"לכו לעזאזל", "חוצפנים", "שתחנקו"- השכנים קללו אתכם ואף השתמשו במילים קשות יותר, שהנייר לא כל-כך סובל? לא בטוח שאם תתבעו אותם בבימ"ש תקבלו פיצוי. ואם כן- ייתכן שהפיצוי יהיה נמוך בהרבה משחשבתם.
בני הזוג רונן וורדית קידר, אשר מתגוררים בנחלה במושבה יקנעם, תבעו את שכנתם בבימ"ש השלום בחיפה.
בני הזוג מגדלים כלבה, שמהווה את הגורם לסכסוך ביניהם. התובעים טענו, כי שכנתם, אשר נביחות הכלבה מטרידות אותה, מגדפת אותם, מקללת אותם בקול רם וצועקת לעברם קריאות מבזות – והכל במטרה להשפילם ולהטרידם. "בת זונה הורדית הזאת, שרמוטה נבלה", "ורדית כלבה רעה", "כוס אמא שלך, תשרפי אמן", "ורדית המכוערת"- אלו הביטויים בהם השתמשה השכנה כלפיהם.
לפיכך, התובעים ביקשו מביהמ"ש כי יורה לשכנה לפצות אותם ב-50,000 שקלים, שכן הקללות מהוות פרסום לשון הרע, או בשל קיומן של עוולות אחרות: רשלנות, תקיפה או מטרד ליחיד.
השכנה טענה מנגד, כי היא צעקה לעבר שכניה רק כדי להשתיק את כלבתם, שנובחת ללא הרף בכל שעות היממה. כן טענה, כי היא פנתה מספר פעמים לתובעים ואביה של התובעת כדי לפתור את בעיות הנביחה של הכלבה, אך ללא הועיל.
התנהגות מקוממת
השופטת תמר נאות פרי קיבלה את התביעה באופן חלקי. השופטת קבעה, כי ההתנהגות של השכנה מקוממת ובלתי ראויה, אך ע"פ החוק לא מדובר ב"לשון הרע", שכן לא הוכח כי עובר אורח או צד שלישי שמע את הקללות (יסוד ה"פרסום").
עם זאת נקבע, כי עומדת לתובעים עילת תביעה נזיקית של מטרד ליחיד. " השמעה חוזרת ונשנית של קללות, שוב ושוב, מדי כמה ימים, בשעות שונות, במשך תקופה של כשנה – בהחלט מטרידה, בהחלט מפריעה לניהול החיים התקין, בהחלט פוגעת בהנאות החיים - ועולה כדי מטרד", כתבה השופטת.
בבחינת גובה הפיצוי הראוי, השופטת לקחה בחשבון מצד אחד את העובדה שמדובר בהטרדות חוזרות ונשנות מצד השכנה, ומצד שני את העובדה שהסיבה להשמעת הקללות הייתה נביחותיה הבלתי פוסקות של כלבת התובעים והעדר טיפול בבעיה מצדם. על כן, נקבע כי השכנה תשלם לתובעים פיצויים של 2,500 שקלים.
(ת"א 15708-06 קידר נ' רון)
השכנים קללו אתכם? לא בטוח שתקבלו פיצוי גבוה!
"נבלה", "שתשרף"- ייתכן שאם תתבעו את שכניכם על קללות כאלו ואף יותר חמורות, לא תקבלו פיצוי גבוה.

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

פרשת שי-לי עטרי ונעמה שחר: האם לצווי איסור פרסום יש עדיין משמעות?
השם כבר ברשתות - אבל החוק עדיין אוסר לפרסם. פרשת שי-לי עטרי ונעמה שחר מציפה את הפער והקונפליקט המובנה בין המציאות הדיגיטלית לבין הדין: מה מותר לעשות כשהמידע כבר הופץ, ומה הסיכון למי שממשיך לשתף אותו.

מרוויחים על מידע רגיש או מסתכנים בעבירה? מה הסיכון לישראלים ב - Polymarket
אפשר להרוויח כסף על תחזיות של אירועים אמיתיים כולל ביטחוניים ב - polymarket. אבל אם צדקתם, זה תמיד חוקי? ומה קורה אם "ידעתם יותר מדי”? מה חשוב לדעת לפני שנכנסים: אפשר להרוויח כסף בפלטפורמות כמו Polymarket אבל גם להיתקע בלי יכולת למשוך את הכסף, ולהיחשף לסיכון משפטי אם התחזיות מבוססות על מידע רגיש. אם אתם לא מבינים בדיוק איך זה עובד ומה החוק אומר - עדיף לא להיכנס.

"העצמאים בישראל שוחים בעירום בכל פעם שהים נסוג": רמי בז'ה מסביר למה המתווה לעצמאים לא עובד ומה חייבים לעשות עכשיו
האירועים בוטלו רגע לפני פסח ויום העצמאות, ההכנסות של אלפי עצמאים נחתכו בבת אחת, והמתווה שאמור היה לעזור עדיין לא נותן תשובה אמיתית לעצמאים בישראל. רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות, מסביר למה הבעיה היא לא רק בגובה הפיצוי אלא עצם הניתוק של המדינה מהחיים של עצמאי, ומה בכל זאת כדאי לעשות עכשיו כדי לא להישאר בלי אוויר.