סיימון לבייב, "נוכל הטינדר". צילום: דוד אסר/ שאטרסטוק
מעצרו של סיימון לבייב, הידוע בעולם כ"נוכל הטינדר", הפך ביממה האחרונה לכותרת ראשית בכלי התקשורת הבינלאומיים. לבייב נעצר בנמל התעופה בעיר בטומי שבגאורגיה, בעקבות צו מעצר בינלאומי (Red Notice - הודעה אדומה) שהוציאה אינטרפול. כעת עולות שאלות רבות באשר להמשך ההליך המשפטי: האם גאורגיה תסכים להסגיר אותו? לאיזו מדינה יועבר? מה הן הזכויות שלו בשלב זה ומה יכול להכריע את גורלו?
עו"ד שרון נהרי, מעורכי הדין הבולטים בתחום הפלילי בישראל, שמשרדו מוביל בתחומי פשיעה בינלאומית, הסגרות, צווארון לבן ופשיעה חוצת גבולות, מסביר כיצד מתנהלים הליכי הסגרה לפי המשפט הבינלאומי ומה צפוי ללבייב. "הפרשה מלמדת שהעולם הפך קטן מאוד", מדגיש נהרי, "צווי מעצר בינלאומיים, עסקאות חוצות גבולות ואינטרסים גלובליים יוצרים מציאות שבה אף אחד לא חסין."
מה בעצם קרה במעצר של סיימון לבייב בגאורגיה?
"סיימון לבייב נעצר בגאורגיה בעקבות צו מעצר בינלאומי שהוצא נגדו במדינה אחרת. מדובר בצו שנשלח באמצעות האינטרפול למדינות החברות, במטרה להביא את החשוד לדין במדינה המבקשת. כמומחה להסגרות, אני יכול לומר שהליך כזה מתרחש לא פעם – גם בתיקים שטיפלתי בהם, כמו זה של שי אביטל או עו״ד מאיה רייטן, שבהם הלקוחות נעצרו בחו"ל על סמך צו מעצר ובחלקם גם על סמך בקשות הסגרה ממדינות זרות".
איך מתבצע צו מעצר בינלאומי של אינטרפול?
"האינטרפול אינו גוף שיפוטי אלא רשת לשיתוף פעולה בין משטרות העולם. 'צו אדום' הוא למעשה התראה בינלאומית: מדינה מסוימת מבקשת לעצור אדם כדי להסגירו. המדינות החברות רשאיות, אך אינן מחויבות, לעצור אותו בהתאם לחוקיהן הפנימיים ולהסכמים הבינלאומיים שעליהם הן חתומות. בתיקים שטיפלתי בהם, כמו במקרה של הרב ברלנד או יצחק אברגיל, נדרשנו להילחם גם על חוקיות הצו וגם על זכויות העצור".
לדברי עו"ד נהרי, המעצר בפועל נעשה רק אם מתקיימים תנאים מצטברים:
- בקשת הסגרה רשמית מהמדינה הזרה לישראל (לא תמיד נעשית).
- קיום אמנה או התחייבות משפטית הדדית.
- אישור בית משפט בישראל שמוצא עילת הסגרה, כולל בחינה של עילות כגון כפילות עבירה (שהעבירה נחשבת פלילית גם בישראל) וראיות מספקות.
- אישור שר המשפטים לאחר החלטת בית המשפט.
"אם לא מתקיימים התנאים הללו", מסביר עו"ד נהרי, "הצו הזר נשאר על הנייר בלבד, ללא השלכה מעשית על השטח בישראל".
למה לבייב לא נעצר עד כה בישראל?
"יכולות להיות לכך כמה סיבות: אחת מהן היא היעדר בקשה רשמית - ייתכן שהמדינה הזרה לא שלחה בקשה מלאה לישראל. סיבה אחרת יכולה להיות כי אין אמנת הסגרה - אם ישראל והמדינה הזרה אינן חתומות על אמנה, אין חובה להסגיר. בנוסף, שיקולים מדיניים או משפטיים - לעתים שוקלים את היחסים המדיניים או את מצב זכויות האדם במדינה המבקשת. כמו כן, חוק ההסגרה בישראל קובע, בין היתר, כי לא מסגירים אזרחים ישראלים על עבירות שבוצעו בישראל, אלא במקרים חריגים. ייתכן שעבירות מסוימות דורשות תחילה חקירה או משפט בארץ.
"לפי הפרסומים, המדינה המבקשת במקרה של לבייב היא גרמניה. יש להמתין לימים הקרובים ולראות האם תגיע בקשת הסגרה רשמית ומאיזו מדינות. כאשר מדינה זרה מנפיקה צו מעצר או בקשת הסגרה, הדבר לא מחייב אוטומטית את מדינת ישראל או כל מדינה אחרת לבצע את המעצר. קיימים כללים בינלאומיים ברורים:
אמנת הסגרה - רק אם יש אמנה בין המדינות, נבחנת בקשת ההסגרה לפי התנאים שנקבעו בה. ישראל חתומה על מספר אמנות, אבל לא עם כל מדינה בעולם.
שיקולים משפטיים פנימיים - גם אם יש אמנה, כל מדינה בוחנת את הבקשה לפי חוקיה הפנימיים. בישראל, מדובר בחוק ההסגרה, שמחייב בדיקה בבית משפט ובאישור שר המשפטים.
חוקיות הצו - המדינה המקבלת את הבקשה צריכה להשתכנע שהצו מבוסס משפטית במדינה השולחת ולא פוגע בזכויות יסוד, כמו הזכות למשפט הוגן.
"חשוב לציין שיש מקרים של הסגרה ללא אמנה כאשר המדינה המבקשת פונה בבקשה ספציפית למדינה על מנת לבקש הסגרת Ad Hoc - אד הוק".
מה ההבדל בין "הודעה אדומה" של אינטרפול לבין כתב אישום רגיל?
"Red Notice - הודעה אדומה - הוא צו המבקש לעצור אדם להסגרה, בעוד כתב אישום הוא הליך פלילי פנימי במדינה. הוצאת צו אדום אינה מחייבת אוטומטית כל מדינה לעצור את המבוקש. כאמור, כל מדינה בוחנת את הצו מול החקיקה וההסכמים החלים עליה".
באילו מקרים גאורגיה תהיה מחויבת להסגיר את סיימון לבייב?
"אם קיימת אמנת הסגרה בין גאורגיה למדינה המבקשת, והיא עומדת בתנאים – לרוב עבירה פלילית עם עונש מינימום מסוים, בדיקת ראיות בסיסיות להסגרה, פליליות כפולה, עמידה בתקנות הציבור, בדיקת התיישנות ועוד – גאורגיה עשויה להיות מחויבת להסגיר. בכל מקרה, בית המשפט המקומי הוא שמחליט אם להסגיר".
אם כמה מדינות ידרשו את הסגרתו – מי מחליט לאן הוא יוסגר?
"במקרים כאלה, גאורגיה בוחנת את הבקשות השונות לפי קריטריונים כמו חומרת העבירות, מקום ביצוען והקדימות בזמן. לעתים קיימת גם השפעה פוליטית או דיפלומטית, כפי שראינו בתיקים בינלאומיים אחרים".
מה הן הזכויות של סיימון לבייב בשלב הזה?
"ללבייב יש זכות לייצוג משפטי בגאורגיה, הן על ידי עו"ד מקומי והן בעזרת עו"ד ישראלי המתמחה בהליכי הסגרה. בתיקים של שי אביטל ומאיה רייטן ליווינו את ההליך גם מהצד הישראלי וגם מול עורכי הדין המקומיים".
מה הם לוחות הזמנים בהליכי הסגרה כאלה?
"הליך הסגרה יכול להימשך חודשים ואף יותר משנה, תלוי במספר הבקשות, בערעורים ובחוק המקומי. במהלך הזמן הזה החשוד עשוי לשהות במעצר או במעצר בית, בכפוף להחלטות בית המשפט".
האם לעברו הפלילי בישראל יש משמעות במקרה הזה?
"רק אם אחת מהבקשות מגיעה מישראל. אם המדינות המבקשות הן אחרות, הן מתמקדות בעבירות שבוצעו בתחומן. עם זאת, לעבר פלילי יכולה להיות משמעות בשלב הערכת הסיכון של החשוד".
עד כמה שיקולים פוליטיים או דיפלומטיים נכנסים לתמונה?
"בפועל, לא מעט. למרות שההליך הוא משפטי, למדינות יש אינטרסים דיפלומטיים שלעתים משפיעים על סדרי עדיפויות או על עוצמת הלחץ להסגיר אדם מסוים".
מה יקרה אם בית המשפט בגאורגיה יסרב להסגיר את סיימון לבייב?
"הוא עשוי להשתחרר מהמעצר, אך מדינות אחרות עדיין יוכלו להוציא צווי מעצר חדשים והוא יישאר מוגבל ביכולתו לנוע בין מדינות".
מה הציבור יכול ללמוד מהפרשה הזו?
"הפרשה מלמדת שהעולם הפך קטן מאוד – צווי מעצר בינלאומיים, עסקאות חוצות גבולות ואינטרסים גלובליים יוצרים מציאות שבה אף אחד לא חסין. כיו"ר ועדת הסגרות ופשיעה בינלאומית בלשכת עורכי הדין, וכמי שמשרדו מוביל בתחום ומטפל בשנים האחרונות במעצרים של ישראלים בחו״ל ובהליכי הסגרה ופשיעה בינלאומית, אני רואה יותר ויותר מקרים שבהם האזרח הפשוט מוצא את עצמו במעגל משפטי בינלאומי מורכב".
