המלחמה שמטלטלת את ישראל כבר כמעט שנתיים אינה פוגעת רק בחזית הבטחונית. היא משאירה חותם כבד גם על הכלכלה הישראלית. עסקים רבים מוצאים את עצמם במצוקה כלכלית חמורה, כשהם מתמודדים עם ירידה חדה בהכנסות, קשיים בגבייה ועם חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויותיהם השוטפות.
במציאות המורכבת הזו, השאלה המרכזית שעומדת בפני אלפי בעלי עסקים היא מה עדיף, להיכנס להליך חדלות פירעון ופשיטת רגל, או למצוא דרך לשיקום כלכלי שישמר את העסק ויאפשר התחדשות? התשובה, לדעתי, ברורה: בתקופת משבר כזו, השיקום עדיף על פני חדלות הפירעון, והמערכת המשפטית צריכה לפעול בחמלה ובהבנה למציאות הקשה.
המציאות הבטחונית המורכבת פוגעת הן בשוק המקומי והן בפעילות הכלכלית הבינלאומית, יוצרת האטה ניכרת בפעילות העסקית הרגילה, מקשה על זרימה של הון ומזומנים במשק ומביאה לעלייה מדאיגה במספר החייבים שמתקשים לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות. התוצאה המורכבת של המצב היא סגירת עסקים רבים, לעתים כאלה שפעלו בהצלחה שנים רבות לפני המשבר.
במציאות זו של חוסר יציבות מתמשך, המתאפיינת באי ודאות כלכלית עמוקה, נושא חדלות הפירעון זוכה לחשיבות מיוחדת ודורש התייחסות רגישה ומאוזנת. הסוגיה נוגעת לאיזון העדין שבין הגנה על זכויותיהם הלגיטימיות של הנושים לבין הצורך החברתי והאנושי לשקם את החייב ולאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו, משוחרר מנטל החובות שהכביד עליו.
מעבר לאיזון ברמת היחיד - זה שבין החייב הפרטי לנושיו - עולה החשיבות של שמירה על יציבות כלכלית כללית. זהו אינטרס חיוני ומהותי של כל מדינה שחברתה יקרה לה ושרווחת אזרחיה עומדת בראש סדר העדיפויות שלה. השאיפה היא למצוא דרכים לתמוך בחברי החברה בעת משבר, תוך הבטחת המשכיות כלכלית ויציבות חברתית.
השפעת המלחמה על החייבים והנושים
פגיעה בהכנסות - עסקים נאלצים לצמצם פעילות, להפסיק ייצור, וזאת בשל ירידה חדה בביקוש.
אי עמידה בתשלום התחייבויות - משקי הבית מתקשים לשאת בתשלום התחייבויותיהם השוטפות בשל ירידה בהכנסות או פיטורין.
קשיי גבייה - נושים מתקשים לגבות חובות בזמן, בשל העדר הכנסות של חייבים, או חשש מתדמית שלילית בעת אכיפה אגרסיבית בתקופת מלחמה, בדמות של מימוש נכסי חייבים.
חוסר אמון - העדר יציבות ואופק ברור פוגעים באמון הציבור בכלכלה, עסקים חדשים לא נפתחים וחלה דעיכה בשיעור הצמיחה.
סיכון מערכתי - ריבוי חייבים עלול להביא לגל של חדלות פירעון, לפגיעה בשוק הפיננסי ולחץ על המערכת הבנקאית.
הקונפליקט שבין החייב לנושיו
הנושים מצפים לתשלום החוב במלואו ובאופן מיידי, ואילו החייב מעוניין בשיקום כלכלי והסדרת פירעון חובותיו באופן חלקי ובפריסה על פני תקופה, בהתאם ליכולתו.
משמעות רעיון שיקום החייב
רעיון השיקום מעוגן בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, על פיו יש לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו ולהחזירו למעגל הפעילות הכלכלית והחברתית. הכוונה היא להקל על החייב לנהל מחדש את חייו, תוך יצירת וודאות וקביעת תכנית פירעון ההולמת את מצבו. רעיון השיקום חל גם על חייב וגם על החברה, התאגיד המפעיל עסק.
האיזון הנכון שבין החייב לנושיו בתקופת מלחמה
היחס כלפי חייבים עבר מהפכה מהותית במהלך השנים. בעוד שבעבר הרחוק, חייבים עלולים היו למצוא את עצמם מאחורי סורג ובריח רק בגלל חוסר יכולת לפרוע חובותיהם, הגישה המודרנית תופשת חדלות פירעון כ"תאונה כלכלית". זהו אירוע שיכול לקרות לכל אחד מאיתנו, והחייב נוטל אחריות על מצבו גם כשהקשיים לא נבעו בהכרח מטעויות או רשלנות מצידו.
בימי מלחמה אלה, המצב הופך להיות מורכב עוד יותר. עסקים וחברות מוצאים את עצמם נאבקים להישרדות בשל נסיבות שלחלוטין מחוץ לשליטתם - המלחמה, חוסר הוודאות והמשבר הכלכלי. במציאות כזו, על בתי המשפט הדנים בתיקי חדלות פירעון מוטלת משימה רגישה ומורכבת במיוחד: למצוא את האיזון הנכון בין זכויות הנושים לבין הצורך לשקם חייבים, תוך שמירה על היציבות הכלכלית ועל האמון הציבור במערכת.
זוהי עת שבה המערכת המשפטית נקראת להפגין רגישות אנושית ולהוביל גישה של חמלה וחסד, למען עשיית משפט צדק, בהתאם לערכים שלנו כחברה בעלת מסורת ארוכת שנים. זוהי תקופה שבה אין מקום לקשיחות מיותרת, או להחמרה במצבם של אנשים שכבר נתונים במצוקה עמוקה, תלויים בין ייאוש לתקווה לעתיד טוב יותר.
הסדר חוב בתקופת מלחמה: העדפת השיקום על פני חדלות פירעון
ההיגיון שמנחה את בית המשפט מבוסס על האיזון העדין בין האינטרסים השונים, כאשר השאיפה לקדם את עקרון השיקום תוך יצירת גשרים בין הצדדים. המטרה היא להגיע למכנה משותף שיאפשר גיבוש הסדר חוב מוסכם, גם כאשר הדבר מחייב כפיית הסדר זה על נושה המתנגד לו.
הרעיון המרכזי מתבסס על עצירה של כלל הליכי הגבייה והתדיינות המשפטית, במטרה ליצור מרחב מוגן שבו ניתן יהיה לגבש הסדר חוב מתאים. במסגרת הסדר כזה, החייב או התאגיד יוכלו לפרוע את חובותיהם באופן הוגן ומדורג, בהתאם ליכולות הפירעון הממשיות שלהם. חשוב לציין שההסדר נועד לשמר את המשכיות הפעילות הכלכלית השוטפת, כפי שהתנהלה טרם הפנייה לקבלת הגנת בית המשפט.
תיקון מספר 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מציע לעגן באופן קבוע ויציב מסלול שיעניק עידוד מובנה להסדרי חוב, תוך מתן אפשרות לקבל עיכוב הליכים בתקופת המשא ומתן הדרושה לגיבושם ולמיצוים. התיקון מתמקד בהליכי הסדר חוב שמתנהלים מחוץ למסגרת הפורמלית של צו לפתיחת הליכים, וקובע זכות מעוגנת בחוק עבור חייב המציע הסדר חוב. זכות זו חלה הן על חייבים יחידים והן על תאגידים, ומאפשרת להם לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת סעד זמני בדמות עיכוב הליכים.
המטרה של המנגנון החדש היא לספק סיוע ממשי לחייבים בתהליך אישור הסדרי החוב, במקרים שבהם קיימת היתכנות סבירה להגיע להסכמות עם הנושים על הסדר מעין זה. עם זאת, תנאי הכרחי להצלחת התהליך הוא יצירת שקט זמני, המתבטא בעיכוב הליכים מוגבל בזמן, שיאפשר השלמת תהליך האישור ללא הפרעות חיצוניות. בית המשפט מקבל מכוח החוק שיקול דעת רחב לכפות הסדר על נושים, כאשר הוא משתכנע שההסדר המוצע הוגן באופיו, מיטיב עם הנושים, ומהווה חלופה עדיפה להליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל.
השאיפה היא לשפר באופן מהותי את סיכויי ההצלחה של החייבים בתהליך אישור הסדרי חוב עם נושיהם, תוך מתן אפשרות לקבל הפטר מלא מחובותיהם. היתרון של מסלול זה הוא שהחייב שומר על השליטה בענייניו הכלכליים, מקבל הפטר מחובותיו ואינו נאלץ להיכנס להליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל, המביאים עימם מגבלות וסיבוכים רבים.
בתקופת משבר זו, הציפייה היא שכל הצדדים המעורבים יגלו אחריות חברתית מוגברת ויפעלו למציאת שביל הזהב שיאזן בין האינטרסים השונים. הדרך לכך מצריכה שילוב מחושב של פתרונות משפטיים, כלכליים וציבוריים, במטרה להגיע להסדר חוב הוגן ומתאים לכל הצדדים. המטרה הכוללת היא שימור עסקים פעילים ושיקומם, תוך הבטחת איזון ראוי בין זכויות הנושים לבין הצורך בהמשך קיומם ופעילותם של עסקים בעלי פוטנציאל כלכלי.
עו"ד ליאור גפן, בעל רישיון עריכת דין משנת 2000, מתמחה בתחום הסדר חוב לעסקים וחדלות פירעון. עבד במשרד הכונס הרשמי הממונה על הליכי חדלות פירעון, החל מתפקיד פרקליט, מנהל מחלקה וסגן מנהל מחוז, בעל תואר במשפטים ומינהל עסקים, מוסמך במשפט מסחרי מטעם אוניברסיטת תל אביב
רוצים לשוחח עם עו"ד גפן? מוזמנים לכתוב לו למייל או בוואצאפ
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
