בחודשים האחרונים זועזע הציבור הישראלי מפרשיות מין חמורות שהתרחשו דווקא במערכת החינוך: מורה בת 43 מפתח תקווה, שהזמינה תלמידים בני 17 לביתה וקיימה עימם יחסי מין; מורה מהשרון הנחשד בקיום קשר מיני עם תלמידה מגיל 12, ומורה מאור יהודה שחשוד ביצירת קשר אסור עם תלמידה דרך רשתות חברתיות. המכנה המשותף: עבירות מין במסגרת יחסי מרות במערכת החינוך.
אלה הם לא מקרים בודדים. מדי שנה מתגלים עשרות מקרים דומים ברחבי הארץ, והמספרים מעידים על בעיה מערכתית עמוקה יותר. השאלות המשפטיות שמתעוררות מורכבות: איך החוק מתמודד עם מצבים שבהם הקטין מעל גיל ההסכמה אך עדיין ביחסי מרות, איך מערכת המשפט מגנה על קורבנות בני נוער במצבים כה רגישים והאם הקורבנות זכאים לפיצוי?
כדי להבין את המורכבות המשפטית והחברתית של תופעה מטרידה זו, פנינו לשרון נהרי, עורך דין פלילי בכיר המתמחה בעבירות מין.
עו"ד נהרי, מה ההבדל בין עבירות מין "רגילות" לעבירות ביחסי מרות, והאם זה שונה במקרים של מורה ותלמיד/ה?
"בעבירות מין 'רגילות',,השאלה המרכזית היא גיל ההסכמה (16 בישראל) והאם היתה הסכמה חופשית או שהופעלה כפייה. בעבירות מין ביחסי מרות, גם אם לא הופעלה אלימות וגם אם הקטין מעל גיל ההסכמה – עצם יחסי התלות (מורה-תלמיד, מפקד-חייל, מעסיק-עובד, מטפל-מטופל) שוללים את ההסכמה החופשית והחוק רואה במעשה ניצול פסול של יחסי אמון. לכן מדובר בעבירות חמורות יותר - סעיף 346 לחוק העונשין".
איך מבצעים בכלל איסוף ראיות במקרים של עבירות מין ביחסי תלמיד ומורה?
"בחקירות מהסוג הזה המשטרה מסתמכת על מספר מקורות ראיות מרכזיים. ראשית, עדויות של תלמידים ותלמידות. לא רק של הקורבן עצמו, אלא גם של עדי ראייה או תלמידים שהקורבן סיפר להם על מה שקרה. שנית, תפיסת טלפונים ובדיקת תכתובות, ובמיוחד תכתובות ברשתות החברתיות ובווטסאפ, שלעתים חושפות את הדינמיקה הבעייתית בין המורה לתלמיד.
"בנוסף, חוקרים את אנשי הצוות החינוכי שעלולים להיות מודעים למתרחש, ולעיתים מזמינים גם חוות דעת פסיכולוגיות או חינוכיות להבנה מעמיקה יותר של הדינמיקה. חשוב להבין הוא שבמקרים רבים אין עד ראייה במובן הקלאסי, ולכן התכתובות והדינמיקה הקבועה בין הצדדים מקבלות משקל רב בהוכחת המקרה. זה הופך את איסוף הראיות הדיגיטליות לקריטי במיוחד במקרים האלה".
האם העובדה שהתלמיד היה מעל גיל 17 פותר את המורה מעונש?
"לא. למרות שגיל ההסכמה הוא 16, החוק קובע במפורש שגם אם מדובר בקטין מעל גיל ההסכמה – כאשר יש ניצול יחסי מרות (כמו מורה-תלמיד) זה עדיין מהווה עבירה. לכן, מורה המקיים יחסי מין עם תלמיד בן 17 נושא באחריות פלילית".
האם החוק מתייחס למצבים שבהם התלמיד הוא מעל גיל ההסכמה אך עדיין ביחסי מרות?
"גם כאשר מדובר בבגיר מעל גיל ההסכמה, אם מתקיימת מערכת יחסים של מרות או תלות, כמו מורה מול תלמיד, ההסכמה אינה נחשבת להסכמה חופשית, שכן אם יוכח על ניצול יחסי המרות הדבר עדיין עלול להיחשב לעבירה פלילית".
במקרה של המורה מפתח תקווה, איך החוק מתייחס למעורבות של תלמיד שלישי שצפה במעשה? האם יש חובת דיווח על חשדות לעבירות מין במערכת החינוך?
"נוכחות של תלמיד נוסף, שמבחינתו מדובר בחשיפה כפויה, יכולה להיחשב 'מעשה מגונה בפומבי' או נסיבה מחמירה. בנוסף, במערכת החינוך קיימת חובת דיווח על חשד לעבירות מין. מי שלא מדווח חשוף בעצמו להליך פלילי או משמעתי".
האם העובדה שהמעשים התרחשו בבית המורה ולא בבית הספר משפיעה על חומרת האישום?
"לא, החוק אינו מתייחס למקום הפיזי שבו נעשה המעשה. מה שחשוב הוא יחסי המרות והניצול. עם זאת, התביעה תדגיש כי אף שזה התרחש בבית פרטי, הקשר נוצר מתוך יחסי מורה–תלמיד".
במקרה של המורה מהשרון שקיים קשר עם תלמידה מאז היתה בת 12 - איך משפיע הזמן הממושך של העבירות על האישום?
"כאשר מדובר בעבירות חוזרות לאורך זמן, החומרה גוברת. התביעה מייחסת לנאשם 'ריבוי עבירות' ולעתים 'דפוס עברייני מתמשך'. המשמעות היא עונשים כבדים יותר, ובתי המשפט כמעט תמיד שולחים נאשמים כאלה למאסר ממושך".
האם השימוש ברשתות חברתיות ובחשבונות פיקטיביים מוסיף מימד נוסף לעבירות?
"השימוש באינטרנט כדי לפתות תלמיד או ליצור קשר מיני מהווה עבירה נוספת בפני עצמה – 'פיתוי קטין באמצעים אלקטרוניים'. אם נעשה שימוש בפרופיל מזויף, זו נסיבה מחמירה והענישה מחמירה במיוחד בעבירות מקוונות".
מהו טווח העונשים הצפויים במקרים כאלה?
"הענישה במקרים אלה משתנה בהתאם לסוג העבירה ונסיבותיה. בעבירות מין בקטין מתחת לגיל 16 אנחנו מדברים על עד 20 שנות מאסר. בעבירות ביחסי מרות עם קטין מעל גיל ההסכמה - עד חמש שנות מאסר ולעיתים יותר בנסיבות מחמירות. בעבירות מקוונות אנחנו רואים בדרך כלל שלוש עד חמש שנות מאסר.
"מה שחשוב להדגיש הוא שבפועל, הענישה נוטה לכלול מאסר בפועל גם למורים ללא עבר פלילי בשל החומרה הציבורית של העניין. בתי המשפט רואים בחומרה רבה את פגיעת האמון הציבורי במערכת החינוך ואת ניצול מעמד הכוח מול קטינים".
האם הקורבנות זכאים לפיצויים?
"כן, החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי עד 258,000 שקל לכל קורבן כבר במסגרת ההליך הפלילי. מעבר לכך, הקורבן רשאי להגיש תביעה אזרחית נפרדת בגין נזק נפשי, פגיעה בשמו הטוב והוצאות טיפול. קיימת גם אפשרות לקבל סיוע מהקרן לנפגעי עבירה.
"כאמור, עבירות מין ביחסי מורה–תלמיד נחשבות לחמורות ביותר, גם אם התלמיד מעל גיל ההסכמה. החוק הישראלי מגן על קטינים ובגירים כאחד כאשר מתקיימת מרות או תלות, והענישה נוטה להיות מחמירה. ולכן, הקורבנות זכאים לפיצוי ולהכרה מלאה בפגיעתם. יחד עם זאת", מסכם עו"ד נהרי, "חשוב להזכיר כי יש מקרים בהם המשטרה מחליטה לסגור את התיק כנגד חשוד בעבירת מין תוך חשד לניצול יחסי מרות, כאשר אין מספיק ראיות לכך שהיחסים היו תחת ניצול המרות ושהזיקה בין המרות לניצול אינה ברורה ומוכחת מספיק".
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
