עו"ד אפרים דמרי עם חיילי כוח 100. צילום: יח"צ
עיקרי הדברים:
• ביטול כתב האישום נגד חמשת לוחמי המילואים מ”כוח 100” מהווה ניצחון משפטי ומוסרי משמעותי עבור מערך המילואים.
• ההגנה טוענת כי התשתית הראייתית התבססה על עדות שקרית של מחבל וסרטון ערוך שאינו משקף את המציאות בשטח.
• בעקבות הזיכוי, תוגש תביעת ענק בסך 10 מיליון שקלים נגד ערוץ 12, הכתב גיא פלג וגופי תקשורת נוספים, בגין העוול שנגרם ללוחמים.
___________________________________________
במשך חודשים ארוכים מדינת ישראל עצרה את נשימתה מול התיעודים המטושטשים ממחנה שדה תימן. הלוחמים, שנשלחו למשימה המורכבת של שמירה על מחבלי נוחבה, מצאו את עצמם לפתע על ספסל הנאשמים, מואשמים בעבירות חמורות שזעזעו את הציבור. השבוע, כשהעשן התפזר והפצ"ר הודיע על ביטול כתבי האישום, עו”ד אפרים דמרי מרגיש שהצדק סוף סוף יצא לאור אך הטעם המר נותר. בראיון מיוחד הוא מסביר למה התיק הזה קרס כמגדל קלפים ומה הוא מתכנן ליום שאחרי.
עו”ד דמרי, כיצד קיבלתם את החלטת הפצ”ר לבטל את כתבי האישום נגד חמשת משרתי המילואים?
"קיבלנו את ההחלטה בשמחה גדולה ובתחושה עמוקה שנעשה צדק עם הלוחמים שלנו. יחד עם זאת, ישנה אכזבה גדולה על כך שזה לקח שנה וחצי של ייסורים. הלוחמים האלו עברו תקופה קשה מנשוא, וזה זמן שלא יחזור".
מה לדעתך גרם להליך להתעכב כל כך הרבה זמן?
"אני מעריך שהפצ”ר בדק את עצמו משפטית כמה וכמה פעמים. הוא כנראה לקח בחשבון שכל החלטה שלו תיבחן בזכוכית מגדלת, אולי אפילו בבג”ץ, ולכן הוא בדק שוב ושוב. רק לאחר שהוא הגיע למסקנה החד-משמעית והברורה כשמש, שהתיק הזה הוא תיק שצריך להיסגר ב-100%, הוא קיבל את ההחלטה הנכונה".
בהחלטה צוין כי התשתית הראייתית היתה מורכבת ואינה חד-משמעית. אילו קשיים ראייתיים מרכזיים עמדו בלב התיק מבחינת ההגנה?
"קודם כל, יש את הסרטון המפורסם ממחנה שדה תימן. חשוב להבין שהסרטון הזה לא מראה את מה שנטען על ידי אותו מחבל. הוא פשוט לא מוכיח את המעשים המיוחסים. שנית, אין לנו אפילו מחבל לחקור - הוא שוחרר במסגרת עסקת חילופי שבויים. מעבר לכך, המהימנות שלו היא בסימן שאלה ענק, עד כדי שקר וכזב. מי שקורא את העדויות שלו מבין שלא בוצע בו שום דבר שאינו חוקי.

"בסרטון החקירה שלו רואים שבדקות הראשונות הוא בכלל לא מבין על מה מדובר ואומר שאף אחד לא עשה לו כלום. רק לאחר שהסרטון נקטע והוא חוזר, פתאום מופיעה הגרסה של 'אלימות' ו'אונס' כביכול. ידענו מהימים הראשונים שהחיילים שלנו אינם אשמים. הם גיבורי ישראל שנקראו לדגל, לא עבריינים".
עד כמה שחרורו של העציר הבטחוני לעזה במסגרת עסקת החטופים השפיע על היכולת לנהל את התהליך הפלילי?
"זה השפיע ברמה כזו שאין תיק בכלל. בעצם זה ששחררו אותו, המערכת הודתה שהעדות שלו לא שווה כלום. לדעתי, שחררו אותו מתוך פחד. הם פחדו שאם הוא יעלה על דוכן העדויות, אנחנו נוציא אותו שקרן ונוכיח שהכל עלילה. ברגע שהוא לא כאן, אין להם תיק להישען עליו.
עד כמה פרשת הפצ"רית השפיעה לדעתך על ההחלטה לסגור את התיק? האם היו נסיבות נוספות הנוגעות להתנהלות רשויות האכיפה שתרמו לכך?
"השפיעה מאוד. הפצ"רית היתה אמונה על החקירה ועל התיק הזה, ולדעתי היא שיבשה את החקירה באופן גלוי. המטרה שלה, כפי שאני רואה זאת, היתה לפגוע בחוסנה של מדינת ישראל ובחיילי צה”ל. תובע או פצ"ר חייב לבוא בנקיון כפיים. כשהוא מגיש כתב אישום נגד אדם, ובטח נגד לוחם, ידיו צריכות לרעוד מיראת קודש. כאן לא רק שהידיים לא רעדו, הן 'שלפו ציפורניים' במטרה לבזות את החיילים במקום להגן עליהם".
למה שגורם במערכת הצבאית ירצה לעשות דבר כזה?
"זו שאלה שנוגעת כבר להיבטים פוליטיים ובינלאומיים. היום אנחנו מבינים את ההקשר הרחב. באותה תקופה היה לחץ בינלאומי כבד, כולל מהממשל בארה"ב, להפסיק את המלחמה ולמנוע כניסה לציר פילדלפי. החוק הבינלאומי קובע שאם מדינה חשודה בפשעי מלחמה, לוחצים עליה להפסיק. כנראה שהמטרה של המהלכים הללו היתה לייצר מצג שיפגע בממשלת הימין ובחוסן הלאומי כדי להביא לעצירת הלחימה".
האם לדעתך ההחלטה לבטל את כתב האישום מצביעה על בעיה רחבה יותר באופן שבו מתנהלות חקירות במערכת הצבאית?
"בוודאי. המקרה הזה חושף מציאות עגומה שבה חיילים, שאין להם זמן או אמצעים לממן עורכי דין פרטיים, מוצאים את עצמם נאלצים להודות בדברים שלא עשו רק כדי לסיים הליכים משפטיים ארוכים ומתישים של שנים. הם פשוט נאלצים להישבר תחת המערכת. במקרה הזה, אנחנו החלטנו לייצג אותם בהתנדבות מלאה, פרו-בונו, כי הבנו את גודל השעה. ברוך השם, הצלחנו לספק את ההגנה שהם היו צריכים וכתב האישום בוטל".
מבחינת החיילים עצמם, מהי המשמעות המשפטית של ביטול כתב האישום?
"המשמעות היא שכתב האישום בטל ומבוטל, כאילו לא היה ולא נברא מעולם. התיק סגור באופן סופי ומוחלט. הם יכולים לחזור מחר לשירות מילואים, וזה בדיוק מה שהם רוצים לעשות. הם רוצים להמשיך לתרום למדינה".
מה לדעתך המשמעות ארוכת הטווח של ההחלטה הזו על אמון הציבור במערכת?
"יש כאן פגיעה קשה ואובדן אמון במערכת המשפטית הצבאית. השופטים בתיק הזה התנהגו לעתים כזרוע מבצעת של הפצ"רית, כמעט כמו חותמת גומי להארכות מעצר ללא רחמים, תוך שהם מסתמכים על גרסת המחבל. כל הפרשיה הזו גם התחברה לנסיונות המינוי הפסולים של הפצ"רית, שרצתה למנות את הדוברת שלה לשופטת - דבר הזוי שבו הפצ"ר אחראי גם על התביעה, גם על הסנגוריה וגם על מינוי השופטים. זה מצב שלא יכול להימשך".
מה היה קורה לחיילים הללו אם היו מלווים בייצוג פחות מקצועי?
"הפרקליטות הצבאית דרשה מאסר בפועל של כמה שנים טובות. אם לא היינו נלחמים על חפותם, הם היו יכולים למצוא את עצמם מאחורי סורג ובריח על לא עוול בכפם. זה היה נס גדול, תפילות של אנשים והרבה עבודה קשה".
ראינו שגם לאחר ביטול האישומים, אתה מתכנן צעדים נוספים במישור האזרחי. מדוע להכפיל את סכום התביעה?
"נכון, כבר הגשנו תביעה אזרחית בסך 5 מיליון שקלים נגד ערוץ 12 והכתב גיא פלג ואני מתכנן להכפיל אותה ל-10 מיליון. בהתחלה הגשנו על 5 מיליון מטעמי אגרה, כי לא היה לחיילים כסף לשלם אגרות גבוהות כל כך, אבל כיוון שהשר ניר ברקת הקים קרן מיוחדת לתביעות נגד ערוץ 12 וגיא פלג, הוא מוכן לממן לחיילים את האגרה הנוספת. אנחנו לא נניח לזה כי נעשה להם עוול בל יתואר במשך שנה וחצי ומגיע להם פיצוי".
ברמה האישית, איך אתה מרגיש עכשיו כשהכל נגמר?
"זה תיק מאוד מרגש. אני מודה שבכיתי יחד עם החיילים. זה לא סתם עוד תיק, זה תיק על הנשמה של הצבא שלנו. זה רגע של נחת בתוך כל האדרנלין הזה. עכשיו, כשהצדק נעשה, אפשר לחזור לחיים, אבל עם זיכרון ברור שעל האמת אסור לוותר".
נראה שאתה כבר מוכן לתיק הבא.
"תמיד. יש לי עוד המון תיקים, אבל התיק הזה יישאר איתי לעד. אנחנו חוזרים לשגרה עם בשורות טובות, אמן!".
____________________________
משרד עו"ד אפרים דמרי הוא משרד בוטיק מוביל המתמחה במשפט פלילי, צווארון לבן, דיני משפחה וליטיגציה מורכבת. המשרד מעניק ליווי משפטי ואסטרטגי מקיף לאישי ציבור ולקוחות פרטיים





