – והכל במטרה להשפילם ולהטרידם. "בת זונה הורדית הזאת, שרמוטה נבלה", "ורדית כלבה רעה", "כוס אמא שלך, תשרפי אמן", "ורדית המכוערת"- אלו הביטויים בהם השתמשה השכנה כלפיהם.
לפיכך, התובעים ביקשו מביהמ"ש כי יורה לשכנה לפצות אותם ב-50,000 שקלים, שכן הקללות מהוות פרסום לשון הרע, או בשל קיומן של עוולות אחרות: רשלנות, תקיפה או מטרד ליחיד.
השכנה טענה מנגד, כי היא צעקה לעבר שכניה רק כדי להשתיק את כלבתם, שנובחת ללא הרף בכל שעות היממה. כן טענה, כי היא פנתה מספר פעמים לתובעים ואביה של התובעת כדי לפתור את בעיות הנביחה של הכלבה, אך ללא הועיל.
התנהגות מקוממת
השופטת תמר נאות פרי קיבלה את התביעה באופן חלקי. השופטת קבעה, כי ההתנהגות של השכנה מקוממת ובלתי ראויה, אך ע"פ החוק לא מדובר ב"לשון הרע", שכן לא הוכח כי עובר אורח או צד שלישי שמע את הקללות (יסוד ה"פרסום").
עם זאת נקבע, כי עומדת לתובעים עילת תביעה נזיקית של מטרד ליחיד. " השמעה חוזרת ונשנית של קללות, שוב ושוב, מדי כמה ימים, בשעות שונות, במשך תקופה של כשנה – בהחלט מטרידה, בהחלט מפריעה לניהול החיים התקין, בהחלט פוגעת בהנאות החיים - ועולה כדי מטרד", כתבה השופטת.
בבחינת גובה הפיצוי הראוי, השופטת לקחה בחשבון מצד אחד את העובדה שמדובר בהטרדות חוזרות ונשנות מצד השכנה, ומצד שני את העובדה שהסיבה להשמעת הקללות הייתה נביחותיה הבלתי פוסקות של כלבת התובעים והעדר טיפול בבעיה מצדם. על כן, נקבע כי השכנה תשלם לתובעים פיצויים של 2,500 שקלים.
(ת"א 15708-06 קידר נ' רון)
השכנים קללו אתכם? לא בטוח שתקבלו פיצוי גבוה!
"נבלה", "שתשרף"- ייתכן שאם תתבעו את שכניכם על קללות כאלו ואף יותר חמורות, לא תקבלו פיצוי גבוה.

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים

תרגום נוטריוני בלי לשלם פעמיים: מה המוסד בחו"ל באמת דורש
תרגום נוטריוני, אפוסטיל, אפוסטיל דיגיטלי או תצהיר מתרגם? עו"ד ונוטריון עמוס אילן מנס ציונה מסביר איך בודקים מראש מה צריך, ולמה המחיר לא אמור להפתיע אף אחד.

למה רשויות בגרמניה ובאוקראינה דוחות מסמכים באנגלית?
רבים בטוחים שמסמך שתורגם לאנגלית יתקבל בכל מקום בעולם. בפועל, רשויות בגרמניה, באוקראינה ובמדינות נוספות דורשות בדרך כלל מסמכים בשפה הרשמית שלהן. עו"ד ונוטריון ויאצ'סלב (סלבה) פונומריוב מסביר למה השפה של התרגום הנוטריוני חשובה כמו התוכן שלו, ואיך נמנעים מעיכובים מיותרים.

כתב אישום בגין מעשה מגונה: האם הדרך להרשעה כבר סלולה?
כתב אישום שהוגש לאחרונה נגד איש משטרה לשעבר בגין מעשה מגונה לכאורה באישה מעלה שוב את השאלות המורכבות שמלוות תיקי עבירות מין בכלל: כיצד בוחנים גרסאות סותרות, מה משקלן של הראיות, והאם עצם הגשת כתב האישום מלמדת על סיכויי ההרשעה? עו"ד עידית רייכרט, סנגורית פלילית ולשעבר פרקליטה בכירה בפרקליטות, מסבירה מדוע דווקא בתיקים שבהם החשדות למעשים חמורים ובשל כך הסערה הציבורית גדולה, אסור לשכוח את חזקת החפות.


