"אישה פנתה אלי השבוע ואמרה: 'אני לא יודעת איך להיות אמא לילדים כשהאבא שלהם עכשיו ילד בעצמו'. בעלה נפגע בתאונת דרכים קשה עם חבלת ראש והיא גילתה שהיא לא רק אישה של נפגע - היא הפכה לאמא של שלושה ילדים במקום שניים" - כך מספר עו"ד אלעד ג'ובני, המתמחה בדיני נזיקין ומלווה משפחות רבות הנאלצות להתמודד עם פציעתו הקשה של יקירם.
לדבריו, התיאורים הללו חוזרים על עצמם שוב ושוב. בשנת 2024 נרשמו 436 הרוגים בכבישי ישראל - עלייה דרמטית של 21% לעומת השנה הקודמת. לצד זה, 2,443 משתמשי דרך נפצעו קשה ועוד 10,600 נפצעו באופן קל. מאחורי כל מספר עומדת משפחה שהחיים שלה השתנו לנצח ברגע אחד.
"התאונה לא פוגעת רק בנפגע", אומר עו"ד ג'ובני, "היא מתפוצצת כמו פצצה בתוך המשפחה כולה, והרסיסים פוגעים בכולם. המשפחה נכנסת למצב חירום שלא תמיד מסתיים, בטח שלא מהר כפי שציפו".
הרגעים הראשונים - כאוס ובלבול
"השעות הראשונות הן הכי מסוכנות למשפחה", מזהיר עו"ד ג'ובני. "משפחה נמצאת בהלם במסדרונות בית החולים, ופתאום מופיע נציג של חברת ביטוח עם חיוך. הוא מביא קפה, מבין את הקושי ומבקש לחתום על 'מסמכים טכניים קצרים' כדי שיוכל להתחיל לעזור. זה הרגע הכי קריטי. כמי שראה מקרים כאלו בעבר, אני אומר - אל תחתמו על כלום".
הסכנה האמיתית, לדבריו, היא שמשפחות בהלם לא מבינות על מה הן חותמות. "יש לי לקוח שחתם על מסמך של שתי שורות בבית החולים. התברר שזה ויתור על תביעות עתידיות. במקום פיצוי של כסף שיכול היה לסייע בשיקום, המשפחה נשארה כמעט בלי כלום".
המציאות של משפחות עם נפגע תאונה משתנה בן לילה, ולרוב, בצל המצב הקשה, המשפחה מתגייסת לטובתו. "במקרים רבים בן הזוג הבריא מפסיק לעבוד כדי לסעוד ולהיות במשמרות בבית החולים", מתאר עו"ד ג'ובני. "הילדים רואים את ההורה שלהם עם צינורות ומכונות, ופתאום ההורה השני לא זמין רגשית. זה מעגל של משבר. אם אין עזרה נוספת, זה מתכון לקריסה, כלכלית ונפשית. וגם אם יש מי שיסייע, המצב הזה הוא לא פשוט, בפרט שלרוב מדובר בהליך שיקומי ארוך וקשה".
מעבר לכך, הלחץ הכלכלי מתחיל מיד. "יש לי משפחה שצברה חובות של 200,000 שקל בחודשיים הראשונים", הוא מספר. "פיזיותרפיה פרטית, ביקורים אצל מומחים, תרופות שלא מכוסות, התאמת הבית - הכל יצוא מהכיס בזמן שאין הכנסה".
הקרב על הטיפול היומיומי
"יש לי לקוח שאמר לי: 'אלעד, אני מרגיש כמו כדור פינג פונג - כל גורם דוחף אותי לאחר'", מספר עו"ד ג'ובני. המקרה הזה מתאר את המציאות הקשה שבה משפחות מוצאות את עצמן לאחר השחרור מבית החולים. "הנפגע זקוק לפיזיותרפיה יומית, אבל ביטוח לאומי אומר שזה לא תאונת עבודה, קופת החולים אומרת שהמקום הציבורי תפוס לחודשיים, וחברת הביטוח אומרת שהיא מכסה רק טיפול בסיסי".
לדברי עו"ד ג'ובני, המאבק הביורוקרטי הזה גורר עמו תסכול כפול. "המשפחה צריכה להיות מטפלת ועורכת דין בו זמנית", הוא מתאר. "בזמן שאתה מחליף חיתולים למבוגר שהיה פעם עצמאי, אתה גם צריך להתווכח עם נציגת חברת הביטוח על מדוע פיזיותרפיה פרטית הכרחית".
התסכול, הוא מוסיף, מגיע גם מצד הנפגע עצמו. "יש לי לקוחה שאמרה לי: 'הכי קשה זה לראות את הבעל שלי מתבייש שאני צריכה לעזור לו בשירותים'", הוא מספר. "השינוי בדינמיקה המשפחתית הוא חלק מהטראומה שאף אחד לא מכין אתכם אליה".
כאן נכנס לתמונה הליווי המשפטי המקצועי. "כשהמשפחה מתמודדת עם הטראומה הרגשית והפיזית, מישהו אחר צריך להילחם על הזכויות שלה", מסביר עו"ד ג'ובני. "אני רואה את התפקיד שלי לא רק כעורך דין אלא כמגן. משפחות בהלם לא יכולות לקרוא חוזי ביטוח ולא יודעות איך להתמודד עם נציגי חברות שהתפקיד שלהם הוא לחסוך כסף למקום עבודתם".
הלחץ הכלכלי חונק
"פציעה קשה בתאונת דרכים", אומר עו"ד ג'ובני, "ואני מדבר, בין היתר, על קטיעות של איברים, על פגיעות ראש וכן הלאה, מצריכה מערך שלם של סיוע מצד המשפחה. כל הדברים הללו עולים הרבה מאוד כסף, זאת לצד החיים שממשיכים. פיזיותרפיה, ביקור פרטי אצל מומחים, ניתוחים, בדיקות חדשניות, טיפולים אלטרנטיביים, שיקום, מוסד שיקומי או עזרים לשיקום ולסיעוד - הכל עולה כסף. במהרה משפחה יכולה להגיע לסחרור כלכלי שקשה לצאת ממנו, מה עוד שחלק מבני המשפחה מפסיקים לעבוד לצורך הטיפול בנפגע".
מה אתה מייעץ כדי לא להגיע למקום הזה?
"מי שמבין בתחום דיני הנזיקין ותאונות הדרכים הקשות יודע שיש פתרונות, גם פתרונות ביניים שיכולים לסייע לנפגעים ולבני משפחותיהם. למשל, תשלום תכוף שהוא כמו הלוואה מחברת הביטוח על חשבון התביעה העתידית. חברות הביטוח לא ממהרות לספר על זה, מן הסתם, אבל זה בהחלט יכול לעזור להשאיר את הראש מעל המים.
"צריך לדעת מה לדרוש, וכאן נכנסת החשיבות של ליווי משפטי כבר מיד לאחר התאונה. יותר משזו הדרך הנכונה למיצוי הזכויות של הנפגע, זו הדרך הכי נכונה לשרוד את תקופת השיקום בצורה הטובה ביותר". לדבריו, גם המשפחה זכאית לפיצוי נפרד. "יש מה שנקרא 'עזרת מיטיבים' - פיצוי לבני המשפחה שמטפלים בנפגע", מסביר ג'ובני, "ויש פיצוי לנזק נפשי של בני המשפחה. ילדים שרואים את ההורה שלהם פתאום חסר ישע יכולים לפתח דיכאון וחרדה, וגם זה מזכה בפיצוי".
ההתמודדות המתישה מול חברות הביטוח
התמודדות עם חברות הביטוח היא מלחמה פסיכולוגית. לדברי עו"ד ג'ובני, אף אחד מהן, כמובן, אינה רוצה לשלם והן עושות כל שביכולתן כדי להצליח בכך.
הטקטיקה הנפוצה ביותר היא הפשרה המוקדמת. אחרי חצי שנה הם מציעים לבני המשפחה סכום שנשמע הרבה כסף למשפחה במצוקה. אולם, הבעיה היא שמשפחות בלחץ לא חושבות על העתיד. "הם רואים את החובות הנוכחיים ולא חושבים על הטיפולים שיידרשו בעוד עשר שנים", מסביר עו"ד ג'ובני. "הם לא חושבים על זה שהפגיעה תשפיע על היכולת להשתכר עד גיל 67".
הוא ממליץ למשפחות נפגעים להקפיד על תיעוד החל מקרות התאונה. "כל קבלה, כל ביקור רופא, כל יום חופש מעבודה לטיפול בנפגע - הכל צריך להיות מתועד", הוא מדגיש. "בשלב הבא מכינים את התביעה. אנחנו תובעים, בין השאר, הפסד השתכרות עד גיל 67, הוצאות רפואיות עבר ועתיד, כאב וסבל, עזרת צד שלישי, התאמת רכב ובית – הכל.
"יחד עם זאת", מסכם עו"ד ג'ובני, "חשוב לזכור שהפיצוי לא מחזיר את הבריאות אלא הוא נותן כלים לבנות חיים חדשים. טיפול מתמשך, התאמת בית, רכב מיוחד ובעיקר - שקט נפשי כלכלי שמאפשר להתמקד בהחלמה".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
