עו"ד לירון אבלי. "אפשר לגרום למערכות לעבוד עבורנו". צילום: מור צידון
שיבוץ תלמידים הוא “שער הכניסה” לכל זכות חינוכית. קבלת ההחלטות בעניינם של שיבוץ תלמידים נשענות על חוקי יסוד, נהלי משרד החינוך וחוזרי מנכ"ל והיא משפיעה ישירות על כל תלמיד ותלמידה.
שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במסגרת החינוך הרגיל הוא יעד חינוכי-ערכי. מחקרים רבים מעודדים שילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים דווקא במסגרת חינוכית רגילה. על חשיבות הנושא שוחחנו עם עו"ד לירון אבלי, המתמחה בייצוג וליווי משפטי בדיני נגישות, שופכת אור על הנושא המורכב.
"רפורמת החינוך המיוחד קובעת כי ההורים ורק ההורים הם אלה שיכולים לבחור את סוג המסגרת החינוכית עבור ילדיהם", פותחת ואומרת עו"ד אבלי. "הורים חייבים להיות עירניים ללוחות הזמנים של כינוס ועדת זכאות ואפיון שמקנה את הזכאות לתמיכות ולשיבוצים מתאימים".
לדבריה, מדובר בוועדה סטטוטורית שהוקמה במסגרת חוק חינוך מיוחד, ועדה שלמעשה קיבלה מנדט לאפיין את צורכי התלמידים, לקבוע את מסגרת הזכאות לתמיכה ואת אופי הסיוע המותאם, לפי עקרונות שוויון בינלאומיים. "המערכת החינוכית", היא אומרת, "חייבת לאפשר לכל תלמידה ותלמיד למקסם יכולות אישיות ולימודיות ולגשר על פערים נדרשים".
מהי ועדת הזכאות וכיצד נעשה האפיון?
"זו ועדה סופר-חשובה. הורים רבים אינם יודעים, אך חוק חינוך מיוחד מעניק זכויות משמעותיות לילדים עם צרכים ייחודיים עוד מגיל הגן. הוועדה הזו קובעת את רמת התפקוד והצרכים של כל תלמידה ותלמיד, זכאות לשירותי חינוך מיוחד, והכי חשוב – היא קובעת את הרכב סל השירותים עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך הרגיל".
מהי המשמעות של סל השירותים?
"למשרד החינוך יש מגוון כלים פדגוגיים, רגשיים והתפתחותיים לתת לילדים עם צרכים מיוחדים. מדובר בשעות סיוע ותמיכה יקרות, שניתנות ללא עלות נוספת, כמו שעות הוראה מתקנת לילדים עם לקויות למידה, טיפולי קלינאות תקשורת למגוון רחב של לקויות תקשורת או שפה, ריפוי בעיסוק, טיפולים רגשיים, ובמקרים מתאימים גם סייעת אישית צמודה.
"זה משמעותי בהחלט, כי מלבד החיסכון הכלכלי והעובדה שהילד מקבל שירותים שהוא זקוק להם מתוך סל החינוך, כך הילדים האלה לא מאבדים שעות אחר הצהריים שאמורות להיות מופנות לפנאי וחברים - זמן קריטי להתפתחות החברתית. בנוסף, גם ההורים לא מאבדים זמן וכסף על הסעות לטיפולים על חשבון זמן משפחתי או עבודה".
כלומר מדובר בטיפולים לא זולים, שהמערכת עצמה מממנת תוך כדי שעות הלימודים?
"בהחלט. במקום להסיע ילד לטיפולים לאחר שעות הלימודים בבית הספר, הילד מקבל את התמיכה שהוא זקוק לה במסגרת עצמה, מבלי להטריח את ההורה בהסעות או במימון הטיפולים. גידול ילדים עם צרכים מיוחדים כרוך בהוצאות לא קטנות ויש מצבים מורכבים של הורים עם קשיים כלכליים שאין להם את הפריבילגיה להסעות לטיפולים לאחר שעות הלימודים. ברור שעדיף לרכז את כל התמיכה הפדגוגית והרגשית בתוך שעות המסגרת הבית ספרית. זו המשמעות האמיתית של פרשנות החוק לערך השוויון".
מה הורים צריכים לעשות כדי לקבל זכאות לשעות תמיכה?
"דבר ראשון שאני ממליצה להורים שמגיעים אלי הוא להשיג אבחון מקצועי שיאפשר לדייק ולמפות את צורכי הילדה או הילד, כדי שאוכל לדעת מה אפשר לבקש עבורם. יש להגיש בקשה לקיום ועדה, לצרף מכתב מנומק ואבחון עדכני מגורם מוסמך ויש טפסים ייעודיים שאי הגשתם יכולה להביא לדחיית הוועדה. חשוב להקפיד על מועדי הגשה בזמן. לא תמיד המערכת מספקת מידע מלא.
"שיבוץ למסגרת חינוכית מתאימה הוא אחת מההחלטות הקריטיות ביותר שמשפיעות על ההתפתחות הרגשית, החברתית והלימודית של כל ילדה וילד, במיוחד עבור אלה שזקוקים לתמיכה נוספת. פנייה מוקדמת, בליווי מקצועי, יכולה לא רק להבטיח מענה מותאם לילד, אלא גם לחסוך שנים של תסכול, פערים רגשיים ולימודיים, והוצאות כבדות על טיפולים פרטיים לאורך שנים.
"התקנות נועדו להבטיח שכל תלמיד עם מוגבלות מוטורית יוכל להשתלב בצורה שוויונית ומכובדת אבל צוותי חינוך רבים לא יוזמים את ההתאמות האלו בעצמם ולעתים מעכבים את המענה. מגיעים אלי הרבה הורים לאחר שכבר קיבלו את החלטת הוועדה, ואני מסבירה שלמרות המורכבות, במרבית המקרים יש עוד מה לעשות".
מהי המורכבות והקשיים שעימם מתמודדים ההורים?
"כל תלמיד זכאי למסגרת מותאמת שתכבד את צרכיו ותעניק לו סיכוי אמיתי למצות את הפוטנציאל שלו. לכן, צריך לדעת איך להתנהל מול הגורמים. זכיתי להוביל תקדימים שחייבו רשויות מקומיות לשנות שיבוץ או להנגיש בתי ספר לילדים עם מוגבלות. אפשר לגרום למערכות לעבוד עבורנו.
"רק במאי האחרון זומנתי לדיון של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת כדי לדון בכשלים חמורים בפיקוח משרד החינוך שנחשפו במסגרת טיפול משפטי. הצפתי את הכשלים ואת המורכבות הגדולה של הורים להתמודד במקביל מול גורמי חינוך ברשות המקומית ובמשרד החינוך.
"מצד אחד ההורים נדרשים לשמור על איפוק מול צוותי החינוך שאחראים על ילדיהם, ומצד שני הם נאלצים להילחם על זכאויות תמיכה. לצערי, יש לא מעט ילדים שלא נמצאים במסגרת המתאימה להם ואפילו כאלה שנאלצים להישאר בבית.
"חשוב גם לדבר על הפיל שבחדר, לצערי, לא חסרים מקרים שמוכתבים משיקולים כלכליים של המערכת. זה לא סוד שכל צורך מיוחד כרוך בתקציב, והגורמים שמקבלים את ההחלטה לא תמיד מונעים משיקולים סטריליים. השיקול התקציבי משפיע על קבלת ההחלטות ויש צורך לליווי מקצועי שיבטיח שהשיקולים התקציביים של המערכת לא גוברים על הצרכים הפרטניים של התלמידה או התלמיד".
מתי צריך לפנות לוועדה?
"המאפיינים האישיים של כל ילדה או ילד מכתיבים את הצורך. המועדים של כינוס הוועדה אמנם קשיחים ויש להגיש בקשה לוועדה לא יאוחר מ-31 במרץ בכל שנה עבור זכאות לשנת לימודים עוקבת. הורים שלא מודעים למועדים מפספסים זכאות תמיכות של שנה שלמה, אולם חשוב להבהיר שבמצבים מסוימים אפשר לדרוש כינוס ועדה חריגה מעבר למועדים הנקובים בחוק".
זה נראה כמו נישה שדורשת מומחיות ממוקדת. אילו כלים משפטיים יש לך להציע להורים?
"חד משמעית מדובר במומחיות שדורשת הבנה מהותית יחד עם המון רגישות. מרבית המקרים שמגיעים אלי מחייבים פעולה מידית ומתואמת מול מספר גורמים יחד. בשורה התחתונה צריך לדעת איך לגרום למערכת לתת את מה שיש לה לתת ולוודא שצוותי החינוך יעשו את מה שהם צריכים לעשות.
"ברמה האישית, חשוב לי לתת לכל הורה מעטפת מקצועית החל מניסוח הבקשות לוועדה, דרך התנהלות מול גורמי בית הספר, הרשות המקומית ועד לצווים דחופים או לניהול תביעות אזרחיות לקבלת פיצויים בגין הפרת חובות נגישות".
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
